"סדר אותי" לקחה סיכון שרק סדרות טובות באמת נחלצות ממנו בשלום

העונה החדשה של "סדר אותי" ("High Maintenance") נפתחת עם שבירת הפורמט עליו מושתת הקסם שלה. למי שטרם הצטרף, הנה תקציר שתי העונות הקודמות: "הבחור" (בן סינקלייר, שיצר את הסדרה עם קטיה בליכפלד), סוחר וויד חסר שם שמסתובב ברחובות ניו יורק על אופניים, הוא הדמות היחידה שחוזרת בכל פרק; אנחנו לא יודעים עליה כמעט דבר, אך היא קושרת בין אירועים ודמויות שאינן מכירות אחת את השנייה ונעלמות מחיינו עד כתוביות הסיום של הפרק.

אם כן, בפתח העונה השלישית הבחור שלנו יוצא לרואדטריפ של שבועיים בוואן שלוקח אותו לטבע יפהפה. הכמיהה הכמוסה לשבירת הפורמט הגיונית כמו הפחד ממנה (זוכרים את הפרק מהעונה הקודמת שהתמקד בבחור, אחרי ששבר את היד?) – אולי ודווקא בגלל שהיא הייתה כל כך מוצלחת עם שטיק קבוע שלא נשחק. למרבה המזל, כדרכן של סדרות טובות באמת, היציאה מאזור הנוחות לא עלתה ל"סדר אותי" במילימטר של חדות.

עוד כתבות מעניינות:
האבולוציה של המריחואנה בטלוויזיה
איך הייתה נראית הטלוויזיה בלי "הסופרנוס"?
למה "You" ממכרת כל כך?

למרות זאת, שני הפרקים הראשונים רגועים יחסית לפרקים מעונות קודמות, שלעתים הכילו כל כך הרבה טוויסטים עד שהראש של הצופה הסתובב. נגיד, פרק המופת "Derech" מהעונה השנייה, שהפגיש בין דראג קינגז ויהודים חסידים שעזבו את הדת ונודו מקהילותיהם. אבל דבר אחד לא השתנה: "סדר אותי" עדיין נשענת על דמויות כתובות היטב יותר משהיא נשענת על עלילה, וזה מקור הכח שלה.

כך אנחנו פוגשים בעונה החדשה (זהירות, ספוילר) בחורה צעירה ונאה עם אובססיה לחליצת שד בפני זרים ללא התראה מוקדמת. היא גונבת חפצים כדי שתוכל למסור אותם בלוח יד שנייה באינטרנט, וכשיגיעו זרים לביתה היא תוכל לחשוף את עצמה בפניהם. לא ברור מה עומד מאחורי זה ועד כמה האובססיה הזאת מבודדת אותה מהעולם, אבל אנחנו מתקשים לכעוס עליה למרות שאנחנו מבינים שמה שהיא עושה מאד לא בסדר. זה העניין בסדרה הזאת: לא חייבים להבין דמות כדי להזדהות איתה או להבין אותה.

והנה עוד קטע מעניין לגבי הדמויות: הטיפוסים מגוונים מאד – מטינאייג'רית מרדנית ועד למנקה שמתאבלת על מותו של "האב המאמץ" שלה – אבל הם לא מתחרים ביניהם על פרס האקסצנטריות. זאת חגיגה של של אנושיות נטולת שיפוט ומלאת חמלה. זה מתאפשר בזכות סיטואציות ודמויות אמינות לחלוטין (מתוך עקרון ההקפדה הזה הפרקים הראשונים של הסדרה צולמו בבתים אמיתיים של אנשים).

"סדר אותי" לא מנסה להעביר לנו אמת גדולה יותר מהחיים, אלא להביא למסך חתיכות קטנות שלהם. זה יוצר משוואה מעניינת בין היפה והרגיל – רגע של עילוי בשטיפת מכוניות כשהסבון מתערבל על החלון מול רגע סתמי שלא קורה בו דבר ראוי לציון – שניהם חשובים באותה מידה כי הם מאפשרים אחד לשני לקרות.

והסמים? הם דמות משנית לגמרי. אין פה השתפכות על נפלאות הסאטיבה או חיפוש אחר הפאף המושלם. הם דבק שמחבר בין טיפוסים בודדים שלעולם לא ייפגשו. העובדה שלבחור אין שם היא השתקפות ההשפעה של סמים עלינו: ניתוק מכותרת הזהות לטובת חקר הגבולות של עצמנו.

← "סדר אותי", HOT HBO ו־yes OH, ימי שלישי 22:30; HOT VOD, ימי שני; ובסלקום טיוי

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"