האקדמיה ללשון על האש: 8 מנות שלא מקבלות קרדיט בתל אביב
עם כל כך הרבה אוכל בתל אביב, זה רק הגיוני שכמה מנות נהדרות יפלו לכולם בין הכיסאות. ואכן, בתל אביב יש אינספור מנות שזכו להתעלמות מיותרת, וחבל, כי הפספוס כולו שלנו - החל מהלשון על האש שבתמונה דרך טחול הממולא ביפו ועד לכדורי השוקולד המושלמים - אלו המנות שלא מקבלות את הכבוד הראוי
אנחנו אוהבים אותן, הן איתנו כבר הרבה שנים, נאמנות ומלוות בכל צעד – ועדיין נדמה שאנחנו לא מעריכים אותן מספיק. אבל בין הפינות הקולינריות של תל אביב מסתתרות לא מעט מנות שלא מקבלות את הכבוד שמגיע להן, כך שרצינו לעצור ולאתר את המנות הכי אנדרייטד בתל אביב.
איקרה | שרי הרינג
למה קוויאר נחשב לסמל ההדוניזם, ואיקרה למאכל זול בניחוח מזרח אירופאי שרובנו רוצים להתרחק ממנו? תראו, אנחנו לא ניקול ראידמן ולא בהכרח יודעים להבחין בין קוויאר טוב במיוחד לקשקוש שקושקש לנו. ההבדל בין איקרה לקוויאר ניכר באיכות, באופן ההכנה ועד לדגים עצמם. אז הם אמנם קיימים, אבל יאללה – בואו לא נבלבל בביצים. זה ביצי דג וזה ביצי דג, הריח דומה, הטעם דומה, המרקם השנוי במחלוקת, גם הוא דומה. ושניהם טעימים מאוד, ובמיוחד האיקרה במעדנייה של שרי אנסקי – מעודן, מתובל וממולח כהלכה. איקרה לפי הספר.
40 ש״ח, הנמל 12
סטייק לשון | M25
כשאחי היה קטן, הוא אמר שהוא לא רוצה לטעום לשון כי הוא לא אוהב לאכול מפה לפה. איכשהו, לאכול לשון אכן מעורר סלידה אצל רבים מאיתנו, וכנראה לא תהיה הבחירה הראשונה או אפילו לא החמישית שלנו כשנעיין בתפריט בשרי. בתכלס, כשחושבים על זה, מה כבר ההבדל בין לאכול לשון לרגל, חזה או לחי? אם תשאלו אותנו, אין הבדל. כשתטעמו את סטייק הלשון של M25, שעשויה על הפלאנצ׳ה לשלמות ונותר עסיסי, ערב לחיך ובשרני במידה, תרגישו כמונו. לצידה מוגש גם חזרת וחרדל ביתיים וחרפרפים שעושים עמה חסד, והופכים אותה למנת בשרים מנצחת שכדאי להתחיל לכבד.
64 ש״ח, סמטת הכרמל 30, ברודצקי 15
מרק פו | למפור
כשזה מגיע למרק, ולמרק אסייתי בפרט, הרוב מעדיפים ראמן על פני מרק פו ויאטנמי. נכון, הפו פחות נוצץ, פוטוגני, אלגנטי וגם פחות מושחת, אבל את הקסם המרקי הייחודי שלו קשה להכחיש. חוץ מזה, מה שרבים לא יודעים הוא שהכנת מרק פו כרוכה במלאכת מחשבת של ממש. הציר, שיש לדייק במרכיביו ובתבלינים הנלווים, שעות ההכנה הרבות והדיוק ברקיחתו לפי המסורת הופכים אותו למרק מופלא, נעים ומבריא בעל סגולה תרופתית כמעט. נכון שקיץ עכשיו, אבל אם דבקה בכם צננת מזגנים עיקשת, רק פו מלמפור יפתור את הקירור. עם אטריות אורז טריות, עוף, ומלא כוסברה. לבריאות.
69 ש״ח, המלך ג׳ורג׳ 30
פיתה טחול ממולא | פיתה פיתה
באופן כללי, משכן הפיתות "פיתה פיתה" ביפו הוא מוסד שידוע ליודעי חן ולמיטיבי לסת בלבד, כנראה כי החזות שלו לא הכי מזמינה. אבל תנו לנו להגיד לכן שהפיתות שנמצאות בפנים דווקא כן, ובגדול – כי מאחורי פוזת ה"אנחנו פיתיה חדשה ועדכנית" מסתתר על-האש אולדסקול. הפיתות טריות, טעימות, מנחמות ונדיבות בתוספות. וזה לא רק מקום אנדרייטד, אלא אחת עם פיתה אנדרייטד – הפיתה טחול ממולא. ברור, זו כנראה לא תהייה מנת הגו-טו של רבים, אבל וואו, כמה חבל. זה הזמן להתגבר על דעות קדומות או טראומות ילדות, ולנסות את את הפיתה שעמוסה בסלט ירקות טרי, פלפל חריף, טחינה, עמבה וכן, גם טחול ממולא שתפתיע אתכם מאוד. אל תהיו ילדים, תנו לה צ'אנס.
