מצלמה מהחלל וסרט ביתי: תיעוד נדיר של משפחות בבריה"מ הסובייטית

קבוצת הבריגדה התרבותית, הפועלת להפצת תרבות ברה"מית־ישראלית, תוציא בסוף החודש לפועל את היוזמה החדשה שלה – פסטיבל סנט פטרבורג, שיתקיים בתל אביב ובחיפה (שלישי ורביעי, 27-28.11). בפסטיבל יופיעו אמנים בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הצילום והמחול שיתנזקו לשלושה מתחמים תרבותיים עשירים, שוקקי חיים ומדיפי ניחוח סלק.

אחת העבודות יוצאות הדופן בפסטיבל שייכת לענת וובנובוי (36), במאית שעלתה לארץ בגיל 9 וכיום חוזרת לברית המועצות לשעבר דרך החקר והיצירה. "זיכרון הוא כמו זנב" הוא בעצם פרפורמנס המורכב מאודיו וקולנוע; האודיו כולל קטעים מפרוטוקול יוסף ברודסקי, המשורר שהואשם בפרזיטיות וגורש מברית המועצות, ובחלק הקולנועי תראו קטעי וידיאו מקוריים מחייהם של בני האומה הסובייטית. אל תיתנו לתיאור הזה לשעמם אתכם: מדובר בתיעוד נדיר – במשך זמן רב מצלמות היו מוצר לעשירים בלבד, ומעטות המשפחות שהחזיקו אחת ברשותן.

תיעוד מתוך עבודתה של ענת וובנובוי, "זיכרון הוא כמו זנב"

עוד כתבות מעניינות:
איך הפך עולם האמנות לבועה מטורללת לעשירים?
הסלבס הישראלים מנסים לעשות אמנות וזה פשוט נורא
זיו קורן חושף את הסיפורים מאחורי התמונות הנדירות

"החלק של הווידיאו מורכב מאוסף של סרטים ביתיים שהביאו לי אנשים מברית המועצות והיום גרים בארץ", מספרת וובנובוי. "זה ניסיון ליצור ערבוב של זיכרונות לכדי זיכרון אחד משותף. היה לי חשוב לא להתמקד בצילומים הרשמיים שאפשר לראות ברוסיה הסובייטית אלא בצילומים הביתיים, שהם נדירים כי מצלמות היו למעט מאוד אנשים ופילם היה יקר מדי".

צצו סיפורים מעניינים?
"אמא של אחת המשתתפות בפרויקט עבדה בתפקיד מפתח במפעל שבו קיבלה המון הצעות שוחד. היא לא הסכימה, אבל מישהו החליט לתת לה מצלמה במקום כסף ואמר לה לא לספר לאף אחד. מתברר שהמצלמה הזאת הייתה לא חוקית, כי היא הגיעה ממפעל שבנה חלקים לחללית. כשהחללית נשלחה הייתה עליה מצלמה שהיו אמורים להשמיד עם חזרתה, אבל זה כמובן לא קרה".

מרבית עולי ברית המועצות לשעבר שישתתפו בפסטיבל כלל לא נולדו בעיר שעל שמה הוא נקרא, והם הוטסו לסיור מקדים בה כמעין טיול שורשים. וובנובוי נולדה במוסקבה ואף על פי כן התרגשה מהביקור. "סנט פטרבורג לא מאוד חשובה לנו", היא אומרת, "זו בחירה בסמל. העיר הזו מסמלת להרבה רוסים בירה תרבותית ואינטלקטואלית והרעיון הוא לקבל ממנה השראה. אותי תמיד מעניין לחזור לרוסיה ולראות מה נהיה ממנה. סנט פטרבורג היא עדיין רוסיה והיא גם יפה מאוד ומיוחדת".

ענת וובנובוי (צילום: שירז גרינבאום)

תיעוד מתוך עבודתה של ענת וובנובוי, "זיכרון הוא כמו זנב"

מה לגבי עיר ילדותך? ביקרת בה?
"כשחזרנו למוסקבה לטיול שורשים משפחתי בשנת 1996 היה מזעזע. זו הייתה התקופה הכלכלית הכי קשה באזור, אני הייתי בחטיבה־תיכון וממש לא עניין אותי לחקור את רוסיה, הייתי עסוקה בהתאקלמות בארץ".

ואיך הייתה ההתאקלמות?
"הסביבה העמידה לי תנאי: אם את רוצה להיות בפנים את צריכה להיות ישראלית, ואני בחרתי להיות בפנים. אבל גם אני הצבתי לעצמי את התנאי הזה, אז תהליך ההתבגרות היה משותף, שלי ושל הסביבה. כשלמדתי בניו יורק קיבלתי פרספקטיבה שונה על דברים, אבל היום החברה הישראלית מוכנה יותר לדון בעצמה ולהכיל איזושהי רב תרבותיות. חלק גדול זה בזכות הפעילות של הבריגדה התרבותית, ששמה את התרבות הרוסית על המפה והופכת אותה לחלק מהתרבות הישראלית".

תיעוד מתוך עבודתה של ענת וובנובוי, "זיכרון הוא כמו זנב"

5 המלצות לפסטיבל סנט פטרבורג

18:30 – זיכרון בהגירה
אליזה פרנקל, ילידת סנט פטרבורג וסטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תדבר על הזיכרון הפוסט סובייטי והאופן שבו הוא מתעצב בישראל.

19:30 – טיפשונת משטרים
המשוררת והיזמת החברתית אלקס ריף מספרת על חוויותיה כילדת דור 1.5, בין הבית הסובייטי למציאות בארץ, בליווי הקראת שירים מספרה שבכותרת.

20:00 – הסלון הספרותי
הבמאי מיכאל קייט משחזר את הסלונים הספרותיים בסנט פטרבורג בחלל חם ואינטימי, עם שחקנים שיקריאו שירה פטרבורגית הממחישה איך זה לחיות בשני עולמות שונים.

20:30 – מקורוק סנט פטרבורג
פרויקט מוזיקלי שבו יוצרים צעירים חוברים למוזיקאים ותיקים וכותבים יחד שירים בהשראת מקורות התרבות היהודית. בהופעה תקבלו קוקטייל מוזיקלי יהודי־רוסי־ישראלי.

21:30 – אתרי הנכחה
מופע המחול של דניאל שופרא מנציח את הנשים ההיסטוריות של סנט פטרבורג, שרבות מהן נזנחו מחוץ לרשימות הזיכרון הקולקטיבי הגברי – בהן הרקדנית אנה פאבלובה והמהפכנית האקטיביסטית פאני קפלן.

← פסטיבל סנט פטרבורג, בית התפוצות, קלאוזנר 15 תל אביב, רביעי (28.11) 18:00־23:00, 75 ש"ח. לאתר הפסטיבל