מעבר לערס ולפרחה: אולי הגיע הזמן לשכלל את השיח העדתי?

צ'חצ'חים היו נושא השיחה החם של 1981. ב־2014 קראו להם ערסים ופרחות, ודיברו על מושגים כמו כוח, פריבילגיות ואותנטיות. המהות זהה, אך השיח השתכלל ורוחה של ההגות הפוסט קולוניאלית חלחלה לפריים טיים של ערוץ 2. בגין, שטען בנאום התגובה שלו לדודו טופז כי עד אותו הבוקר הוא "לא שמע את המילה צ'חצ'חים ולא ידע מה פירושה", לא היה מצליח להיתמם היום.

אז מה ייחד את 2014? המשורר רועי חסן הוציא השנה את ספר הביכורים שלו ("הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה") בהוצאת טנג'יר, והתפלמס עם אלון עידן על הזכות לכנות אותו "נשמה"; הסטנדאפיסט תם אהרון הביא לתכנית של אייל קיציס מידה של חתרנות; מגזין התרבות "קפה גיברלטר" נתן במה לקולות מזרחיים (לעתים עד כדי מיסיונריות) ואורטל בן דיין גילתה לצופי ה"האח הגדול" שאפשר להיות גם שמאלנית רדיקלית וגם מזרחית גאה. בינתיים המוזיקה המזרחית והים תיכונית כבשה טריטוריות חדשות (לירון עמרם והפנתרים באינדי התל אביבי, אלקנה מרציאנו כובש את לבו של אביב גפן ב"דה ווייס"), והמשיכה לשלוט ברדיו ("דרך השלום" של פאר טסי עדיין לא יוצא לנו מהראש).

רועי חסן. צילום: גוני ריסקין

מבין יצירות התרבות, הדוקו "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" של רון כחלילי תקף את הנושא באופן הישיר והמקיף ביותר. בארבעת פרקי הסדרה, המורכבים ברובם מראיונות עם הדור השני של עולי עדות המזרח, ניסה כחלילי לבסס את הטענה כי בישראל של 2014 – חרף הפערים שעדיין קיימים – המזרחים נותנים את הטון בתרבות הפופולרית. הם אינם סופרים את ההגמוניה האשכנזית ולכן ניתן להכתירם בתואר האליטות החדשות במדינה.

כחלילי, אהרון ובן דיין חשובים כי הם מבעירים את השיח ומפרקים סטריאוטיפים. בעוד כחלילי חוטא גם בנאיביות (אליטות מוכתרות בדירקטוריונים, ולא על במת "הכוכב הבא"), יש תחושה שלפעמים שלושתם מפספסים את הנקודה. אנחנו לא חיים בישראל של "לשכת עבודה" מאת ג'ו עמר, ואפילו לא של נאום הצ'חצ'חים, אלא בישראל שבה זהבה בן מופיעה בתדר המפוצץ בהיפסטרים משולהבים. בזמן שהם נמצאים בתהליך של התמזגות לכדי זהות אחת, אולי אין טעם לשכפל שוב ושוב את הדיכוטומיה אשכנזים־מזרחים או לעבוד קשה כדי לפרק קטגוריות אנכרוניסטיות כמו "ערס" ו"פרחה". מושא הניתוח צריך להיות הישראלי ההיברידי של 2014, והביקורת עצמה צריכה להיות נקודתית ואמפירית: איפה בדיוק יש אי שוויון, מי בדיוק גורם לו ואיך גורמים לו להפסיק.

[interaction id="549be81308b0f9895128709d"]

איור: תמר מושקוביץ