כריך הקריספי צ'יקן הזה כה קראנצ'י שהוא מרעיש לשכנים
השכנה מגבעתיים החליטה להצטרף לליגת העל של ההמבורגרים ולפתוח סניף בתל אביב. ולמרות שיש לנו שפע, אולי כדאי לתת להם להיכנס למועדון האקסקלוסיבי - כי מרלן מגיעים עם כריך עוף מטוגן מושלם ופריך באופן קיצוני שמתייצד ישר בטופ העירוני
מה יש לתל אביב לעשת עם עוד המבורגר? חאלס, התמלאנו. המועדון מפוצץ, נא המתינו בחוץ בתור מסודר. ראבק אי אפשר עם זה, ההיצע התל אביבי של בקר בלחמניה הפך למוגזם אפילו עבור חובב המבורגרים שכמותי. אם אתחיל לאכול את כל ההמבורגרים של העיר ברצף כבר אין סיכוי שאסיים אותם לפני שאגיע לאיכילוב. אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור בה לכל תושב בתל אביב יש המבורגריה. מישהו – רגולטור, פקח עירייה, שופט מחוזי – חייב לעשות לזה סוף. אבל היי, המישהו הזה לא יהיה אני.
ואני מבין את הרצון להגיע תל אביבה ולפתוח המבורגר. זה הרי לא רק החלום הציוני של להקים המבורגריה בעיר העברית הראשונה, אלא גם ליגת העל של ההמבורגרים. עם כל הכבוד לפנינות ערי פריפריה, לוקיישנים נידחים ומסעדות בתחנות דלק – רק בתל אביב יש ריכוז כל כך גבוה של המבורגר פר מטר, והתחרות קשה מנשוא. כל המבורגר שרוצה להעמיד את עצמו במבחן האולטימטיבי יצטרך להגר בסוף לתל אביב כאילו היה סטודנט לתסריטאות שנה א' שמביט בערגה על כיסא הריק האחרון בנחמה. עכשיו עשו שלום ותהיו נחמדים לסטודנט החדש שלנו, מרלן.
בשקט בשקט, מרלן הגיע אלינו לפני קצת יותר משלושה חודשים הישר מהשכנה המנומנמת גבעתיים. די נו, תושבי גבעתיים, מה אתם נעלבים? אתם יודעים שאני צודק. בשנים האחרונות אפשר בהחלט לראות התפתחות קולינרית של השכונות שלנו, בדגש על המבורגרי פרימיום, בין היתר כי – לא יודע אם שמעתם – תל אביב מפוצצת בהמבורגרים. אבל כאמור, פה היא ליגת העל, ומרלן (שעשו שמות בליגה הלאומית) בהחלט הרוויחה ביושר את הזכות לעלות ליגה ולהתחרות בגדולות. בואו נראה איך הם מתנהלים עם הכדור. סליחה, הקציצה. נאבדתי בדימוי.
יש לי מגוון סיבות לחשוד שהסניף התל אביבי של מרלן נועד, בראש ובראשנה, למשלוחים. ראשית, זה הלוקיישן התמוה – מול עבודות הרכבת שאכלו כל פינה טובה, על כיכר רבין בתקופה הגרוע ביותר שלו מאז נוב 95, בלב הרעש והאוטובוסים. שנית, הסניף של מרלן לא ממש בולט. שלט שחור מינימליסטי מעל, ארבעה שולחנות זוגיים ודלפק שלא בטוח שאמורים בכלל לראות, לצד עמדת הזמנה דיגיטלית וחלון ממנו אמורים לקבל את ההזמנה (בפועל, בעל המקום עמד שם והגיש את המנות למעט המזמינים שהתיישבו). כלומר למרות הפתיחה התל אביבית, נראה שמדובר בעיקר בהרחבה של אזור המשלוחים בעיר.
התפריט של מרלן די קלאסי להמבורגריה – כמה המבורגרי בסיס, כמה מיוחדים (צרפתי עם גבינת בושה עזים, ריבת בצל ואיולי שום, למשל) ומנת כריך עוף מטוגן ששמעתי עליה מבעוד מועד, וטוב שכך. איך שנחת מולי הכריך (קריספי צ'יקן נוסח קנטאקי, איולי שום, חסה, בצל סגול, מלפפון חמוץ וסלט קולסלאו, 49 ש"ח לבד, 65 ש"ח בארוחה) היה ברור שמדובר בחיה מסוג אחר. מגדל דו קומתי של חתיכות חזה עוף מטוגנות בבלילה עבה וקראנצ'ית ברמות עם תיבול פיקנטי קל וביס כל כך מרעיש עד שהייתי צריך לאכול אותו בשושו שלא להפריע לשכנים. יא בא לה, זה כל מה שאני רוצה מכריך עוף מטוגן, ועוד ב-49 ש"ח בלבד.
ישנם אמנם כמה בעיות מינוריות – הלחמניה הרכה והמתקתקה אמנם מספקת כר נפלא למנה, אבל מתפרקת לאיטה בכל ביס עד שבמחצית הדרך כבר אין חיץ ממשי בין היד לעוף; המגדל עצמו קצת לא יציב וממורכז, כך שהייתי צריך להנדס מחדש את הרכיבים שבלחמניה, מה שבלגן אותה עוד יותר; אחד מצמד חתיכות העוף היה דקיק יחסית לעוף בסגנון קנטאקי, מה שהפך אותו לפחות חלקית לשניצל מהולל (אם כי חשוב לומר, שתי חתיכות, כך זה מתאזן). עם זאת, ביחס לכמה שהמנה הזו טעימה, מהנה וקראנצ'ית, אלו באמת בעיות זניחות.
גם ההמבורגרים של מרלן היו מצוינים – או לפחות מספיק מוצלחים כדי לעמוד ברף התל אביבי. הזמנתי את ההמבורגר הבסיסי (49 ש"ח) ואת ה-Truffle בורגר (איולי מחית כמהין, פטריות צלויות, 69 ש"ח), וראוי לציין שבניגוד למשלוח וולט, בהזמנה במקום תוכלו להוסיף לא מעט תוספות ללא תוספת תשלום (גבינת עזים, פטרריות, צ'דר וריבת בצל) – אקט לא מובן מאליו בכלכלת המלחמה שלנו. הטראפל בורגר היה טעים במיוחד, אבל גם עם כל התוספות ומחית הכמהין והפטריות, חומרי גלם יקרים (למרות שאני תמיד חושד במילה "כמהין" בבורגר, שמא זה סך הכל שאריות שמן), אני עדיין מתקשה קצת להבין את הקפיצה בת 20 הש"ח מהרגיל לזה.
כך או כך, העוף עדיין מנצח. לא חסר לנו המבורגרים, אבל עוף מטוגן טוב יש רק במעט מקומות ברחבי העיר, ובטח לא מגדל קראנץ' במחיר שכזה. רק על זה היה שווה המעבר של מרלן ללב העיר. בכל הנוגע לשאלה איך הוא שורד משלוח – דיווחים זרים עדכנו שהחלקים נשלחים עם הפרדה, כך שגם במרלן מבינים שמדובר פה בלהיט שכדאי לשמור עליו. בסדר מרלן, אתם יכולים להיכנס למועדון, אבל זהו בבקשה, אי אפשר עוד. אוקי, רק עוד אחד.