טיים אאוט timeout

האבולוציה של המריחואנה בטלוויזיה

| מאת: מאיה פז

פעם רוזאן הייתה כועסת על הילד שלה על שקית וויד, אחר כך "מופע שנות השבעים" הראו מעגל במקום עישונים, והיום סוף סוף יש מי שמתמודד עם הסוגיה הזו כמו שצריך - כחלק מחיי היומיום של הדמויות. מה מצב הסטלה בטלוויזיה שלכם?

סדר אותי

התרחיש הבא מוכר בוודאי לכל צופה: מישהו, בדרך כלל דמות המבוגר האחראי, מוצא שקית עם גראס. מישהו אחר, בדרך כלל צעיר יותר, מואשם או מתוודה באחזקת החומר, אף שבחלק מן המקרים הוא לא שייך לו. הצעיר נענש, ועם הצופים מקבל שיעור חשוב על הסכנות הכרוכות בשימוש במריחואנה, על לחץ חברתי, הסתרה מההורים או כל דבר אחר שאפשר ללמד את הדור הצעיר.

העיתונאי ריץ' גולדסטין כינה את המהלך התסריטאי הזה "נוסחת ה-Found Stash", וגרסאות כאלו ואחרות שלה הופיעו בסדרות טלוויזיה לאורך שנות ה-90-80, מ"על טעם ועל ריח" ועד "שפץ ביתך". ייקח לטלוויזיה עוד כמה שנים טובות וכמה תהפוכות לפני שהיא תציג לנו דמויות של צרכני קנאביס שלא נענשים על השימוש בהם. אחד הפרקים הזכורים שעשה שימוש בנוסחה הזאת עם טוויסט בסופה הוא "Stash From the Past" של "רוזאן" משנת 1993, שבו מוצאים דן ורוזאן שקית של וויד בביתם. האשם המיידי הוא הבן דיוויד, שחוטף מרוזאן צעקות על החומר המסוכן שהכניס לביתם. אחרי שהנאום מסתיים ודיוויד עוזב את המטבח נזוף ומבויש, חושף דן שמדובר בוויד של רוזאן מלפני 20 שנה.

עוד כתבות מעניינות:
סטלנים מספרים על החוויות הכי קיצוניות
המדריך המלא למתארגן התל אביבי
ראיון עם האיש שמאחורי טלגראס

כמעט חצי יובל אחרי הפרק ההוא של "רוזאן" עולה לשידור שבועי "סדר אותי" ("High Maintenance"), סדרת רשת שעובדה לטלוויזיה על ידי HBO, שעונתה השנייה עולה בינואר. היא נוצרה על ידי קטיה בליכפלד ובן סינקלייר, שגם מככב בה בתור "הבחור", סוחר מריחואנה זוטר וטוב לב שמחלק את הסחורה שלו על אופניים ברחבי ניו יורק. דרכו נחשפים הצופים לכתריסר דמויות שמעשנות מריחואנה כחלק אלמנטרי מחייהן והקשר היחידי ביניהן הוא אותו בחור.

נכון להיום 64 אחוז מהאמריקאים – נתון שיא מאז החלו הסקרים הללו – תומכים בלגליזציה של מריחואנה. צריכת קנאביס למטרות פנאי חוקית בשמונה מדינות, ו-21 מדינות נוספות מתירות שימוש רפואי בסם. דעת הקהל הציבורית כלפי החומר הפכה חיובית במהלך שני העשורים האחרונים, והטלוויזיה איתה. וכמו בכל תהליך שעוברת הטלוויזיה האמריקנית היו אלו רשתות הכבלים שהתחילו אותו.

