ביי ביי דוּש: הסדרה החדשה של HBO תחסוך לכם דילמה מוסרית

זה לא היה אמור להיות ככה. "נשות הלעולם לא" היה אמור, בתוכנית המקורית, להיות סיבוב הניצחון של יוצר אחד, ג'וס ווידון, שחוזר אלינו אחרי גלות ארוכה ובלתי מובנת מעולם הקולנוע חזרה לטלוויזיה, מקום מבטחו האמיתי. סדרת ענק של HBO, כולה קסם, נשים חזקות, סטים מרשימים ועלילות סבוכות, סדרה שאולי תקום לה עדת מעריצים שתנתח כל פרק עד דק ותתאהב בכל אחת מהדמויות.
אני הולך לנחש שכל זה כבר לא יקרה. "נשות הלעולם לא" מחסירה באופן בולט את שמו של היוצר שלה מהפוסטר. לא נראה שמישהו ב-HBO מצפה שהיא תהיה הצלחה גדולה. סיבוב ניצחון חגיגי לא יהיה פה.

על הנייר זה נשמע מעניין – דרמת פנטזיה עם נגיעות סטימפאנק שמתרחשת כולה בלונדון הוויקטוריאנית, אי שם בסוף המאה ה-19. מכאן זה עלול להשמע קצת יותר מוכר – חלק מבני האדם בלונדון הם אלה שנגעו בהם (The Touched) ולכן יש להם יכולות על אנושיות כלשהן. רוב האנשים המיוחדים הן נשים, אך יש ביניהן גם כמה גברים. בתוך כך, החברה המעמדית של לונדון נהיית מעמדית אפילו יותר, כשהציבור הרחב חושש מאלה שיש להם יכולות ולכן הם בדרך כלל מוקצים מהחברה. מעון אחד לילדים יתומים מחליט לאמץ אליו בנות עם כוחות מיוחדים במטרה להגן עליהן ולמצוא עוד בנות שזקוקות לעזרתן. מצלצל לכם מוכר? כן, זה אקס מן. עם טוויסט ויקטוריאני. 

אם זה היה נשאר כל כך פשוט, אולי העובדה שכבר ראינו את הסיפור הזה על רקע אחר הייתה עוברת, אבל מפה "נשות לעולם לא" רק מסתבכת עם עלילות מפותלות, הרבה יותר מדי דמויות, רוצחת סדרתית אחת לא מספיק מעניינת והרבה אפקטים שאם להודות על האמת לא נמצאו יפים או מעניינים מדי. למרות הסטים הגדולים, השחזור הנאה של לונדון הוויקטוריאנית וההשקעה הנראת לעין, "נשות לעולם לא" היא קודם כל סדרה די מכוערת.

הסיפור האהוב על ווידון: נשים יוצאות להילחם למען עצמן בגבריות רעילה. "נשות הלעולם לא" (צילום מסך: HBO)

אבל ג'וס ווידון במילא לא ידוע בתור יוצר ויזואלי במיוחד. מה שעניין את המעריצים שלו בסדרה האגדית שלו שבישרה על בואו של עידן הזהב הטלוויזיוני, "באפי, ציידת הערפדים", אלה דברים אחרים לגמרי: דמויות נשיות חזקות ומרובדות, עיסוק מורכב ועדין בנושאים כמו התבגרות, מוות והעצמה נשית. "באפי" הייתה טקסט פמיניסטי בולט בטלוויזיה שבה אף אחד לא חשב שאפשר לעסוק בנושאים כאלה בכלל. זו היתה סדרה על אישה חזקה שנלחמת בכל תבנית קיימת של גבריות מדכאת. ואנחנו מדברים על סדרה שהתחילה ב-97'. מי חשב לעשות דברים כאלה בטלוויזיה?

