תרנגולים השתלטו על רחוב ביפו והחיים בו הפכו לסיוט. מאיפה הגיעו?
התושבים טוענים כי העירייה לא עושה די כדי להיפטר מהתרנגולים, וחלקם אף מציעים הסבר קונספרטיבי לפיו אלה התושבים הוותיקים שמבקשים להילחם בג'נטריפיקציה באזור. גם בשכונות נוספות בדרום העיר נשמעו תלונות דומות על תרנגולים
עשרות תרנגולים חופשיים ברחוב צהלון ביפו: זה אולי נשמע כמו חזון אחרית הימים של פעילי זכויות בעלי החיים, אך לתושבי השכונה מדובר בסיוט מתמשך. ״אני גרה כשנה ביפו״, ספרה לנו ענבל אטלן, ״המצב היה קשה כבר בהתחלה אבל הוא הולך ומחמיר. הרחוב והכניסה לבניין הפכו ללול תרנגולות. יש עשרות מהם והם פשוט מתרוצצים בחופשיות, התרנגולות מטילות ביצים, וכולם עושים רעש ולכלוך. לאורך כל היום והלילה יש צווחות בלתי הגיוניות של תרנגולים. לא ישנתי לילה אחד רצוף כבר כמה חודשים״.
תושבים אחרים בשכונה מאשרים את הדברים. יעלה המתגוררת ברחוב סמוך מספרת כי ״כבר מעל לשלוש שנים אנחנו מתלוננים לעירייה, שולחים מכתבים ופניות. אני חושבת ששום דבר כבר לא יעזור חוץ מרעש בתקשורת״.
לאחר פרסום הפוסט הוצפה אטלן בפניות מתושבים אחרים ביפו ודרום העיר, משכונות כמו נווה עופר ופלורנטין. כולם, מתברר, סובלים מאותה בעיה. חלק מהתושבים ניסו לקדם פתרונות בצורת לולים מוסדרים על מנת להגביל את הבלגן והרעש, אבל גילו כי חוק עזר עירוני אוסר זאת. ״זה אבסורד״, אומרת אטלן, ״העירייה טוענת שהתרנגולות הן חיות בר ולכן אי אפשר לתפוס ולסלק אותן, אבל לא מדובר בחיות בר אלא בחיות משק״.
בניסיונותיה לפתור את העניין הגיעה אטלן עד לווטרינר העירוני, שם נאמר לה שהתרנגולות חיות כחצי שנה בלבד ולכן הפתרון הוא למנוע מהן להטיל ביצים כך שתוך מספר חודשים לא יתקיים דור המשך – אך אטלן בדקה ומצאה כי אורך חיים ממוצע של תרנגולת הוא כשש עד שבע שנים.
״העירייה דרשה מאיתנו לגזום את הצמחייה בבניין כדי שהתרנגולות לא יוכלו להשתמש בה כשטחי הטלה ודגירה. גזמנו על חשבוננו באלפי שקלים. לתרנגולות זה לא הזיז, אף אחת מהן גם לא נפטרה בינתיים ובכל הזמן שאני גרה פה לא ראיתי פגר אחד של תרנגולת. אני לא מבינה, הם לא מפחדים משפעת העופות? שתרנגולת תינשך איזה ילד? שאלתי אותם והם טענו שנלקחו תרנגולות לדגימה ולא נמצא שהן סובלות משפעת העופות. זה סוג התשובות שאנחנו מקבלים. אם אפשר לתפוס את התרנגולות כדי לדגום אותן למה לא מסלקים אותן למקום הגיוני יותר?״.
״לדעתי מטרת התרנגולות היא להוריד את ערך הדירות. כשהן נעלמות צצות חדשות והרי ברור שמישהו מביא אותן. זה חלק מהמאבק של התושבים הוותיקים פה בג'נטריפיקציה״, אמרה לנו מ׳ שהעדיפה לא להזדהות בשמה. את הסברה חיזקו מספר תושבים נוספים, גם הם העדיפו לא להתראיין בשמם על מנת שלא להיקלע לסכסוך שכנים.
״תשמעי סיפור״, אומרת אטלן, ״העירייה טוענת שהסיפור הזה בראש מעייניה, יום אחד הגיעו לכאן פקחים באמבולנס של חיות, יצאו ממנו עם רשתות שנראות כמו רשתות פרפרים מספרי ילדים ורדפו אחרי התרנגולות. לא תפסו אותן. יום אחר הם שמו אוהל עם אוכל בפנים בתקווה שהתרנגולות יכנסו ויסגרו שם. זה החיים שלנו – התנהלות הזויה ובעיקר מפקירה. יכולה לדמיין שזה היה עובר בצפון העיר? הרי את היכולת יש להם. כשהם רצו להעביר את הברווזים מקרית ספר הם עשו את זה בלי בעיה. זה לא עניין של יכולת. רק של רצון״
>>בבית הזה אין מקום לכולם: סיפורו של שימור יפואי מוצלח
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: ״ליבנו עם התושבים. אנחנו מכירים את התופעה הגורמת למטרד ניכר בקרב התושבים ועושים הכל כדי למגר אותה באמצעות טיפול קבוע ומתמשך של אגף הפיקוח העירוני והשירות הווטרינרי. בניגוד לנטען, העירייה פועלת ככל הניתן לצמצום מספרם, כאשר פקחי העירייה הונחו לסרוק חצרות ולמנוע החזקת כלובים של תרנגולים בשטחים משותפים. כמו כן, מתבצעת פעילות קבועה לגיזום צמחיה עבותה כדי למנוע מקומות מסתור המשמשים להטלה ודגירה על ביצים.
נוסיף כי בבדיקות שנעשו על ידי שירות הווטרינריה העירוני נמצא כי תושבים רבים נוהגים להאכיל את התרנגולים ובכך, מסייעים להתרבותם. כך שהצלחת המבצע לצמצום מספר התרנגולים מתבססת על שיתוף פעולה בין העירייה לתושבים,, אשר התבקשו לדאוג לניקיון חצרות הבתים ולהימנע מהשלכת שאריות מזון במרחב הציבורי וההסברה בנושא נעשית באמצעות פליירים בארבע שפות״.