קחי כדור את לא נרגעת: סרטוני הנשים הצועקות שהכי מדברים לליבי
עבור כל מי שרק מפנטזת לתת דרור לעצבים ולקרוע את הגרון, אבל עדיין כלואה במחשבות על מה תגיד הפטריארכיה. סרטונים של נשים צועקות הן כדור ההרגעה הכי טוב ברשת. רק אולי כדאי שתנמיכי את הרמקולים לפני שאת לוחצת פליי
בתור מרוקאית מודחקת שיודעת לפרוק את הרגשות שלה רק לתוך קלונקס או פילאטיס, הגילטי פלז'ר שלי בכל הנוגע לצריכת תוכן הוא ללא ספק סרטונים של נשים צועקות, האלטר אגו הוירטואלי שלי. הסרטונים האלו הם יקום סינמטי בו, בניגוד אליי, לגיבורות יש אומץ לדבר את הקשיים שלהן (!) בקול רם (!!) מול מושא הקונפליקט (!!!) ולא רק אחר כך בטיפול (!!!!). כמובן שהן לא תמיד צודקות, ואלימות היא אף פעם לא הפתרון, אבל מי אנחנו, אלוהי המוסר?
שובלי חיים שלי תעלי מאמא
הסרטון האהוב עליי בפער, וה-Mood איתו נכנסתי ל-2022, מי שלא רוצה לעלות, אז ביי. בהיעדר אינפורמציה לגבי מה קדם לסרטון, הרובד המסתורי שהפך את הסירוב של שובל לכה אמוציונלי עבור האשה המתוקה הוא שהצליח להעביר אותה ממילות חיבה לצעקות בלתי פוסקות. גם הסטופ והפליי למוזיקה, הם שהופכים את הסינק הזה מלייב טיקטוק ליצירת דוקו קצרה.
לדייר שהיה מספיק גבר
הסרטון הבא הוא הקלטה שקיבלה רוח חיים בזכות הטיקטוקר שהופך כל סינק למונולוג קומי באודישן לניסן נתיב – שפי מרציאנו. באופן אישי הראיתי אותו ללפחות 20 אנשים, ואני זוכרת את המילים בעל פה – אותן אני מדקלמת כמו תפילה ברגעיי קושי. הגיבורה המקסימה שלנו מתחילה עם האשמה מופרכת להתנכלות מצד שכניה ומאיימת בצעדים קשים, ורק לאורך המסע אנחנו מגלים שהיא חווה מסכת מעשי קונדס יומיומיים ושכבר עוד מעט חנוכה. סליחה שלא האמנו לך, איתך במאבקך הצודק.
אביה נגעתי בג'סטין
פעם הזמנים היו פשוטים יותר. היה רק ערוץ אחד, אפשר היה להחמיא לבחורה, וג'סטין ביבר לא הסתובב עם מספיק אבטחה. הילדה שצועקת לתוך הטלפון שלה "אביה נגעתי בג'סטין" היא דימוי יפה של התקופה – הטלפונים מתקפים את החוויות שלנו ובמקום להימצא בסיטואציה אנחנו עסוקות בלדווח החוצה למי שלא נוכח, אך הם עדיין לא משוכללים מספיק כדי שנחיה את כל החוויה דרכם. כדברי הפתגם "אם נגעת בג'סטין ולא צילמת לסטורי, האם באמת נגעת בג'סטין?". בכל מקרה הסרטון הזה הוא תיעוד נדיר למה שאני מרגישה כשבן מגיב לי באינסטגרם.
השיקה חבר חדש
סרטון שלא זכה לתהילה שהגיעה לו בזמן אמת, אך למזלנו עשה קאמבק בזכות אור סולטני, שראוי לאמי על ההופעה הזו. בקצרה, הסיפור הוא שלאביבית בר זוהר יש את תסמונת הדמות הראשית, ופשוט לא מסוגלת להגיע למקום מבלי לשאוב את מלוא תשומת הלב בכל האמצעים העומדים לרשותה. ליהיא גרינר מגוללת את הסיפור עם משפטים מבריקים כמו "איך יש לך חבר חדש את רק נחתת?!?!", כולל שילוב נונשלנטי של אנגלית לתוך סערת הרגשות. 10/10.
ככה מדברת זכיינית של גולברי
אמנם ריליס חדש, אבל נכנס בקלילות לרשימת האהובים עליי. האנרגיות, המימיקות, הבניה בציפורניים וה-מ-פ-ת-ח-ו-ת. כמובן שכולנו נגד ההומופוביה ומגנים אותה בתוקף, אבל המשפט האייקוני "לך תשים את עצמך בתוך כוס" הפך במהרה לאחד הסטיקרים השימושיים שיצרתי. סרטון שמזכיר לנו שבסופו של דבר, הנושא הכי אמוציונלי עבור כולנו, הוא חנייה.
זה מדהים שאין מגזר שיוצא נקי. להחתים בחלון הקרוב! pic.twitter.com/UqmShpmCRK
— Itay galon (@GalonItay) January 11, 2022
מי שם רסק בקציצות
דמיינו תרחיש כזה – אתן עובדות שעה על סיר, משהו כמו 30-40 קציצות, ומישהו מסוג גבר מחליט לבקר את דרך ההכנה שלהן. מה הייתן עושות? אני אישית הייתי בוכה, אבל רחלי שלנו בחרה להסביר ליונה במשך דקה ובפירוט מה היא מאחלת שיקרה לו, בסאונד שהוא פשוט ממתק לאוזניים. כשמישהו חותך אותך בכביש, כשהבוס שלך צועק עלייך, כשהמאצ' שלך שואל אם את ספונטנית – נצרי את מילותיה של רחלי – "שאלוהים ייקח אותך יא נאצי".
אלין? אמרתי לה כן
מאסטרפיס מבית היוצר של אלין שחר, רקדנית בטן, שעלה לה מנשים שמאשימות אותה בהעדפות הבילוי של בעליהן. תכלס צודקת. אלין בחרה בגישה ההגיונית לטיפול בבעיה ועלתה ללייב פייסבוק בזמן נהיגה, אז סיפרה על עוד טלפון שהיא קיבלה ממישהי מבולבלת שהפנתה את טענותיה לגורם הלא נכון. כמו כן אשמח לקעקוע גב תחתון של המילים "אין לי מושג מי זה בעלך".