ספר הולך לעיבוד: 10 הסרטים הכי טובים שמבוססים על קלאסיקות

"נשים קטנות"
"נשים קטנות"

אם גם הקורונה לא תגרום לכם לפתוח ספר, המסך הקדוש ייחלץ לעזרה כרגיל. הנה 10 סרטים שיגרמו לכם להישמע חכמים בפעם הבאה שתוכלו לפגוש בני אדם

17 במרץ 2020

ימי הקורונה מספק הזדמנות מצוינת להתוודע לספרים קלאסיים שעד היום לא מצאתם זמן לקרוא אותם. אבל אם אתם מתקשים להתרכז, בחרתי עבורכם עשרה תרגומים קולנועיים מעולים. הרשימה מורכבת רק מסרטים ששומרים על נאמנות למקור, ולכן "אפוקליפסה עכשיו" המופתי של קופולה או "קלולס" האהוב של הקרלינג אינם כלולים בה.

יחסים מסוכנים

(ספר: 1782, סרט: 1988)
רומן המכתבים של פייר שודרלו דה לאקלו מתאר את היריבות בין שני בני אצולה בצרפת שלפני המהפכה, המפגינים את כוחם באמצעות פיתויים המיני של קורבנות תמימים. הספר זכה לכמה עיבודים מוצלחים, אך הטוב שבהם הוא סרטו של סטיבן פרירס על פי המחזה מאת כריסטופר המפטון. גלן קלוז הייתה צריכה לזכות באוסקר על הופעתה הארסית והמצמררת כמרקיזה דה מרטיי, שמכריזה מלחמה על מאהבה לשעבר ולמונט, בגילומו המרטיט של ג'ון מלקוביץ', שמתאהב בקורבנו (מישל פייפר הצעירה) וצועד בעצמו לתוך המלכודת שפרס לרגליה.

עידן התמימות

(ספר: 1920, סרט: 1993)
באמצע הקריירה, בין סרטים על גנגסטרים רצחניים, מרטין סקורסזה יצר את הסרט הכה מעודן הזה על פי ספרה המופתי (וזוכה פרס הפוליצר) של אדית וורטון על הצביעות והשמרנות של החברה הגבוהה של ניו יורק במאה ה-19. הסיפור מתמקד באהבתו הנואשת של ניולנד ארצ'ר (דניאל דיי לואיס) לבת דודתה (מישל פייפר) של ארוסתו (ווינונה ריידר). הרוזנת ברחה מבעלה הנקלה באירופה, ולכן נתפסת בניו יורק כסחורה פגומה. כל פריים ותנועת מצלמה שופעים יופי וטעונים בתשוקה אסורה, ושלושת הכוכבים נפלאים במיוחד.

ענבי זעם

(ספר: 1939, סרט: 1940)
ספרו של ג'ון סטיינבק על בני משפחת איכרים, שאיבדו את ביתם בימי השפל הכלכלי ויוצאים עם אלפים כמותם לחפש עבודה במטעים של קליפורניה, זכה לתהילה מיידית. כך גם העיבוד המיידי שלו למסך בידי המאסטר ג'ון פורד, מה שהותיר אותו עד כה העיבוד היחיד (ב-2013 ספילברג הודיע על כוונתו לביים עיבוד נוסף, אבל ריבים בין יורשיו של סטיינבק סיבכו את העניינים). מבחינה חזותית זה אחד הסרטים היפים ביותר שצולמו בשחור לבן – הקרדיט לגרג טולנד שצילם גם את "האזרח קיין". הנרי פונדה הצעיר מלאכי בתפקיד האסיר המשוחרר טום ג'ואד, שדרך עיניו אנחנו מתוודעים לניצול הקשה שחווים החקלאים הנגרסים במערכת האמריקאית הקפיטליסטית. הסרט מעט אופטימי יותר מהספר, כי בכל זאת הוליווד, אבל הנימה הסוציאליסטית שלו נשמעת חדה וברורה.

גאווה ודעה קדומה

(ספר: 1813, סרט: 2005)
אי אפשר להרכיב רשימה כזו ללא עיבוד אחד לפחות (מבין העשרות שיש) לספר של ג'יין אוסטן. התחבטתי בין "תבונה ורגישות" הנפלא של אנג לי ואמה תומפסון, לבין העיבוד הקולנועי האחרון ל"גאווה ודעה קדומה". בחרתי בסרט של ג'ו רייט בעיקר משום שהוא מבוסס על הספר הטוב מבין השניים. זה היה סרטו הראשון, והוא התגלה כקולנוען בכל רמ"ח אבריו. קירה נייטלי היא ליהוק קולע לתפקיד בת הכפר אליזבת בנט, שמאתגרת את הרווק הסנוב פיצוויליאם דארסי (מתיו מקפיידן, מציע גרסה שונה מהמקובל של הדמות), והבימוי המסוגנן והסוחף מרומם את הסרט מעל לסדרת הטלוויזיה הפופולרית מ-1995. רייט, דרך אגב, חתום על עוד שני עיבודים מרשימים ליצירות מופת ספרותיות – "כפרה" ו"אנה קרנינה".

דרקולה

(ספר: 1897, סרט: 1992)
שמו של הסרט באנגלית הוא "Bram Stoker's Dracula", כדי שיהיה ברור שסרטו של פרנסיס פורד קופולה הוא עיבוד ישיר לספר המקורי על הערפד מטרנסילבניה, ולא אחת מאינספור הנגזרות שלו. זה סרט אימה חושני, וגם סיפור אהבה טראגי, שכל כולו קולנוע מכשף. גרי אולדמן אדיר בתפקיד הרוזן עם הניבים שמגיע ללונדון הוויקטוריאנית בראשית ימי הקולנוע, ומתאהב במינה (ווינונה ריידר) ארוסתו של הגבר שאותו כלא בטירתו (קיאנו ריבס). שיר הנושא של אנני לנוקס הוא מהיפים ביותר שנכתבו אי פעם לקולנוע.

