"סוכן הלילה" היא סדרת הטלוויזיה הגרועה הכי טובה לימים גרועים
העלילה של "סוכן לילה" מוכרת עד מיאוס והדיאלוגים כמו נכתבו בצ'אט-GPT. אין לה סאבטקסט ובתכלס, היינו יכולים לראות אותה גם במהירות כפולה בלי לפספס שום דבר. אז למה בכל זאת פירקנו עונה שלמה ביום? בדיוק בגלל כל החסרונות האלו, שמתגלים במקרה הזה בתור יתרונות. סוג של
אין שום דבר חדש ב"סוכן הלילה", סדרת המתח "החדשה" של נטפליקס. הכל כבר היה. יש פה אוסף של דימויים מוכרים, סצינות שכבר ראינו, טוויסטים שכבר ניחשנו ודילמות שכבר פתרנו. כאילו מישהו נתן מסגרת – סוכן חשאי, הבית הלבן, חפרפרת, ואז נתן ל-chatGPT לכתוב את תסריט. למעשה, הדבר הכמעט יחיד שמפתיע באירוע היא שהתוצאה הסופית לגמרי חיובית. למרות (ואולי בגלל) שמדובר בספק סדרה ספק מכונת מיחזור, זה עובד לא רע בכלל.
העלילה, כאמור, מוכרת עד מיאוס. סוכן שהוא גיבור אבל עם קופת שרצים משפחתית. גיבורה שבמקרה מצאה את עצמה בסכנת חיים. הוא מציל אותה כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מלא אנשים מתים בזמן שהם חושדים במלא אנשים. האם הם ימצאו את הרע ויהפכו לזוג? האם הגיבור ימודד עם קופת השרצים? האם יש את זה ביותר צפוי? ואיך זה שלמרות הכל אי אפשר להפסיק לראות?
התשובה היא ברוטב. איפה שהוא לתוך הפרק השלישי, מתברר שבתוך העטיפה המשומשת דווקא יש ממתק נחמד מאוד. שון ריאן, היוצא של הסדרה והאיש שהמציא את "המגן" (אבן דרך בטלוויזיית משטרה) לקח את כל הקלישאות המשומשות ובנה מהם סיפור שמצליח להתמודד יפה עם האתגרים שבדרך. תסריט כמעט בלי חורים. ליהוק מוצלח של דמויות, שלמרות השיטחיות שלהן, מצליחות שלא להראות כמו פלקטים מדברים. סצינות אקשן שמעדיפות להראות אמינות מאשר גודל ונפח. אבל מה שהופך את "סוכן הלילה" לצפייה כל כך נעימה, הוא ביטול כמעט מוחלט של הסאבטקסט. הכל בחוץ, הכל על השולחן. וזה לא באג, זה לגמרי פיצ'ר.
למרות שאין לה שום משקל סגולי ולמרות שהמחשבה על עונה שתיים, שכבר הוכרזה, מעוררת אינספור זכרונות לא נעימים וחששות, "סוכן הלילה" היא בהחלט ראויה לבינג'. היא מסוג הסדרות שיגרמו לכם להרגיש טוב בלי מאמץ. גם אם אתם עושים עוד משהו בזמן שאתם צופים, גם אם אתם מריצים קדימה במהירות X2. גם אם הילדים בדיוק התעוררו ופספסתם שתי דקות, לא קרה כלום. כל התרחשות היא אירוע ענק. מבינים מיד מה קורה. תופסים מיד את הרמזים. עולים ישר על הטוויסט. "סוכן לילה" נותנת לצופים את התחושה שהם יודעים משהו שהדמויות על המסך עדיין לא קלטו. גורמת הם להרגיש חכמים. זאת אולי לא סדרה מאוד טובה קולנועית, אבל היא אחת הטובות בליטוף אגו. החלק היחיד שקצת עצוב בכל הסיפור, הוא שלמרות כל החסרונות הרבים שלה, "סוכן לילה" היא עדיין אחת מסדרות האקשן היותר מוצלחות ששודרו השנה. זמן שבו בינוניות חביבה כזאת, היא משהו ראוי לציון, הוא בהגדרה עידן טלווזיוני גרוע.
"סוכן הלילה", עכשיו בנטפליקס