נווה שאנן סרט מלחמה: ביקור בשכונה הבוערת בדרום תל אביב

בשבוע שעבר בערה דרום תל אביב במהומות אלימות בין מתנגדי המשטר הרודני באריתריאה לתומכיו. מה גורם לאנשים לתמוך במשטר, ולמי יש עניין ברור במהומות האלה? ביקור בשכונה שעלתה לכותרות, וכרגיל תרד מהן במהרה

עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)
עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)
14 ביוני 2018

 

חבורה קטנה של מבוגרים וילדים משחקים בכדורגל בקצה מדרחוב נווה שאנן, משוחחים ביניהם במיקס של טיגרינית ועברית. מלבד בעלי החנויות שפתחו, הם היחידים במדרחוב שבימים רגילים עמוס למדי באנשים. להוציא את רעש הכדור שמכה במדרכה, הרחובות הללו שקטים במיוחד, שקט מתוח שמרחף אחרי ימים של אלימות קשה בין תומכי המשטר הרודני באריתריאה למתנגדיו. בהתכתשויות שהתרחשו באופן ספורדי, כנראה, בשלושה ימים רצופים בשבוע שעבר, נעצרו עשרות אנשים; שמונה מהם, שיידו אבנים, הורחקו למתקן סהרונים להמשך טיפולה של משטרת ההגירה וכנראה יגורשו מהארץ. ארבעה בני אדם נפצעו, אחד מהם במצב קשה. עבור עוברי האורח, תושבי המקום – בעלי האזרחות ואלה שלא – המהומות האלה היו צרה נוספת בחיים שיש בהם מספיק צרות גם ככה.

>> ליווינו את הבחירות לוועד השכונה בנווה שאנן
>> עמודי מצלמות הוצבו בשכונה והתושבים מוטרדים

"הרבה כסף הפסדנו בגלל האלימות", אומרת צגאיי, אישה בשנות ה־40 לחייה המנהלת מסעדה במדרחוב ומתארת את האירועים כסכנת חיים. ביום שבאנו לדבר איתה, חנות הבשר הסמוכה למסעדה שלה הייתה סגורה – יום קודם לכן היא נרגמה באבנים והזגוגיות שלה נשברו. מרחאוי, אזרח אריתריאי בשנות ה־30 לחייו שמתנגד לשלטון ונמצא במקום, ניסה להסביר את החלוקה בין התומכים למתנגדים. "אלה שאתה רואה פה הם כולם מתנגדי המשטר, החנויות הסגורות הם של התומכים". לטענתו גם חנות הבשר הסגורה שייכת לאחד מתומכי רודן אריתריאה, איסיאס אפוורקי. "אני לא חושב שהוא יפתח בשנה הקרובה".

איך בכלל התחילו המהומות בין תומכי למתנגדי המשטר, ובעצם – אם הם מבקשים מקלט מהתופת והאימה באריתריאה כאן בישראל, איך אנשים מוצאים עצמם תומכים באותו משטר? אם שואלים מומחים לנושא, כל החצים מגיעים לשגרירות אריתריאה כאן. "אחד התפקידים הראשיים של נציגויות אריתריאיות שמייצגות את המשטר הוא לשמור על חולשה ופיצול בקרב הקהילות במדינות השונות", מסבירה האנתרופולוגית ד"ר טרישה רדאקר־הפנר מאוניברסיטת טנסי, מומחית בינלאומית לענייני אריתריאה וגם נציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתריאים של האו"ם. "בפזורה הולכות ומתחזקות תנועות מוצלחות נגד המשטר, והייתי אומרת שפעילי האופוזיציה והאקטיביסטים בישראל מקרב הקהילה הם היום בין הקולניים ביותר בעולם, ולכן הם מאיימים במיוחד על הממשלה האריתריאית". מה עושה משטר רודני כשהוא נתקל בכאלה? אתם כבר יודעים.

עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)
עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)

אחת הפרקטיקות להשתקת ההתנגדות היא "מס סחיטה" שנדרש כל אזרח אריתריאי מחוץ למדינה לשלם לשלטון על הכנסותיו, וקיימת גם בישראל (בבריטניה נפתחה חקירה פלילית נגד השגרירות על המדיניות הזו), או גביית סכומים משמעותיים. פרקטיקה אחרת היא גיוס והפעלה של סוכנים ("סלייטי") שמצלמים ואוספים מידע על המתנגדים ועל פעילותם, ומעבירים את המידע לשגרירות ודרכה לאסמרה. "משפחות של אנשים כבר נפגעו או נכלאו כתוצאה מהפעילות הזאת, וזה מונע מאנשים להפוך לפעילים גלויים גם אם הם מתנגדים למשטר. הם ימשיכו לשלם את המס של השני אחוזים ואפילו ישתתפו באירועים בחסות המשטר, הכל כדי להגן על המשפחות שלהם", מסבירה רדאקר־הפנר.

