חשבתם שרק הומלסים עדיין לוקחים הרואין? תחשבו שוב

בילוי טיפוסי בבית קפה תל אביבי מורכב בדרך כלל מעיון מדוקדק וחסר תוחלת בתפריט, הטרדת המלצר בשאלות לגבי תחליפי חלב, פטפוט בלתי נגמר עם בן השיח שמולך והתמודדות עם השאלה הנצחית – אם לתת כסף לדר הרחוב שמבקש כמה שקלים. "זה הרי ילך לסמים" היא מחשבה שעוברת אצל כל אחד מאיתנו. קל לחשוב שדרי הרחוב המכורים לסמים, שבהם אנו נתקלים מדי יום ובוחרים אם להכיר בקיומם הכאוב או להתעלם מנוכחותם המעיקה, הם קהל הצרכנים היחיד שיש להרואין בתל אביב. אך לא כך הדבר. בהתחשב בעובדה ש־70% מהנשאלים בסקר הסמים הגדול של Time Out תל אביב ענו שלעולם לא היו מנסים הרואין, מפתיע לגלות שיש מי שדווקא עושים את זה: 2.4% השיבו כי צרכו את הסם בעבר, כרבע מהם במהלך השנה האחרונה. 5.9% מאלו שמעולם לא ניסו אותו ציינו שהיו מעוניינים לעשות זאת.

הרואין הוא אופיואיד סינתטי למחצה שמסונתז ממורפין. אופיואידים מדכאים את פעילות מערכת העצבים המרכזית ולכן יעילים כמשככי כאבים, אולם סף ההתמכרות אליהם נמוך ביותר. בארצות הברית השימוש הרווח במשככי כאבים ממשפחה זו הביא למגפה חסרת תקדים – בכל יום מתים בארצות הברית לבדה 130 איש ממנת יתר של אופיואידים (תרופות מרשם והרואין גם יחד). בין 2012 ל־2015 הרואין היה הסיבה מספר אחת למוות הקשור לסמים בארצות הברית, אולם מאז עקפה אותו אחותו החוקית – פנטניל. כך או כך, הרואין עודו הסם בעל המוניטין המפוקפק ביותר. אז למה שתל אביבים נורמטיבים בכלל יתקרבו אליו?

"באופן אישי אני לא מבין למה שמישהו ירצה לנסות את זה, זה ממכר והופך אנשים לזומבים ואף גרוע מכך", אומר ל', תל אביבי בן 29 שחלק מרכזי מהבילוי שלו בהופעות ומסיבות כולל שימוש בסמים. כמו כל מי שבחר לדבר על הנושא, הוא ביקש להישאר בעילום שם. "ובכל זאת יש לי חברים שאמרו לי כמה פעמים לאחרונה שזה משהו שמעניין אותם. הסיבה העיקרית היא שהם לקחו בעבר מורפיום ואהבו את זה ומסקרן אותם לדעת מה הם ירגישו בהשפעת הרואין. בכל מקרה, אני בעד שכל אדם מבוגר ואחראי למעשיו יעשה מה שהוא רואה לנכון ויישא בתוצאות", הוא מסכם.

"שמעתי דברים בנושא, אבל אי אפשר לומר שלסם הזה יש אחיזה בסצנה התל אביבית", מספר נ', 28, דמות בולטת בסצנת חיי הלילה של קהילת הגייז התל אביבית. "הסם לא נמצא בשימוש רווח בקרב הומואים או טרנסקסואליות שנמצאות בזנות. זו בעיקר תת תרבות של התחנה המרכזית, דרי רחוב וזונות סטרייטיות. אני לא אומר שהסם לא נמצא בכלל בשימוש בקהילה, אבל מדובר בבודדים, וגם הם לא מזריקים אותו אלא צורכים אותו בהסנפה. ממה שאני מכיר בקהילה, מי שצורכים הרואין הם אנשים מבוגרים יותר ששייכים לדור ישן יותר".

ממרבית העדויות ניכר שהשימוש בהרואין אינו נפוץ כמו הרצון להתנסות, שברוב המקרים אינו ממומש. מי שהלכה עם הסקרנות עד הסוף היא ש', צעירה בשנות ה־30 לחייה העוסקת כיום בתחום הטיפול והריפוי האלטרנטיבי והייתה סטודנטית למשחק כאשר התנסתה בפעם הראשונה והיחידה בהרואין. "זה לא משהו שיש לי בעיה לשתף בו, כי זה היה חד פעמי ונבע מסקרנות. אני מודה שהיה שם אלמנט מסוים של לחץ חברתי. היינו כמה חברים מהלימודים בדירה, מאוד בטוחים בעצמנו לגבי ההתנסות ולא קרה לנו שום דבר, לא המשכנו להשתמש ולא התמכרנו. נטו סקרנות ורצון לחוות משהו חדש, וכן – משהו שנמצא על גבול הסכנה. אני מכירה עוד אנשים שהתנסו והכל בסדר איתם, הם חיים. למרות הכל, היום לא הייתי עושה את זה או ממליצה למישהו לעשות את זה, זו ממש לא הייתה חוויה מספיק מעניינת או מרגשת. יש דרכים הרבה יותר טובות ליהנות".

לכל תוצאות סקר הסמים הגדול