חצינו את איילון. יצאנו לסיבוב אוכל בשוק התקווה. אנחנו לא רוצים לחזור
בואו למזרח העיר, תעצרו בבורקס הטורקי בהגנה ואז כנסו לשוק המופלא והאנדרייטד הזה - עם דוכני קובה מופלאים, סמבוסק וברד ירוק זוהר במחיר מצחיק וכמובן גם מרק תימני ושיפודייה נהדרת עם 60 שנות ניסיון. סיור קולינרי
רגע לפני שנכנסים: דילק'ס
הגעתם לשכונת התקווה, אנחנו יודעים, אתם כבר מתים להיכנס לשוק ולהתחיל לטעום מכל הבא ליד. אבל רגע, עצרו בכניסה לשכונה, כי סיבוב אוכל בתקווה לא יהיה שלם בלי בורקס המים האגדי של דילקס. המאפיה הזו, שהיא למעשה מקדש למאפים טורקיים, מושכת אליה כבר מספר שנים אכלנים סקרנים הכמהים לבצק וכמובן את המהגרים הטורקים המתגוררים בשכונה. מאחורי דלפק הזכוכית של דילקס תמצאו בורקס שבלול קלאסי נפוח ומלא בכל טוב, אצבעות בורקס שאפשר לחטוף בלי סוף, פידה מפואר, בקלאוות ועוד ועוד, אך מעל כולם מתעלה בורקס המים של דילק, זה שיכול להפוך כל יום לחלום, כשהוא משלב פריכות חיצונית עדינה ורכות פנימית מרשימה שתקוו שלא תיגמר לעולם. הבורקס הזה הוא למעשה לזניה למחצה – כאשר עלי הבצק, המבושלים במים טרם הכניסה לתנור, אוצרים בתוכם מלויי בורקס טורקיים מסורתיים ומעןדנים כמו גבינה או גבינה ותרד. השילוב הזה הופך את בורקס המים של דילק לאחד הביסים הטובים בעיר, ולהתגשמות חלומות שלא העזנו לחלום לפניו.
דילק'ס, ההגנה 33
>> ואם אתם רוצים באמת ללכת רחוק, היינו גם בסיבוב אוכל מדהים בשוק רמלה
>> נפתח לכם החשק? קבלו את הבורקסים הטורקיים הכי טובים בתל אביב
מתחממים: הסאלוף
סוף סוף נכנסנו לשוק, הצבעים בוהקים, צעקות הרוכלים נוכחות, ומצד שמאל נשמעים צלילי עוד, בוזוקי ומילים מתגלגלות בסלסולים עזים. זהו הסאלוף, וכאן עוצרים לאכול. הסאלוף הוא אחד מהעסקים הותיקים בשוק, וכזה שמסמל את השכונה כבר שנים רבות. מהמטבח הפתוח שפונה לשדרת השוק יוצאים מיטב הבצקים של המטבח התימני, ועל הבר נמזגים ללא הפסקה ערק ואוזו. מומלץ מאוד לבקר כאן בימי שישי, כשכל אלה מתאחדים לכדי חפלה טברנאית מייד אין התקווה. ומה אוכלים? הסאלוף, הלחוח, והקובנה נאפים כאן ללא הפסקה ומוגשים לצד עגבניות מרוסקות וחריף עוקצני. יש גם חומוס קליל וטוב שמוגש עם לחוח, וגורם לנו לשאול למה בכלל אכלנו חומוס עם פיתה פעם. וגם מנת הלחוח-חביתה שמאחדת במחבת אחת לחוח וחביתה שמתמזגים לכדי ביס חמים וביתי מאין כמותו.
הסאלוף, התקווה 1
חוטפים: קובה של דוד חביב
לבקר בשוק בלי לחטוף קובה חם? זה לא מתקבל על הדעת. מזל שבהמשך השוק תמצאו את מרכז הקובה של דוד חביב, שם ניתן למצוא כמעט את כל הספקטרום של הפלא הזה שנקרא קובה – מבושלות במרק או מטוגנות, מאורז או מסולת, לצד טחינה סמיכה וסלט חריף. כולן מחכות חמות על הדוכן, בלי שם אפשרות להתעלם מהן. ההמלצה כאן היא לקחת קצת מכל סוג, לטעום ממגוון המעטפות והמילויים של הקובה, לצד טחינה וסלט עגבניות בצל ופלפל חריף. מנעד הטקסטורות ועוצמת הטעמים של הקובה הזה היא ללא ספק תצוגת תכלית של אוכל שוק כמו בספרים.
מרכז הקובות של דוד חביב, מבשר 19
עוד ביס קטן: הסמבוסק
ממשיכים במורד השוק, ובהצטלבות של השדרה המרכזית עם רחוב חנוך תמצאו את עגלת הסמבוסק והמיץ שמרגיש כאילו אצרה בתוכה ארבעים שנות אוכל רחוב. בעגלה עצמה מטגנים סמבוסק במילוי תערובת חומוס. טעמו פשוט ומתובל בטוב טעם, הבצק קליל ויוצא מהשמן במרקם פריך וממכר. לצד הסמבוסק מגישים בדוכן מעין משקה ברד בצבע ירוק זרחני ובטעם "פירות" מתוך מתקן ששמור גם הוא להיסטוריה. הסמבוסק והברד זולים מאוד, (12 שקלים יחדיו) והם מהווים קפסולת זמן שכיף לחטוף על הדרך.