מי שמתנגד מוצא את עצמו משלם כסף, נאלץ לשתוק, ולא – הוא סופג גם איומים חמורים יותר. "אם הוא (השגריר) מזמין מישהו, הבן אדם בפחד, מי שלא הולך כנראה לא יוכל לבקש אחר כך דרכון בשגרירות, אומרים להם: אם תמותו לא נשלח את הגופה למדינה. הם בין הפטיש לסדן", מסביר תכלית מיכאל, מבקש מקלט אריתריאי ומהקולות הבולטים נגד המשטר. לפעמים, ובוודאי כשמתקרב טריגר כמו יום העצמאות האריתריאי שחל בשבוע שעבר, האמוציות מתגברות עוד יותר, התסכול מהמשטר המארח שמפיל מתווה להסדרת המעמד אחרי שכבר אישר אותו גובר, ותומכי המשטר – שחלקם נסחטים ונאלצים בלית ברירה לתמוך במשטר, וחלקם במצבם כלכלי רעוע ונאלצים לעשות זאת עבור כסף – ומתנגדי המשטר מוצאים את עצמם בעימותים אלימיים במיוחד.

עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)
עצורים ונזק אחרי קטטה בנווה שאנן (צילום: אורן זיו)
תפילה נגד אלימות בגינת לוינסקי (צילום: אורן זיו)
תפילה נגד אלימות בגינת לוינסקי (צילום: אורן זיו)

"הגיעה הוראה מלמעלה להרוג אדם שמתנגד למשטר, כדי שהשאר יפחדו, זה מה שהתחיל את הבלגן", מספר מייקל (33), מתנגד למשטר שעובד במכולת ברחוב יסוד המעלה, שבו נדקר גבר אריתריאי בקטטה יומיים לפני כן. כדי ללבות עוד יותר את היצרים לקראת יום העצמאות, טוענים מתנגדי המשטר, דאגה שגרירות אריתריאה להפיץ תמונות של מאות חוגגים במסיבת העצמאות של המדינה בבית השגריר בישראל, סולומון קנופה. המטרה הייתה כמובן יח"צ – חיובי כלפי המדינה שסובלת מתדמית שלילית כמובן, ושלילית נגד מתנגדי המשטר – שחלקם הוצגו כעת כחוגגים לכאורה במסיבת מולדת, כלומר הוכיחו שלכאורה לא ברחו ממקום מקולל. הפוליטיקאים הישראלים שתומכים בגירוש מבקשי המקלט מיהרו לעוט על השלל. "מי חוגג את יום העצמאות של המדינה שממנה ברח?", תהה שר הפנים לשעבר גדעון סער, שלוטש את עיניו בחזרה להנהגת הליכוד, כששיתף את התמונות. לדברי נ', גם הוא מתנגד משטר ששמע את מייקל מדבר ליד החנות, המסיבה הייתה הטריגר שהצית הכל. "תומכי המשטר ניסו לגרום לתושבי השכונה להגיע למסיבה. איימו על אלה שלא רצו, ואז התחיל את הבלגן". בעיני מתנגדי המשטר, התומכים משתפים פעולה (אם לא אחראים בעצמם) להרג, אונס והתעללות שעברו בני משפחותיהם של המתנגדים באריתריאה.

"נניח שאני אימא לילדים קטנים ולא יודעת אם יגרשו אותי לאריתריאה מחר, אם שם יענישו אותי או את המשפחה שלי – ואני דואגת למצב המשפחה, אז כשהשגריר קורא לי ומזמין למסיבה אני אלך לרקוד ואדאג שיראו אותי שם", מסבירה עדי דרורי־אברהם, רכזת פעילות ציבורית בא.ס.ף, שמכירה את הדילמה הזו מקרוב. לדבריה, ככל שהקהילה יותר פגיעה ומעמדה פחות ברור – והרשויות בישראל עושות הכל כדי שזה יהיה המצב – לשגרירות יש יותר יכולת לאיים ולהפחיד את אזרחיה. "יש מתנגדי משטר רבים, ידועים, פוליטיים, ויש נציגי שלטון, ובאמצע ישנה הקהילה שמנסה לשרוד ולא יודעת מה יקרה מחר ומנסה לשמור את כל הקלפים והם לא חותכים קשרים לגמרי ולא מתבטאים".

תפילה נגד אלימות בגינת לוינסקי (צילום: אורן זיו)
תפילה נגד אלימות בגינת לוינסקי (צילום: אורן זיו)

ולצד מבקשי המקלט – אלה שתומכים במשטר, אלה שמתנגדים לו, והרוב הגדול שבאמצע ורק מנסה לחפש את המסלול העקום שיאפשר לו תקווה לחיים סבירים ויציבים – ישנם גם תושבי דרום תל אביב, קורבנות ההזנחה מחד גיסא וגל האלימות הזה מאידך גיסא. כשבוטל מתווה הגירוש שהציג נתניהו, הוא הבטיח שהתוכניות לשיקום השכונות ייצאו לפועל כמובטח. בהן כידוע מתעסקים רק כשיש אירועים חדשותיים ששווים כותרת או כשהבחירות מתקרבות.