"משפחת ג'מסטון": תתכוננו להתאהב בדמויות הכי שפלות בטלוויזיה

דני מקברייד שונא אדם. לכאורה, אין דרך אחרת להסתכל על זה: נראה שהיוצר האמריקאי – שכיכב ב"פיינאפל אקספרס", "הסוף" וסרטי חבורת סת' רוגן וג'ונה היל, ויצר את הסדרות המטורללות "סגני המנהל" ו"על הפנים" – מצטרף למועדון המיזנתרופיה על שם לארס פון טרייר, ובוחר שוב ושוב בדמויות חסרות אמפתיה, חמלה או הגינות אנושית בסיסית. המשפחה שבמרכז "משפחת ג'מסטון" ("The Righteous Gemstones"), שמקברייד יצר וביים, מורכבת מחבורת אנשים תככנים ורמאים, אנוכיים להחריד ושקרנים פתולוגיים. ג'ון גודמן מגלם את אב המשפחה, איליי ג'מסטון – מנהל האימפריה הכלכלית של הטלאוונגליסטים המצליחים שהפכו את הכנסייה שלהם למותג ששווה מיליונים. הוא לא בוחל בשום אמצעי כדי לדרוס כנסיות קטנות במקום להסתפק בעושר המוגזם להחליא שלו. מקברייד מגלם את האח הבכור ג'סי, מפלצת אגו שמתעמר באחותו ג'ודי (אדי פטרסון) וקלווין (אדם דיווין), שהם בעצמם אנשים קטנים ומרגיזים. פרט לאמא המנוחה, שמצטיירת כסוג של קדושה, מדובר במשפחה בלתי מתפקדת, מלאה בטינה, רוע וכעס, שלא ראויה לגאולה וגם לא קרובה אליה. אבל מקברייד לא מתעניין בסתם חוטאים. הוא מתעניין במשפחה כיחידה שמספקת יותר צרות מאשר נחמה, בעולם ניהיליסטי וחסר חוק.

למרות שבני המשפחה לא מפסיקים להתעלל זה בזה, עם התקדמות הפרקים אנחנו מגלים שלא מדובר בבני אדם מזעזעים לחלוטין. שלושת האחים לבית ג'מסטון מצטיירים כהתגלמות הפינוק והאנוכיות עלי אדמות, אבל לאט לאט הסדרה פותחת את מניפת הנסיבות שהפכו אותם לכאלה. הם ילדים מוזנחים רגשית ולא חלה אצלם התבגרות אמיתית מעולם: הם עדיין בעיצומו של השלב הנרקסיסטי, אבל במקום לשנוא אותם על זה, מקברייד גורם לנו לחוש כלפיהם אמפתיה.

מקברייד הוא כידוע אלוף ההומור הנמוך: מהי הסדרה הקודמת שלו, "סגני המנהלת", אם לא שיעור מתמשך בהטרלות למתקדמים והתעללות באדם שסומן כאויב? לא מדובר בהומור שמתאים לכל אחד. הוא לא רוצה רק לראות כמה נמוך אפשר לרדת, הוא רוצה להתפלש בזה, לחגוג את הרפש האנושי, לבדוק כמה רחוק ילכו בני אדם בגלל תאוות בצע או הצורך בהכרה. בהתאם, הרבה מההומור הוא מקרינג' ביותר. אבל בבסיס של כל זה, באופן אירוני ואמריקאי להחריד, יש אהבה. מקברייד אוהב את הדמויות שלו, בגלל ולמרות העובדה שהן לא ראויות לאהבה. הוא אוהב את המפלצת הקטנה וחובבת ההרס שבכל אחד מאיתנו, ורוצה שאנחנו נתאהב בה בעצמנו.

הסדרה מתקתקת כמו מופע בברודוויי: השחקנים המעולים, הכימיה ביניהם נפלאה וההפקה מהוקצעת ומכילה את כל האלמנטים האיכותיים של HBO. חיי הפאר המופרכים של הג'מסטונים מספקים בעצמם עולם אסתטי מספק. אבל זה לא התקציב, האפקטים (היי ג'ון גודמן הצעיר ב־30 שנה!) או הפסקול המופלא שהופכים את הסדרה הזו לכיפית לצפייה, וגם לכזו שיהיה כיף לחזור אליה בעתיד. אלו הדמויות: לא משנה כמה מטורפים הדברים שבני המשפחה עושים, אי אפשר לכעוס עליהם באמת. כולם פגומים בצורה כל כך ברורה לעין, חשופה ופגיעה – שאין לנו אלא לקוות שהישועה תגיע אליהם בסופו של דבר. או שהם יירשמו לטיפול קבוצתי ארוך. מאד.

← "משפחת ג'מסטון", HOT HBO, החל משני (19.8) 23:00 וב־HOT VOD
                                 yes EDGE, ימי חמישי (החל מ־22.8) 22:50 וב־yes VOD
                                 סלקום TV, שני (19.8)