ברשתות המסחריות היססו תחילה להתעסק באופן ישיר בקנאביס, אך גם ההתייחסות אליו כאל "סם מסוכן" שככה עם הזמן. ב"מופע שנות ה-70" השתמשו בסצנות המעגל כדי לכלול תכני מריחואנה מבלי להראות את הדמויות מעשנות בפועל, וב"איך פגשתי את אימא" החליפו ג'וינטים בסנדוויצ'ים. ב-2005 עשתה רשת Showtime מיני מהפכה כשהעלתה לשידור את הסדרה "העשב של השכן" ("Weeds"). ההצלחה של דרמת הפשע הקומית שבמרכזה אלמנה מפרבר אמריקאי שפונה לסחר בסמים כדי לשמור על רמת החיים של משפחתה לאחר מות בעלה, הוכיחה שרף הטולרנטיות של צופי הטלוויזיה כלפי צרכני קנאביס הולך ועולה, ודמויות נורמטיביות שמעשנות יתחילו להופיע על המסך יותר ויותר.

ארליך בכמן מ"עמק הסיליקון", למשל, הוא סטלן שהצליח במקום שהאמריקאים הכי אוהבים להצליח: בארנק. למרות חיבתו לקנאביס הוא הצליח להקים סטארט־אפ ולמכור אותו במיליונים. ארליך הוא דמות בעייתית ופגומה, אבל הוא עדיין רחוק מהסטריאוטיפ הטלוויזיוני של "הילד הרע" בג'ינס קרוע ומעיל עור שמנסה לדרדר את הדמויות לעשן חשיש ולהבריז משיעורים. הדמויות ב"עובדים מצטיינים" ("Workaholics") תפקודיים בערך כמו עובדי דאנדר מיפלין של "המשרד", אבל הם מספקים אותה רמה של פרודקטיביות תוך כדי ניהול אורח חיים של סטודנטים סטלנים.

הנורמליזציה של הוויד באה לידי ביטוי בצורה דומה ב"סדר אותי". היא מתויגת, באופן ברור, כסדרת סטלנים כיוון שהוויד מספק את המנוע העלילתי שלה. אבל "סדר אותי" היא לא רק על מריחואנה. כל פרק שלה מורכב משלושה סיפורים קצרים, שלוש פיסות חיים של דמויות עירוניות שנהנות משימוש בקנאביס. הדמויות בגילים שונים, מרקעים שונים וממעמדות שונים, לכל אחת סיפור אחר שמשתלב בו וויד כמו שהוא משתלב בחייהם של טיפוסים נורמטיבים בכל העולם. היא עושה את זה במינימליזם עדין, בלי מונטאז'ים מוגזמים של התמסטלות או סצנות אפופות עשן, ובעיקר היא מאוד מאוד אנושית.

אבל גם ב-2017 לא כל הנוצץ זהב. "הפוכים" ("Disjointed") של נטפליקס ניסתה לרכב על גל הלגליזציה והליברליות, אבל מרוב התרגשות שכחו שצריך לעשות גם טלוויזיה חכמה, אחרת זה לא יותר טוב מסיטקומים מביכים של פעם. הסדרה היא סיטקום פשטני שעוקב אחר תחנה לחלוקת מריחואנה רפואית בקליפורניה ופעילת לגליזציה מבוגרת וסטריאוטיפית (היא לובשת חולצות טיי-דיי) שבטוחה שמריחואנה היא התשובה לכל. כל העיסוק בוויד נראה כאילו אנשים שמעולם לא באו במגע עם הצמח או התרבות כתבו את הפרקים. ההפך המוחלט מ"סדר אותי".

הדרך הארוכה ללב המיינסטרים הטלוויזיוני האמריקאי חייבת, כמובן, לעבור גם בריאליטי. הערוצים דיסקברי ונשיונל ג'יאוגרפיק שידרו בעבר תוכניות בגוון תיעודי על גידול הצמח, ואליהן הצטרפו במהלך השנים תוכניות בידור. "ארוחת ערב" של מרתה סטיוארט והסטלן האולטימטיבי סנופ דוג סיימה לאחרונה את עונתה השנייה, ובחודשים הקרובים צפויה לעלות "Pimp My Grow", שבה ישדרג הראפר בי-ריל גידולי קנאביס של אנשים פרטיים.

"סדר אותי", yes Oh, רביעי 23:00, זמינה במלואה ב-yes BINGE, ב-yes VOD ובסלקום TV

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601