דוכן הסמבוסק, שדרת השוק בהצטלבות עם רחוב חנוך
מתמסרים: המאפיה הבוכרית
מתקדמים פנימה אל רחוב חנוך ומוצאים את המאפיה הבוכרית, אותה ממש קשה לפספס. למה? כי במרכזה ממוקם תנור בגדול של דירת יחיד ממוצעת בעיר, המוציא מתוכו מאפים בוכריים מלכותיים. תמצאו כאן כמובן את הלחם הבוכרי העגול והיחודי, אך גולת הכותר כאן היא הגוז'גיז'ה (ידוע גם כ-סמסה) שממולא בבשר בקר או כבש עם המון בצל. הגוז'גיז'ה מתאפיין בפריכות חיצנית של בצק דקיק ובמילוי עסיסי וג'וסי מאין כמותו. את הכיסון הזה תקבלו כשהוא עטוף בנייר חום, כך שתוכלו לטעום אותו בעוד את ממשיכים לתחנה הבאה.
המאפיה הבוכרית, חנוך 52
מתרעננים: פאלודה
ממשיכים כמה מטרים ברחוב חנוך, ומגיעים אל דוכן מיצים המעוטר במספר רב של מכונות ברד שמערבבות נוזלים בצבעים זרחניים למדי. הדבר המעניין בדוכן הזה הוא הפלודה – מעין משקה קרח גרוס בטעם עז של מי ורדים עם חמיצות לימונית עדינה שנושא בתוכו איטריות קצרות וקרירות. כן כן, איטריות במשקה. משמעות המילה פאלודה בפרסית היא "לעדן", והוא אכן כל מה שצריך כדי לעדן את חלל הפה בסיור אוכל אינטנסיבי שכזה. ואגב, גם אם אתם הייטרים של מי ורדים או אטריות במשקה, כדאי לנסות כדי להכיר את הפלא.
דוכן הפאלודה, חנוך 54
מתנחמים: מרק אצל האחים בועז
אחרי שחידדתם את חוש הטעם, הגיע הזמן לחמם את הבטן. והנה, המרקים התימנים של האחים בועז נמצאים בשכונה בדיוק בשביל זה. החל משעות הצהרים המוקדמות המסעדה הזו מלאה באנשים שמתחלפים כל העת עם הבהלה למרק. הקירות כאן מלאים בזיכרונות עבר מימים מפוארים בשכונה, בחולצות של בני יהודה ובתצלומי מפורסמים שעלו לרגל. ועל מה ההמולה אתם שואלים? כמובן שהמבוקשים ביותר כאן הם מרקי הבשר או הרגל התימניים, שמגיעים בצלחות גדושות בבשר ותפוחי אדמה ששוכבים בתוך נוזל מרק עשיר שבושל זמן רב. בנוסף תמצאו כאן גם מרק ראש, עוף שעועית ועוד מגוון רב של מרקים, וגם צלחות עם בשרים שונים, אורז ושעועית שימלאו את חלל הבטן בצהריים קרירים.
האחים בועז, אצ"ל 47
מתגלגלים: שיפוד אצל בוסי
בהמשך רחוב האצ"ל נמצא עוד מוסד ותיק בתקווה, שמכין באומנות את אחד מסמליה הגדולים של השכונה והשוק – השיפודים. בשיפודיה של משפחת בוסי צולים כבר מעל 60 שנה שיפודים עסיסיים לכל דורש. ההיצע כאן מגוון מאוד, וניתן למצוא שיפודים קלאסיים כמו פרגיות, קבב או מרגז לצד שיפודיים אקזוטיים יותר כמו מולארד, שומן טלה או חלוויאת. כל אלה כמובן יגיעו לצד מגוון סלטים טריים, ירקות צלויים על הגריל, וצ'יפס מתקתק ורך ששמור לשיפודיות בלבד. כל אלה כמובן, על צלחת או מגוגלים בתוך סאלוף – מה שבוודאות יקנה לכם שנת צהריים ערבה. מומלץ מאוד לטעום את הקבב שנושא סוד משפחתי של עשרות שנים. ומזל שיודעים לשמור כאן בשכונה את הסודות קרוב ללב.
בוסי בתקווה, אצ"ל 41
פרידה מתוקה: מלבי
לכל הטוב הזה מגיע להסתיים בנחמה מתוקה אחרונה שתחתום אותו. ולמזלנו, דוכן המלבי והמתוקים (שאין לו שם רשמי) ברחוב האצ"ל 42 הוא בדיוק מה שצריך. המלבי עדין ונימוח, מתגאה במרקם ששמור לקינוחים צרפתיים מוקפדים, ומוגש בגרסתו הקלאסית והטובה עם רוטב מי ורדים ותערובות קוקוס בוטנים. המלבי הזה, הוא למעשה סיכום של שכונת התקווה כולה, הוא לא מתיימר, הוא צבעוני ופשוט בו זמנית, והוא מותיר חותם שאי אפשר לשכוח. ועל כן, יהיה סיום נהדר לסיבוב הטעימות הזה. עד הפעם הבאה.
דוכן המלבי, אצ"ל 42