מאהבה של ליידי צ'טרלי

(ספר: 1928, סרט: 2006)
דווקא העיבוד הצרפתי לספרו השערורייתי של ד.ה. לורנס האנגלי הוא היחיד שהצליח לתת לו חיים אמיתיים על המסך (וזכה על כך בפרס הסזאר לסרט הטוב ביותר). קונסטנס, הנשואה לאריסטוקרט נכה, הולכת וקמלה פיזית ונפשית, עד שהיא פוגשת בשומר היער. יעברו כמה עונות עד שהשניים ירוצו יחדיו עירומים בגשם וישזרו פרחים בשיער ערוותה. הסרט חדור חושניות מהפנטת הנמצאת לא רק במתח המיני העצור, אלא גם בצילום המלטף של הטבע. המפגש בין המקור הספרותי המאצ'ואיסטי לנקודת המבט הנשית של הבמאית פסקל פראן, מניב את אחד העיצובים הקולנועיים הכנים והנפלאים ביותר להנצה ולפריחה של תשוקה. בין שש סצנות הסקס מרגש להבחין כיצד צמד השחקנים – מרינה האנדס העדינה וז'אן לואי קולוש עב הבשר – נפתחים אט אט זה לזה, והולכים ונעשים יפים מול עינינו.

שר הטבעות

(ספר: 1954, סרט: 2001)
ספרו המונומנטלי (לפחות מבחינת מספר עמודים) של ג'.ר.ר. טולקין על הטבעת שמחוללת שמות בנפשו של כל מי שאוחז בה, ועל המלחמות האימתניות שמתחוללות סביבה, הגיע למסך הגדול כטרילוגיית סרטים (באורך כולל של תשע שעות), ונראה שחולל גל שלם של טרילוגיות ספרותיות (כמו "משחקי הרעב"). פיטר ג'קסון הניו זילנדי היה הקולנוען המושלם למשימה – איש חזון ופרפקציוניסט, שידע להלהיב בסצנות ההמונים ולגעת ללב בסצנות האינטימיות, כי בלב ההפקה האדירה הזאת נמצא הוביט קטן, אמיץ וצנוע. אחרי שצמד הסרטים הראשונים כבשו את הקהל, בסוף גם האקדמיה ההוליוודית נכנעה והעניקה לסרט השלישי המוני אוסקרים.

בארי לינדון

(ספר: 1844, סרט: 1975)
ספרו המפורסם ביותר של ויליאם מייקפיס תאקרי הוא "יריד ההבלים", שזכה להמוני עיבודים. אבל דווקא הרומן הסאטירי הזה על בן כפר אירי שנאבק להשתחל אל תוך האצולה האנגלית ובדרך מאבד את נשמתו, זכה לעיבוד מופתי בידיו של הגאון הקולנועי סטנלי קובריק. ריאן אוניל מתחיל את הסרט כצעיר תם ורוטט מתשוקה, ומסיים אותו כמסכה אטומה. בשם האותנטיות התקופתית, הסרט צולם לאור נרות, ועוצב בהשראת ציורים של ריינולדס, גיינסבורו והוגארת. כל פריים עוצר נשימה ביופיו, והאסתטיזציה הקיצונית תורמת לניכור האירוני ששורה על הסרט. גם הנדל ושוברט משתתפים ביצירת המתחים המעמדיים והתקופתיים. יש לציין שקובריק התמודד בהצלחה גדולה גם עם האתגרים שהציבו בפניו הטקסטים של "לוליטה", "תפוז מכני" ו"הניצוץ".

אל תיגע בזמיר

(ספר: 1960, סרט: 1962)
ספר ההתבגרות זוכה פרס הפוליצר של נל הרפר לי היה לאחד הסרטים האמריקאיים האהובים ביותר, הרבה בשל הופעתו של גרגורי פק כעורך הדין אטיקוס פינץ'. האב האלמן הטוב והחכם שלוקח על עצמו את הייצוג המשפטי של צעיר שחור שנאשם, על לא עוול בכפו, באונס נערה לבנה באלבמה הגזענית של שנות ה-30, הפך לדמות מופת בתרבות האמריקאית. כמו הספר, גם הסרט נפרש מנקודת מבטה של סקאוט, בתו הקטנה של אטיקוס (מרי בדהם בת ה-10 הייתה אז לשחקנית הצעירה ביותר שזכתה במועמדות לאוסקר), וזה תורם רבות לכנות הרגשית של הסרט כובש הלב.

נשים קטנות

(ספר: 1868, סרט: 2019)
גרטה גרוויג פירקה את ספרה של לואיזה מיי אלקוט, על התבגרותן של ארבע אחיות בניו אינגלנד בזמן מלחמת האזרחים, והרכיבה אותו מחדש באופן שמעניק משמעויות חדשות לאירועים המוכרים. זה "נשים קטנות" למאה ה-21, שבו הגיבורות נחושות יותר לבחור בעצמן את מסלול חייהן, ועם זאת הוא נאמן לדמויות ולרוח הטובה של הספר. הבימוי, הצילום והפסקול ממלאים את הסרט באנרגיה, והאחיות כל הזמן נמצאות בתנועה. סירשה רונן ופלורנס פיו נפלאות כג'ו ואיימי, הסופרת והציירת, שיש ביניהן יריבות מתמשכת אך גם אהבה גדולה, והדרמה של הסרט מתגבשת סביב היחסים בין שתי האחיות האלה.