55 ש״ח, מרזוק ועזר 4
כדורי שוקולד | גרציאני
כדורי שוקולד הם קינוח לא מספיק מוערך, אם בכלל מחשיבים אותם לקינוח. על לא עוול בכפם, קושרו הכדורים השוקולדים לעולמות הילדים, שמכינים אותם בידיים דביקות עם פתיבר, קקאו ומרגרינה. אבל דעו לכם, ואנחנו חותמים על זה בכל יום, שכדור שוקולד טוב ואיכותי הוא בבחינת מעדן. יתר על כן, הוא נשנוש מושלם (וזול!) לצד הקפה, וסוגר את הפינה לצורך העז במתוק באמצע היום. כדורי השוקולד האהובים עלינו נמצאו בגרציאני, כי הם עשויים משוקולד איכותי וחמאה (כמובן) בגודל מושלם שמהווה מנת מתיקות מזוקקת, ואז אפשר להמשיך את היום בסבבה. וכן ברור שבציפוי סוכריות ולא קוקוס. בכל זאת, שווה לשמור קצת על הוייב הילדותי-נוסטלגי.
4 ש״ח, יהודה הלוי 123, קינג ג׳ורג׳ 105.
עוגת שמרים שוקולד | בוטיק סנטרל
אני מתחייבת בפניכם שאכלתי את כל עוגות השמרים-שוקולד שיש לעיר הזו להציע. למעשה, אכלתי כל כך הרבה עוגות שמרים שוקולד עד שהן מחולקות אצלי לקטגוריות: בצק דחוס או אוורירי, שוקולד חלב או מריר, שוקולד זול או יוקרתי, סירופ סוכר מלמעלה או המראה הטבעי, עוגה שחייבים לאכול טרי במקום או אפשר גם יומיים אח"כ ועוד ועוד. כן, אני בעלת דוקטורט בתחום. כולן אהובות, כולן טעימות וכולן יודעות את התורה – אבל רק אחת מבחינתי מתעלה על כולן. וכן, זו דווקא עוגת השמרים שוקולד של בוטיק סנטרל, שניחנת בבצק צפוף ורטוב, גדוש בשוקולד חלב איכותי ובעלת מרקם חד פעמי. משום מה, נוטים להתעלם ממנה, והיא לא בעדיפות ראשונה – ועל כן היא לא מוערכת מספיק, וחבל, כי גם מול כל הבוטיקים וארטיזנלים, מדובר במנצחת.
49 ש״ח, לסניפי הרשת
גרניטה | ארטה
משקה סיציליאני שמשום מה נותר בצללים. כשרוב האנשים רוצים משב של רעננות ביום קיץ הלום שמש, הם יעדיפו להזמין גלידה פשוטה, סורבה או אפילו, רחמנא ליצלן, מילקשייק. אולי לא כולם מכירים את המשקה, או שהמילה "גרניטה" מזכירה להם משקה קפה קפוא של קפה גרג. לכן אולי כדאי להזכיר שמדובר במעין משקה דמוי ברד, העשוי לרוב מגילופי קרח וסירופ, אך לא תעשייתי וסינתטי, אלא בעל מרקם רך, נעים ובטעמי פירות, ליקר, קפה או שקדים. הגיע הזמן לנרמל גרניטה אחת ביום! היא מרעננת, קפואה, לא מכבידה כמו גלידה – ובעיקרון אין בה אף פגם, חוץ מזה שהיא לא נפוצה מספיק בארץ. במדינה מתוקנת היינו רואים כל יום לפחות חמישה אנשים אוחזים בכוס הקפואה. בקיצור, גרניטת הקמפרי של ארטה בשוק הכרמל היא הגו טו שלכם לימי הקיץ. וכלנו יודעים שהקיץ בישראל לא נגמר באוגוסט, אז תתחילו להתקרר.
21 ש״ח, נחלת בנימין 11
קריספי צ'יקן | אגאדיר
מעוף התחלנו ובעוף נסיים: די ברור למה מנת הקריספי צ'יקן של אגאדיר הפכה לאנדרייטד – היא מאגאדיר. רשתות תמיד זוכות למבט קצת מפוקפק מצד הקהל (בסדר, גם מצידנו), כי קשה לשמור על איכות גבוהה לאורך שנים. עם זאת, באגאדיר תמיד מצליחים לעמוד ברף המיתולוגי שלהם, למעט כמה שנים קצת מעורערות באמצע. כריך הקריספי צ'יקן שלהם כבר עולה מעל ומעבר לרף הזה, עם אחד מכריכי העוף המטוגן הטובים, הגדולים והמשתלמים ביותר בתל אביב. ברצינות, התמונות לא משקרות – בכל פעם שתזמינו את המפלצת הנאה הזו תקבלו צמד חתיכות מרשימות של פרגית בציפוי קריספי, עם תועפות ספייסי קולסלאו בלחמניה רכה. זה מגדל, זה פריך, זה עסיסי, זה טעים וזה פשוט חטא שלא מספיק אנשים יודעים את זה.
59 ש"ח, נחלת בנימין 2, יקותיאלי 4
