חם, לוהט, מתקרר: סנדוויץ' ב-87 שקל לא יכול להגיע קר
"עידו'ס" הוא הדבר החם של סצנת הברביקיו ומזללת הבשרים שלו באבן גבירול היא באמת סיפור נהדר על נער בן 17 שהולך ראש בראש עם הגדולים. אבל אנחנו רוצים שגם הצ'יפס והאסאדו שלנו יהיו דבר חם
בחודש אוגוסט האחרון, כשהבליץ' התקשורתי של "עידו'ס" הציג את הסיפור הבאמת יפה על בן ה-17 שפתח מזללת בשרים באבן גבירול, קצת נרתעתי. זה נשמע כמו סיפור טוב מדי – נער צעיר עושה לעצמו שם של אשף בשרים מעושנים במסגרת אירועים פרטיים וקופץ לבריכה הסוערת של עולם המסעדנות דווקא בשנה הכי קשה לתחום, דווקא באחת מפינות הבשר הכי מרוכזות בעיר, דווקא בצל גילו הצעיר – אין אדם אחד שרוצה שהילד לא יצליח. לכל היותר איזה נמסיס קנאי מבית הספר.
ובכל זאת, נרתעתי מלבדוק את "עידו'ס", וזה למרות שהבטן שלי גרגרה כבר למראה תמונות הבשר המפתה. בן 17, מקום ראשון שלו, פותח במהלך הקורונה, מה הוא צריך איזה מבקר אוכל נודניק שיגיד לו שהבשר יבש או אנא עארף. הזמן חלף והחיסון כבר בחנויות, ונראה שהילד התייצב. מאז הספיק "עידו'ס" לצלול בעזרת וולט גם למשלוחים, לייצב מעט את התפריט ולהחזיק מעמד בתקופה הכי מאתגרת. נראה שהגיע הזמן. בן 17 או לא, כל אדם שדורש את מיטב כספיכם בתמורה למנת בשר ראוי לביקורת.
מורעב מאז אוגוסט, מיהרתי לדפדף בתפריט המפתה רק כדי לגלות שהמעבר למשלוחים לא כולל חלק נכבד מהמנות (כך למשל קרואסון האסאדו שרציתי לדגום נעדר, וכמוהו גם מנת הטרטר), אבל עדיין מחזיק ברשימה מכובדת של בשרים עסיסיים למראה במשלוח הישר הביתה. הלכתי על הבייסיק, המבורגר וואגיו (80 ש"ח כולל תוספת ושתיה) ואסאדו מעושן (87 ש"ח) שהגיעו ארוזים בריבועי קרטון מאוד מינימלים עם נייר ניילון קטן שמרפד את הבשר/המבורגר.
אולי התרגלתי כבר לטוב מדי, אבל עצם העובדה שהבורגר הגיע עטוף ככדור בייסבול בנייר, מבלי מאמץ להפריד את הלחמניה מתכולתה או את הבשר מהירקות, העלה בי חשש מסוים שהתגלה כמוצדק. זה אחלה המבורגר, אבל לא שום דבר לרוץ לספר לחבריו מבית הספר. הבשר הרך של הוןאגיו בהחלט בולט בטעמו החזק, והצימוד התמיד מוצלח של בצל (חצי) מקורמל ושום קונפי הוסיף את הקיק הנדרש, אבל הלחמניה כבר נספגה ביותר מדי מיצים בדרך, הביס לא הצליח להתעלות על "נחמד" ובעלות גבוהה שכזו, מדובר באכזבה רק בשל הציפיות. חוץ מזה, סימנתי בלי חמוצים ועדיין קיבלתי אותם. ניחא.
למרבה הצער, גם האסאדו לא הצליח להציל את המצב. הבשר היה עשוי היטב, מתובל בעדינות יחסית לסוג הבשר, שאמנם התפרק מצוין אבל היה עדין מדי בטעמו. מעט הצ'ימיצ'ורי שהגיע לצידו היה נפלא גם בחריפות וגם בטעם שקלע בול לחיך הדרום האמריקאי שלי (אמא שלי מונצואלה, שתקו), אבל גם הוא לא הצליח לכסות על הבעיה הגדולה ביותר במשלוח הזה – הוא הגיע קר. פושר לכל היותר.
נכון, זה היה יום קר, אבל אני בספק אם זה אשמת השליח, שכן לקחו לו בדיוק 9 דקות מרגע שאסף את ההזמנה ועד שדפק בדלתי (ו6 דקות פחות מהזמן הצפוי, ותודה לוולט על העדכון). היה זה דווקא הצ'יפס שרמז לי שלא מדובר בשליח עצלן, אלא במקום שעדיין לא מבין את לב העניין של משלוח חם. הוא אמור להיות שוס גדול, הצ'יפס של "עידו'ס". ידני, ביתי, מתפוחי באטר, מטוגן פעמיים. בפועל הגיע אלי צ'יפס סטיקיות עייף, רופס וקריר.
נכון, אף צ'יפס לא שורד היטב במשלוח, אבל קל לראות אם הוכנס לוהט לקופסה או שאולי נח באיזה פיילה להתחמם עד שתגיע ההזמנה. עם כל הכבוד למותניים של שאקירה, צ'יפס לא משקר. זה לא משלוח זול בשום צורה, אבל למעט המדבקה שסגרה את הקופסאות (כזו שאי אפשר לקרוע, רק לקלף, עם הלוגו והאינסטוש של עידו) ואולי איכות הבשר עצמו, שום דבר לא הרגיש יקר. אולי כדאי שהחום שקיבל בצדק הילד המוכשר יתורגם גם לחום באוכל שהוא שולח.
עידו'ס, אבן גבירול 14, ב'-ה' 12:00-22:30, ו' 10:00-16:00, ש' 18:00-23:00, 03-9144555