הנשיכה המושלמת: מלגו ומלבר מצוינת, אבל עדיין חסר לה דבר אחד וחשוב

מלגו ומלבר מציעה הרבה ביסים מדוייקים, מושכים וסקסיים. עכשיו נשאר לה רק להיסגר על שפה אחידה וזהות מגובשת

בטן חזיר מעושנת במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)
בטן חזיר מעושנת במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)
17 במרץ 2019

מלגו ומלבר היא אחת המסעדות המפוספסות בעיר. יש לה קהל נאמן, הפודיס מהללים, אבל עדיין לא עלה לה וכך הכניסה להיכל התהילה קצת מתעכבת. לכאורה הכל שם נכון. מנות מנומקות ומצולחתות היטב, תפריט יין מחושב ונהדר, אווירה משוחררת ובעיקר אינטליגנציה, ביטחון עצמי ואחריות במטבח.

בואו נדבר על מהי אחריות. כל מגע עם המסעדה – מרגע ההזמנה, דרך ההושבה ועד הבקיאות בתפריט היין – מצביע כי מישהו שם נתן את הדעת ובעיקר אכף משמעת. לא נדרשו אלתורים ונרשמו אפס אחוזים במדד ההסתחבקות. הליווי המיומן של הצוות תרם להסתגלות לחלל המוזר: בר מסביב למטבח, בר במרפסת ושולחנות במפלס התחתון שנמצא בגובה הרחוב. פער עצום בין סועדים שחווים את המסעדה בהיפר ונטילציה (והמטבח של מלגו ומלבר הוא להבה, עוצמה, אנרגיה) לבין אלו שיושבים בבועת איטום החורף הסטרילית על המדרכה של אחד הרחוב המתוירים בתל אביב כשהסאונד המתנגן הוא פלייליסט קולני של אחד הסועדים הנואם מדוע להצביע לגנץ ושות'. כל כך רחוק מצלילי האש המלהיבים במטבח.

בטן חזיר מעושנת במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)
בטן חזיר מעושנת במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)

אפשר להבין את שלישיית מה קשור: המסעדה שהתחילה כבית קפה בורגני רוטשילדי עברה גלגול למטבח דו ראשי שמתמחה בדגים ופירות ים. מאז שעזב השף אור מיכאלי מנהיג את המטבח מוטי טיטמן, שף מוכשר שאינו פוחד להסתער על האוכל. השליטה הווירטואוזית שלו בטכניקה מודרנית מסייעת לו להוציא מחומרי הגלם טעם עז, לא ביישן, ולטפל בהם בצורה מושלמת. קחו למשל את מנת המוח עם האניולוטי ופלחי הארטישוק הטרי. כל אלמנט במנה בוצע בצורה נהדרת. האניולוטי בעל גוף, נגיס, אבל נמס בהמשך בפה. המוח שנפרס לפרוסות דקות עדין ויפהפה על הצלחת ולבבות הארטישוק מבושלים בדיוק במידה הנכונה. עם בקבוק נדיב בלאן 2016 של בר מאור, המנה געשה בפה. בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן שהצלילים שהשמיע ניתרו בעדינות של רקדנית בלט ובביטחון של מדליסטית בהתעמלות קרקע.

ביצוע מופתי נוסף הוצג במנת בטן החזיר. קוביות אחידות, מפוצצות בטעם, עם צדפות מול קטנות וסלרי כבוש שנתן את קונטרת החומציות המתבקשת מול שומניות הנתח. עלי תיבול ארומטיים לצד עלי חסה השלימו את ארבע רוחות הטעם. זו הייתה מנה מהודקת, מנומקת ומובעת בהצטיינות.

אבל המנה הזו גם הסגירה את האלמנט החסר במלגו ומלבר. התפריט האקלקטי הוא אוסף של מנות מצוינות אבל לא מייצר סיפור או נרטיב מאחד מלבד כישורי ביצוע ובנייה של כל מנה לגופה. זו גם הסיבה שבעת שקיבלנו את התפריט הרגשנו מבולבלים ולקח לנו זמן לגבש את ההזמנה. גם המלצר, וזו אינה אשמתו, התקשה להדריך אותנו בנבכי האקלקטיה.

סשימי ירקות שרופים במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)
סשימי ירקות שרופים במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)

אי אפשר לא להתעכב כאן על אגף מרשים של מנות דגים נאים (כל אחת מהן היא עולם סגור ומנומק, כולל דג ייחודי), אבל מצד שני נצנצו מנות שהיה חראם לא להזמינן. גם מנעד הטעמים קפץ לו מצלחת לצלחת. התחלנו במנה הכי מקומית שיש: סשימי מוסר ים עם קרקר מופלא, זוקיני שרוף שהעשיר את המנה בטעם מעושן ובמרקם קראנצ'י שסייע לדג הרך. יותר מכל הלבן קישק שצבעה את המנה בטעמים מקומיים והצביעה על הקשר הגורדי בין קישוא ליוגורט במופעיו השונים.

במנת התמנון האמירה הייתה פרומה: תמנון מצוין – בדיוק בנקודת הנשיכה המושלמת בין הרך לנגיס – הוכיחה שטיטמן הוא אלוף העולם במרקמים. אבל הליווי – עלי זעתר, כוסברה, קוביות בייקון, צלפים, צ'ילי חריף וקוביות עגבנייה מיותרות, והכל על קרם לא מובחן – גרם למנה להישמע כסימפוניה רבת כלים אבל עם חצוצרן שגירד באף. שלל התוספות לא סייעו לתמנון ויצרו דיסהרמוניה על הצלחת. ובכל זאת, אי אפשר היה לא להבחין בעמדה הברורה של השף להעמיד במרכז את חומר הגלם ואז לבנות סביבו תפאורה מורכבת (לעתים יתר על המידה).

תמנון במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)
תמנון במלגו ומלבר (צילום: אפיק גבאי)

עכשיו, אחרי שייצב את המסעדה והמריא עמה, טיטמן יצטרך לשאול את עצמו אם ירצה לדבר בשפה יותר אחידה או להמשיך במולטי קלצ'ר גסטרונומי. מושך, מפעים, סקסי – אבל בעל זהות מטושטשת.

מה זה? מסעדת שף אקלקטית

שורה תחתונה: אחת הארוחות הטובות השנה

כוכבים: 4 כוכבים

הנדיב בלאן, בר מאור 185
סשימי זוקיני שרוף 73
זרוע תמנון 89
בטן חזיר מעושנת 92
אניולוטי ומוח עגל 110

סך הכל: 549 ש"ח

מלגו ומלבר, שד' רוטשילד 142 תל אביב, 03-6314241