ביקורת

ההברקה האמיתית בסולטנה היא בכלל לא השווארמה המפורסמת

השווארמה בסולטנה היא המנה הטבעונית המדוברת בעיר, אבל דווקא המנות שלא מנסות לחקות את המטבח הבשרי הן מה שנחזור בשבילו

השווארמה הטבעונית של זכאים (צילום: דין אהרוני רולנד)
השווארמה הטבעונית של זכאים (צילום: דין אהרוני רולנד)
15 בינואר 2019

ביום שתיחתם הודנה בין טבעונים לפודיז יזכו שני הצדדים להרחבת והעשרת השיח הקולינרי. הטבעונים, שהיום מתמקדים (ואולי בצדק) בנושא המיידי של שואת החיות, יעמיקו במושגים כמו אקולוגיה וחקלאות בת קיימא, והפודיס יפסיקו להתייחס אל הטבעונים כאל עדת סהרורים עם נבטוטים בין השיניים ויבינו כי דווקא לטבעונים פוטנציאל גדול להוביל את הקולינריה לאופקים חדשים ולהפרות את כולנו.

האיש שחולל מהפכה בהסתכלות על עולם הירק הוא רנה רדזפי, לא בדיוק גורו טבעונות, שהקדיש את התפריט העונתי של נומה לירקות. אחת המנות בארוחה הנחשבת (שהפכה לסוחטת לייקים המונית) הייתה שווארמה סלרי. במדינה זוללת שווארמה כישראל ועם קהילה טבעונית גדולה – עמוד העשן הזה היה אמור לכבוש את הרחובות כבר מזמן, אבל נאלצנו לחכות להראל זכאים שיבוא ויעשה לנו מהפכה עם סולטנה. זה לא שלא הייתה שווארמה לטבעונים עד כה, אפילו טבעול נתנו מענה, אבל היא נותרה באזורי הסויה המעובדת שהוצפה בתבלינים מזרחיים.

גירוס טבעוני: שווארמה עם ציזיקי בסולטנה. צילום: אנטולי מיכאלו
גירוס טבעוני: שווארמה עם ציזיקי בסולטנה. צילום: אנטולי מיכאלו

זכאים, שהספיק כבר לעורר כמה מהומות במסעדה הטבעונית הראשונה שפתח (ועזב מאז), זכאים, הצטרף אל מגמת אוכל הרחוב שמציפה את תל אביב. הוא התמקם ברחוב אבן גבירול, מעוז הסטריט פוד של תל אביב, במרחק נגיעה ממוסדות שווארמה כמו דבוש וכתר המזרח. והטבעונים נהרו.

כבוגר מוכשר של מפעלות איל שני הוא שאב השראה משני אלמנטים חשובים: המקום הדומיננטי של ירקות במטבח המקומי החדש והווייב (ע"ע המזנון). סולטנה היא מקום שמח, מעודכן, מודע לעצמו. מהמוזיקה, דרך השם ועד לגודיז מסביב: בצקיות מטוגנות, חמוצים מושקעים, עמבה וטחינה.

לאוכל רחוב חוקים משלו – ניקיון שולחנות מהיר ושירות קשוב על ספידים, ובסולטנה קצת שכחו את החוקים. הפלור היה מרושל לגמרי. השולחנות המלוכלכים לא פונו במשך זמן רב, הכיסאות היו פזורים במרחב.

כדי לרדת לשורשה של השווארמה הזמנו גם בפיתה וגם בצלחת. בשר הטלה האהוב על שני (זכאים עבד בעבר כקצב של המזנון) הומר לפטריות יער. הירוקים המוכרים הומרו לרשאד. הפיתה נבנתה בהקפדה, כלומר שמרה על באלאנס נכון בין השווארמה לתוספות ולרטבים. לא עמוסה מדי, לא רזה. הביס הראשון הזכיר שווארמה טובה – עמבה משוחררת, ירקות טריים – אבל משהו בשווארמה היה בהיר מדי, חסר עומק, אם כי החגיגה מסביב קצת פיצתה על כך. כשטעמנו את השווארמה נטורל, בצלחת, היא התגלתה בחולשתה. תבשיל פטריות שחוזק, לפי העובדים, בסויה מעובדת, ושלא ניכר בו ערך מוסף של צלייה בחום גבוה. הפיצוי בא בתוספות לצד השווארמה: הצ'יפס המעולים – תפוחי אדמה שבושלו במים, נקרעו לפיסות וטוגנו על קליפתם הם מעדן קריספי שמלווה באיולי שפיצי שנותן נוקאוט לכל הפחמימות השכנות ברחוב. גם הלאבנה הטבעונית נהדרת: מתובלת, עם טעמים שפורצים החוצה. ובכלל בכל מה שקשור לגבינות טבעוניות מתחוללת מהפכה משמחת, בייחוד סביב הטרנד החדש: קשיו מותסס שמשמש לאחרונה שפים גם במטבחים לא טבעוניים.

עוד מנה שקורצת למנות החטאים היא הקבב. בסולטנה הוא קטן, בשרני ורך. כדי לחפות על היעדר הטעם הטבעי של שומן הבשר, הוא מקבל חיזוק יתר של בהרט. ובכל זאת עם כל חגיגת הירוקים, הצנונית והטחינה מסביב, הוא מפתה יותר מהשווארמה.

מנה שמיישר קו עם פריחת הבצקים המטוגנים הוא סיגר ממולא בפטריות ומנגולד. האוממי שבונה דף הבצק המטוגן הרים את המנה ונתן לה באלאנס שמנוני נכון, והעגבניות המגורדות בנו סגירה נהדרת של חטיף שמתחשק לאכול ממנו עוד.

הסיגר, כמו תפוחי האדמה, מוכיחים שלאו דווקא המרה של מנה בשרית אסורה תוביל את המטבח הטבעוני קדימה. הוא יכול לייצר מנות בלי רפרנס ומבט מחקה למטבח הבשרי. אוכל הרחוב, שאין כמוהו לחידושים ויצירתיות, מצפה למהפכה, זו שתדכא את האינסטינקט של הטבעוני החוזר בתשובה ליפול למחשבות חוטאות על תאוות האתמול.

מה זה
אוכל הרחוב הטבעוני הכי מדובר בעיר

שורה תחתונה
משחקי החיקוי

החשבון
שווארמה פיתה 43
שווארמה צלחת 55
קבב בפיתה 35
תוספת ציזיקי 5
לאבנה 14
2 סיגרים 28
2 מכבי 38

סה"כ
218 ש"ח

סולטנה, אבן גבירול 52 תל אביב, ראשון־חמישי 12:00־24:00, שישי 12:00־17:00, שבת 18:00־24:00