"משחקי הכס" עונה 8 פרק 6: סיום מקושקש
לדמויות הגיע טוב מזה, לצופים הגיע טוב מזה, אבל משחקי הכס הייתה ריאליסטית עד הסוף ונתנה לנו סיום מאכזב, ממש כמו בחיים. "משחקי הכס" עונה 8 פרק 6
ספוילרים לפרק 6 בעונה 8 לפניכם – הקריאה על אחריותכם בלבד
קשקוש. לו היו מכריחים אותי לבחור מילה אחת זו המילה בה הייתי נאלץ להשתמש. קשקוש. המילה השנייה הייתה 'אבל', עם רצף של הסברים מפותלים למה בכל זאת נהנתי. למה קשקוש? בגלל השימוש בדבר ממנו תמיד חששנו– דאוס אקס מכינה. הוסיפו גורם חוץ עלילתי כדי לפתור בעיות בין דמויות. בפרק הקודם גילינו שדרקון אחד יכול להביס מעצמה ובפרק הזה למדנו שכדי להחליט מי יהיה המלך צריך רק לשאול. הפיתרון הקל ביותר שהכותבים יכלו למצוא.
בתחילת הפרק אנחנו מוצאים את כל צבאותיה של דאינריז, שגודלם משתנה בהתאם לצורך העלילתי של אותו הפרק, שמחים על ניצחונם. טיריון מושלח לכלא על בגידתו אבל משום מה, למרות שהוא כבר ידוע כ: 1. בוגד ו-2. אדם משכנע מאוד, נותנים לו להיפגש עם אורחים. טריון משכנע את ג'ון, שעדיין לא יודע כלום, לעשות את הדבר הלא נכון ולהרוג את אהובתו.
עד כאן סך הכל סביר. מה שקורה אחר כך, כמו שאומרים, הפתיע אפילו אותי. דרוגון, הדרקון האחרון, זועם על רצח אימו ושורף את כס הברזל, בבחינת אם אמא לא תשב עליו, איש לא ישב עליו. מה? כן. האם עלינו להאמין שכל הזמן הזה לדרקון היתה הבנה של מה הם חפצים סמבוליים ומי מהם מסמל מה? האם הוא הקשיב לנו כל הזמן הזה והבין? ואחר כך דרוגון, האיום הגדול ביותר לאנושות כך נראה, מחליט משום מה לברוח לחפש את עצמו במזרח.ובכלל, המוות של חאליסי היה מפתיע ומבלבל, סך הכל יש בה אנושיות. התחושה היא שהרצח נעשה בגלל אי הבנה אחת גדולה. אם רק כל הגיבורים היו מתכנסים בחדר אחר ומדברים על הרגשות שלהם יתכן ואפשר היה להגיע לאיזשהם פיתרונות. 'בסדר', אומר לעצמו הצופה, 'זו סדרה והיא זקוקה לדרמה'. אלא שבסצנה הבאה קורה הדבר הזה בדיוק.
הגיבורים מתכנסים בחדר ומנסים להגיע להחלטה בוגרת. מה? כן. האם עלינו להאמין שרגע אחרי שג'ון יצא מחדר הכס הוא התוודה על הרצח של דאני (הרי גופתה נעלמה, הוא יכל לברוח). האם תולע אפור, רגע אחרי שסיים לטבוח בשארית לוחמיה של סרסיי, אמר 'אני כועס אבל מבין שצריך להיות פה הליך הוגן ואין לי את ההרשאות להחליט על דעת עצמי את מי להרוג. מדובר בתקדים משפטי בואו נחכה שבועיים עם הנקמה ונביא לכאן דמויות משנה שיעזרו לנו לגבש דעה'?מה גם שההחלטה הסופית, להמליך את בראן, מבטיחה אולי דור של שקט אבל טומנת את הזרעים עבור המלחמה הבאה.
קשקוש.
אבל, תמיד יש אבל, לסדרה הייתה בעיה. מסבירים לנו כל הזמן כמה שהחלק בו אנחנו צופים הוא רק טיפה בעולם עם אלפי שנות היסטוריה. איך אפשר לסיים סדרה עם עולם תוכן בלתי נגמר שלא עוסקת במשפחה או דמות אלא ביבשת שלמה? איך מסכמים אפוס היסטורי כל כך שאפתני? באבחה אחת. זה התירוץ היחיד שאפשר להשתמש בו כדי להצדיק את העוול העלילתי שנעשה פה. אבל אפשר גם להסכים שישנם פתרונות טובים יותר עליהם ניתן היה לחשוב.
ובסוף, כמו שכבר למדנו מאפוסים אחרים דוגמת שר הטבעות או הנוקמים, מנחמים אותנו באינסוף סגירים. היה מתוק לראות את מועצת המלך מתכנסת ומטפלת, סוף סוף, בעניינים הלא מסעירים של צנרת ובניית נמל (שאגב מעלה את השאלה– על זה רבתם? בשביל לנהל מכרז על בניית ספינות?). וזה נחמד לראות את כל ילדי סטארק מצליחים לפתח קריירה עשירה למרות הטראומות שלהם. מנחם במיוחד שג'ון מבין שהוא לא באמת חייב להישאר במשמר הלילה ושהוא לומד, גם אם בפריים האחרון, ששבועות אפשר להפר.
זו הייתה עונה לא פשוטה שלקחה על עצמה מלאכה בלתי אפשרית, מלאכה שהיא לא עמדה בה, לתת סיום ראוי לסדרה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה. ובכל זאת, בעולם בו אירועים טלוויזיוניים מתרחשים אחת לשנה בגמרים של תחרויות ריאליטי אם בכלל, בו כל עונה שופכת את כל הפרקים שלה ביחד לאינטרנט וכולנו מאבדים את הקהילתיות שבצפייה משותפת, גם העונה הזאת על כל מגבלותיה סיפקה לצופים רגעים של אימה, צחוק, פחד, לחץ ואושר. והאמת שזה מספיק.
רשימת גופות: חאליסי☹ רגע עצוב מאוד.
רגע השפל: סאמוול טארלי מסביר לכולם את החשיבות שבהפרדת רשויות.
רגע השיא: צילומים מרהיבים של מעלה מלך השרופה
ניקוד: שניים וחצי דרקונים
נבואה לפרק הבא: וואו התפנו לי ימי השני לחלוטין. מה אנשים עושים עם זמן פנוי? אולי אני אלמד לבשל?
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"