התקשורת, כמו שיודע כל מי שפתח מסך במלחמה הזאת, לא איתנו. היא עם השלטון ובעיקר עם הצבא, לא שואלת שאלות, לא מייצגת את האינטרס האזרחי ובאופן כללי לא עושה שום דבר ממה שתקשורת במדינה דמוקרטית אמורה לעשות. זה לא נמאס רק לכם, זה נמאס גם לסופרות ארנה קזין, תמר מור סלע ועדנה גורני. רק שבניגוד אליכם הן גם עשו משהו, וניסחו פנייה אל עורכי מהדורות החדשות עליה חתמו כבר מאות צופים משעות הבוקר, ביניהם גם אנשי תקשורת רבים.

>> קבינט הלרלרת: 10 הפאנליסטים והפרשנים הכי מביכים בטלוויזיה
>> פיו פיו: 10 מערכונים שמראים שאנחנו יודעים לצחוק על מלחמה

המכתב הפתוח אל העורכים,שהציבור כולו מוזמן לחתום עליו, טוען כי התקשורת עסוקה בסיקור המלחמה מזווית מיליטריסטית בלבד – מה שנכון – ודורשת כי אל הסיקור יתווספו גם נקודות מבט אזרחיות ואחרות. לטענתן, הסיקור שמעניק מקום בלעדי לנקודת המבט הצבאית הוא גורם מרכזי בהנצחת התפיסה כי הפתרון הצבאי הוא הפתרון היחידי (וגם זה נכון). מכתב, עצומה, פנייה דחופה, תקראו לזה איך שאתם רוצים – מזמן לא קראנו טקסט כל כך מדויק על תפקוד התקשורת במלחמות , ואנחנו מביאים אותו כאן במלואו:

לעורכים ולעורכות במהדורות החדשות בערוצים 13, 12 וכאן 11
ולעורכים ולעורכות בתחנות הרדיו כאן, רשת ב׳ וגלי צה״ל,

אנחנו, אזרחיות ואזרחים במדינת ישראל, השואפות ושואפים להביא את הקץ למלחמות במזרח התיכון, ומאמינות ומאמינים שחיים של שלום וביטחון אפשריים באזורנו אם רק נפנה משאבים בכיוון של פיוס, תיקון ושיקום, פונות ופונים אליכם, עורכים ועורכות במהדורות החדשות, כאל בעלי השפעה מרכזית על השיחה הציבורית ועל סדר היום בישראל.

אנחנו משוכנעות ומשוכנעים שהמענה הצבאי אינו המענה היחיד, בלשון המעטה, לשאלה איך נשמור על חייהם של בני ובנות האזור, יהודים, פלסטינים ואחרים. עשרות שנים של מלחמות ומבצעים וטרור הוכיחו כי הצבא והצבאיוּת אינם מבטיחים לבני העמים חיים של ביטחון, חיים שיש בהם חירות המחשבה והפעולה לכל, ועתיד בטוח לילדים.

סיקור מלחמות שמעניק מקום בלעדי לנקודת המבט הצבאית של הממשלה והצבא הוא גורם מרכזי בהנצחת האלימות. אנחנו קוראות וקוראים לכם לתת מקום מרכזי במהדורות גם לגישות שאינן מיליטריסטיות. בכל פעם שאתם נותנים פתחון פה לפרשנים המדברים בשם הצבא ובשבחי פעולותיו (חיסלנו, ריסקנו, כתשנו, כבשנו, ננחית מכה קשה וכיוצא באלה), הזמינו גם דוברים ודוברות שמטילים ספק בדרך זו; ששואלים שאלות ביקורתיות, שמציעים דרכים נוספות להביט במציאות.

שר הביטחון, הרמטכ״ל, דובר צה"ל – כמו גם ראשי אופוזיציה, אנשי צבא בדימוס, או כתבים צבאיים ופוליטיים שהתחנכו בצבא ובחוגי הימין – יציגו בהכרח עמדה אחת: צבאית ולאומנית. אזרחי ישראל שצופים במציאות רק דרך משקפיים אלה זקוקים לנקודות מבט נוספות.

תנו מקום גם למומחים ומומחיות לפתרון סכסוכים, למומחים לדמוקרטיה ליברלית, לשוחרי זכויות אדם, למומחים ומומחיות לפתרון בעיות פליטים, למומחים ומומחיות בנושאי סביבה וחברה, להיסטוריונים של שלום ולמובילי תנועות פיוס. תנו פתחון פה למומחים ומומחיות בתהליכי תיקון ושיקום בין עמים וקבוצות ניציות אחרות בעולם כמו גם לעיתונאים ששואלים שאלות על הפרטים, קטנים כגדולים, ואינם מקבלים את הגישה הצבאית הלאומנית כתורה מסיני, או כפתרון היחיד.

תפישות צבאיות וכוחניות מבססות חשיבה צרה, היררכית ומקטבת, שנוטה להעמיק סכסוכים ואינן מאפשרות חשיבה מורכבת. בכל פעם שאתם מעלים על נס הצלחה של מבצעים צבאיים, השמיעו גם דעות שבוחנות את מחיר החיים המתמשכים על החרב ואת הפרדיגמה הצבאית שמובילה לצעדים של הרס והרג. הצגה של מגוון נקודות מבט במהדורות החדשות – ובכלל זה הקפדה על הבטחת מקום מרכזי לנשים שאינן מיליטריסטיות – לא תחליש את ישראל ואת הישראליוּת אלא להיפך, תחזק אותנו מבחינה מוסרית ותגביר את הסיכוי של החברה הישראלית לשרוד, ואף להתפתח ולשגשג.

אתם המשקפיים שדרכם רואה החברה הישראלית את המציאות.
עתידנו מצוי גם בידיים שלכם. שמרו עליו מכל משמר.
>> לחתימה על המכתב לחצו כאן

• מלחמת איראן
• המסך
• החדשות