אז הנה החדשות הטובות: "נשות לעולם לא" משיב את ווידון לסיפור האהוב עליו ועל המעריצים שלו: נשים שיוצאות להילחם למען עצמן בגבריות רעילה. הגיבורה הראשית, אמיליה טרו (לורה דונלי) היא לחלוטין דמות באפי – אישה שיודעת להילחם כמו שאף גבר בסביבה לא יודע. ההגדרה המילונית לדמות שלה היא kick ass. יש לה גם מטרה, והיא לעזור לנערות אחרות שבמצבה ולהציל נערה אחת שנתפסה בזרועות של מלאדי (איימי מאסון) שמשתמשת בכוחות שלה לרעה. 

הבעיה היא שזו עלילה אחת, מרכזית, בשלל סבוך של הרבה יותר מדי עלילות ודמויות. ובתוך זה שום דבר לא באמת מתחבר, שום דמות לא מקבלת מספיק תשומת לב וזמן מסך בשביל להתפתח, וכל נקודת מפנה מרגישה חלשה ומפוספסת. "נשות הלעולם לא" היא קודם כל סדרה עמוסה, מנופחת, מלאה בדיאלוגים מגוחכים שלא הולכים לשום מקום. ווידון אמנם חזר לטלוויזיה, אבל יכולות הכתיבה שלו עדיין נשארו אבודות אי שם בהוליווד. משהו בסדרה הזאת לא מתחבר מהרגע הראשון. ובמילים ברורות יותר: היא פשוט נורא נורא משעממת. בארבעת הפרקים שנשלחו לביקורת הסדרה לא מתקדמת לשום מקום שגורם לרצות להשקיע בה את הזמן. וזה זמן – כל פרק באורך שעה ומרגיש לפעמים הרבה יותר.

המורשת של ווידון וגם הפמיניזם שלו מוארים באור חדש. "נשות הלעולם לא" (צילום מסך: HBO)

ובכל זאת, בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה: העובדה שנכון לעכשיו "נשות הלעולם לא" כל כך מאכזבת , בהחלט עוזרת לנו לגבש  התייחסות לג'וס ווידון, שהיה יוצר נערץ ביותר במשך שני עשורים והפך בשנים האחרונות לנבל של הוליווד. הוא ביים את "הנוקמים", הפך לבמאי הסרט הרווחי בכל הזמנים, פרש ממארוול, הגיח מאחורי הקלעים בסרטי דיסני והשתלט על הפרוייקט של זאק סניידר כשזה היה צריך לפרוש. את "ליגת הצדק" המשופץ שלו המעריצים כבר שנאו ממש.

אם זה לא מספיק, בשנים האחרונות ממשיכות להתפרסם עליו ידיעות לא מחמיאות, מהתעללות בשחקנים שעבדו איתו, עד סיכסוכים מאחורי הקלעים, כולל עם גל גדות שהאשימה אותו בשוביניזם טהור בשל הסצינות המחפיצות שהוא כתב לה. הוא אפילו הביא לגדות כפילה שתסכים לעשות את הסצינות המחפיצות שהיא סירבה לצלם. ככל שעובר הזמן, מתפרסמת על ווידון עוד ידיעות שמאירות מחדש את המורשת שלו. ולכן "נשות לעולם לא" פוטרת אותנו מהשאלה המוסרית לגבי צפייה בתוצר חדש של ווידון והנאה ממנו, אם זו שאלה שישבה על ליבכם, פשוט כי אין ממה להנות.

זאת גם הסיבה שב-HBO לא מפרסמים שמדובר בסדרה של הבמאי של הסרט הכי רווחי בכל הזמנים, שהוא גם יוצר של "באפי" הנפלאה. עוד לפני שהיא שודרה והתגלתה כלא מספיק מעניינת, "נשות הלעולם לא" היתה סיבוב הניצחון העצוב ביותר בטלוויזיה. כל כך עצוב שווידון עצמו פרש מהסדרה שהוא הגה וביים כבר בנובמבר. אי אפשר לדעת איזו סדרה היתה מתקבלת אם לא היה פורש, אולי טובה יותר, אולי לא. יתכן גם שהפרקים בהמשך העונה, שנעשו אחרי פרישתו, דווקא משתפרים. העובדה היא שלא דחוף לי לבדוק את השאלה הזו בעצמי. חבל על הזמן והמאמץ שלכם.