נחמדה וחצי

אתם מכירים את הביטוי "בחור נחמד במובן הרע של המילה"? על אותו משקל אבל במהופך, גדרה 26 היא מסעדה נחמדה במובן הטוב של המילה, אפופה כולה באווירה חיובית ומלאת הבטחה שאתם עתידים להעביר שם ערב מוצלח. הגענו, ארבעה סועדים, בדיוק ברבע השעה של הגשם בחודש פברואר, כך שהשולחנות בחוץ נותרו מיותמים וכל ההתרחשות הצטופפה בחלל הקטן ומסביר הפנים. השירות בגדרה גם הוא לבבי וחייכני, בלי לגלוש לסחבקיות דביקה מדי.

והתפריט באותה רוח – קצר, מגוון וחסר יומרות. חשבו שם על חובבי הבשר והדגה והפסטה והקובה ואפילו על המקפידים על אוכל בריאות. זה מקום שמעוניין שתבוא לאו דווקא בגלל אוכל מסוים אלא בגלל המסעדה עצמה, ושתמיד תמצא מה להזמין. יש הרבה מנות מוכרות ממקומות אחרים, קצת קלאסיקה מעולם הביסטרו וכמה הבלחות ייחודיות של מטבח שבדי (שמלבד בקפטריות של איקאה לא ממש זכה לתהילת עולם), כי כמה שפים בישראל יכולים להתהדר באימא עירקית ובאבא שבדי? הסמיכות לשוק הכרמל ניכרת אף היא וטוב שכך.

ובכל זאת יש בגדרה 26 גם קצת תעוזה. למשל, להגיש טרטר בקר בטעמי סויה וסילאן פיקנטיים, הרחק מהקלאסיקה הצרפתית, זה לא מובן מאליו. המנה טעימה ומרעננת, ובגלל תמחור סביר מאוד אפשר גם לסלוח על כך שהבשר לא היה מהשורה הראשונה. קציצות דגים בחריימה היא מנת שוק מתבקשת והייתה עשויה היטב. הקציצות אווריריות והרוטב הנדיב, עם עוקץ מתון של חריפות, נוטה יותר לכיוון מרק עם נתחים גדולים של גזר ופלפל אדום. במנת הספיישל של קלמרי, סומק, קולרבי ויוגורט הרשים בעיקר הקולרבי שהיה אפוי בחתיכות גדולות ועסיסיות כמו תפוח אדמה, מה שהוציא את המיטב בטעם ובמתיקות מהשורש הזה, שלצערי לא זוכה למעמד הראוי לו. קובה פירות ים – הקו הישר שמחבר בין בגדד לסטוקהולם – היה כשלעצמו תפל ולא מעניין, אבל שחה בבריכה של ביסק מצוין ועשיר שאילו היה הופך למנת מרק עצמאית, היה יכול לייתר את נוכחות הקציצות.

מנת הפילה בקר בציר בקר ותרד סבלה מהבעיה של הטרטר – בשר באיכות לא מספיק טובה. ברור שאם רוצים להגיש 200 גר' פילה בפחות מ־100 ש"ח, מאמץ מבורך כשלעצמו, צריך להתפשר על האיכות, אלא שכשהבשר עצמו אמור לספק את חוויית הטעם כולה – פער האיכות הזה לא עובר.

אף אם ניכר שהנתח נצלה כמו שצריך, הוא יצא קשה וחסר עסיס. גרטן תפוחי האדמה שלצדו, שאמור להיות מהביל ומבעבע הגיע לשולחננו צונן. לעומת זאת נהניתי ממנת פילה לבן (מצחיק אותי שמסעדות שמגישות טרֵפות ושרצים חופשי נרתעות מלהשתמש בשם המפורש) שהיה רך ועטוף במעטה דק של רוטב דמי־גלאס ומלווה בשפצלה. הריזוטו שרימפס זכה להצלחה רבה סביב השולחן שלנו. זה לא נורא שמבחינת המרקם ובחירת האורז זה לא ממש ריזוטו, כי במבחן התוצאה זו מנה כיפית בטעם לימוני נעים עם כמות נדיבה של שרימפס. ולבסוף, כדורי הבשר שעשו עליה משבדיה היישר לכרם התימנים הן אולי לא פאר התחכום הקולינרי, אבל יש בהן חן והעיקר – הן פשוט טעימות. אלה היו כדורים קטנים ולא צפופים מדי שטובלים ברוטב שמנת ופלפל ונחים למרגלות גבעה נאה של פירה שריבת פירות אדומים זולגת על שיפוליה. נשמע כבד משהו? נכון, אבל גם ממש כיף. לקינוח קיבלנו מלבי שעורר התלהבות בשולחן וטארט תות שדה ושוקולד לבן שהיה ביתי וטעים.

אני חוזר לעניין ה"נחמד במובן החיובי": אין משהו יוצא דופן בגדרה 26, אף מנה שם בלתי נשכחת וגם אף מנה ממש רעה. בכל זאת, בסיומו של ערב יוצאים משם בהרגשה טובה. הסיבה היא שזו מסעדה שמכוונת למקום הנכון, לא קופצת מעל לפופיק ומממשת בדיוק מה שהיא מבטיחה. אז נכון שלא בהכרח תחצה את העיר כדי לבוא אליה, אבל תמיד תשמח לשבת שם ולמצוא אוכל נחמד, באירוח נעים ובמחירים הוגנים. באופי שלה זו מסעדה שכונתית והלוואי שיום אחד רבות כמוה יהיו פזורות ברחבי תל אביב, כל אחת עם קהל קבוע משלה.

אוכל – 7

אווירה ועיצוב – 8

שירות – 8

תמורה לכסף – 8

ציון כולל – 8

למסעדת גדרה 26

חשבון:

מזטים + תוספת לחם – 38 ש"ח

קלמרי – 48 ש"ח

קובה פירות ים – 42 ש"ח

חריימה – 39 ש"ח

טרטר פילה בקר – 38 ש"ח

פילה בקר – 94 ש"ח

פילה לבן – 72 ש"ח

ריזוטו שרימפס – 68 ש"ח

כדורי בשר שבדיים – 58 ש"ח

מלבי – 25 ש"ח

טארט תות שדה – 30 ש"ח

בקבוק קברנה סוביניון אסף 156 ש"ח

סן פלגרינו גדול – 20 ש"ח

סה"כ – 728 ש"ח (לארבעה סועדים)