״סטאר טרק: פיקארד״: הגיבור שאנחנו צריכים

על הקצה של המאה ה-24, אי שם במחוזות ילדותו המוריקים מכרמים במחוז בורגון שבצרפת, יושב באחוזתו האדמירל ז׳אן לוק פיקארד ולוקח את הזמן. ממש כמותו, גם הפרק הראשון של ״סטאר טרק: פיקארד״ לוקח את הזמן שלו בנמנום מקשיש שכולו חמימות מכורבלת, וכל מה שאתה רוצה בחיים זה לשבת ספון עם האדמירל בטרקלין ההסבה שלו, ללגום ארל גריי עם וויסקי ולדסקס את הבציר המעולה של שנת 2370. זאת אמנם תהיה סדרה מאוד משעממת, אבל אנחנו נהנה וזה מה שחשוב.

33 שנה אחרי שלבש לראשונה את דמותו של פיקארד, חוזר פטריק סטיוארט אל התפקיד שהפך אותו למלך הגיקים וההתרגשות רבה. זה אולי נשמע סרקסטי. זה לא. דמותו של פיקארד היא מהאהובות והחשובות בתולדות ז׳אנר המד״ב, שילוב של אינטלקטואל בודהיסטי, דיפלומט הומניסטי ומצביא מבריק, ואפשר כבר לקבוע שהותיר את קפטן קירק המיתולוגי הרחק מאחוריו בעשן הזמן. חזרתו של פיקארד היא אירוע בסדר הגודל של הקאמבק של לוק סקיווקר, רק בלי שהאצבעות המטונפות של דיסני ילכלכו אותו.

צריך להיות ברור: זו סדרה שנעשתה כדי ללחוץ בעוצמה על בלוטות הנוסטלגיה של הדור שגדל על ברכיו של פיקארד. את המטרה הזו היא משיגה כבר בדקות הראשונות של הפרק הראשון, כשהיא מחזירה לחייו של פיקארד את דאטה (הסגן הסינתטי האהוב וחברו הטוב שהקריב את חייו למענו ב״סטאר טרק: נמסיס״) בחלומותיו הרדופים. ז׳אן לוק הוא עכשיו פנסיונר שליו שמגדל ענבים בצרפת, יש לו כלב חמוד שנקרא ״נאמבר וואן״ והוא עצמו זעוף ומריר על בגידתה של הפדרציה באידיאולוגיה השואפת לשלום ושוויון בין כל היצורים האנתרופומורפים.

התגשמות האידיאולוגיה האוטופית של ״סטאר טרק״. פיקארד ונאמבר וואן

פיקארד הולך להיות מאוד אבהי ומגונן. תפקיד המושיע תפור עליו. זה בדיוק מה שהופך אותו לגיבור הליברלי המושלם של עידן טראמפ, מין הכלאה בין מהטמה גנדי, בני גנץ ודמות אב-סב נוסכת רוגע וביטחון

הפתיחה האיטית והמהורהרת הזאת מייצרת מעטפת סגנונית של דרמה איכותית, בעיקר בזכות יכולות המשחק השייקספיריות של סטיוארט, כשדווקא החזרה לכדור הארץ והריחוק מהחלל החיצון על ספינותיו ולייזריו מעצימים את המיתולוגיה הטרקית. כדור הארץ של שלהי המאה ה-24 הוא אוטופיה פסטורלית משגשגת (התמונות של סן פרנסיסקו ופאריז העתידיות הן הדבר הכי אופטימי שראיתם בטלוויזיה מאז בחירות 1999), התגשמות כל האידיאולוגיות של ״סטאר טרק״ על עולם שבו המין האנושי הניח מאחוריו את השנאה ואת הגזענות ופנה אל הכוכבים.

אבל עשרים שנה אחרי אירועי ״נמסיס״ ועשור אחרי שהפנה עורף לפדרציה, נתקל פיקארד במציאות שבה לא נתקל המין האנושי מאז המאה ה-21: השנאה, האלימות והגזענות עושות קאמבק. אנדרואידים סינתטיים הוצאו אל מחוץ לחוק. מחרחרי מלחמות החינם חזרו לאופנה. דברים אפלים מתרחשים מתחת לפני השטח. פיקארד פוגש נערה סינתטית מסתורית שתשאב אותו חזרה פנימה בדיוק כשהיה בטוח שהוא בחוץ. הוא הולך להיות מאוד אבהי ומגונן. תפקיד המושיע תפור עליו. 

זה בדיוק מה שהופך את פיקארד לגיבור הליברלי המושלם של עידן טראמפ, מין הכלאה בין מהטמה גנדי, בני גנץ ודמות אב-סב נוסכת רוגע וביטחון. הסופר מייקל שיבון (״איגוד השוטרים היידים״) מופקד על פיתוח התסריט של ״סטאר טרק: פיקארד״, והשאלה הגדולה היא אם יצליח להתניע את קווי העלילה הסבוכים שהונחו בפרק הראשון ולהאיץ את הקצב לוורפ-ספיד לפני שמיליוני הטרקיז ברחבי העולם ישתעממו ויעברו לחפש משהו בנטפליקס. מעריצי פיקארד, בכל מקרה, יכולים לנשום לרווחה: זו לא תהיה פדיחה. וזה בדיוק הגיבור שאנחנו צריכים.

>> ״סטאר טרק: פיקארד״ זמינה למנויי אמזון פריים בישראל