על התדר: השירותים הסודיים של שוזין והגג הפרטי של יוני שרוני

חורף חם. תדר (צילום: אריאל עפרון)
חורף חם. תדר (צילום: אריאל עפרון)

מתחם הבילוי הכי מסעיר בעיר פתח בפנינו את דלתות הברזל המפורסמות, ואנחנו ניצלנו הזדמנות כדי לשאול את אנשי התדר וחבריו מה הופך את בית רומנו לאחד המקומות האהובים בעיר: יוני שרוני נזכר במור"קים של ותיקי המקום ושוזין בהופעות שהכי אהב במתחם

מי אני ומה אני לבית רומנו?
יוני שרוני. איש הרדיו של התדר מיומו הראשון, קונסיליירי החברה ואיש סודם של הבעלים.

סוד כמוס לשרוני ולסוס. יוני שרוני. צילום: רז דנון
סוד כמוס לשרוני ולסוס. יוני שרוני. צילום: רז דנון

מתי הכרתי את בית רומנו?
מהיום שעברנו לשם, בעונה 4 של התדר. המקום היה מאוד שונה ממה שחווים כהיום כשמגיעים לבלות בבית רומנו. הכל הרגיש די גרילה לעומת איך שהמתחם נראה ומתופעל היום, סוג של האחזות תרבותית. חומה ומגדל.

מה הספוט האהוב עליך בבנין?
חד משמעית הגג. בהתחלה הוא עוד היה פתוח עד שהתחילו לנעול את הדלתות שלו. מכל צריח בבית רומנו יש יציאה אליו, והייתי מחפש איזה דלת עדיין לא נעלו. כשכל הדלתות ננעלו הייתי מטפס דרך החלונות עד שריתכו גם אותם (גם את זה עקפתי, אבל זה כבר אני לא מספר). הרגעים האלה שיש מסיבה למטה מפורקת באנשים ואתה לרגע עולה לגג לנשום, מסתכל על כולם ואז על העיר, היו מאוד יפים עבורי.

על התדר: עוד סיפורים ממתחם רומנו
>> הספוט של מפיק מתחם רומנו והבורקסים מאמפם של אוטרקי
>> חוויית ההדוניזם של תאי רונה ואהבת הנואיבה של Xen ועדן
>> מופע הקאת הרחוב של כהן והנקודה הכי טובה לצילום בבית רומנו

האירוע הכי בלתי נשכח?
מסיבת הסגירה של קיץ 2013. היו אין ספור אירועים מדהימים במתחם, באמת שאני יכול לכתוב על זה ספר, אבל אירועי מסיבות סגירת העונה היו רגעים ממש מרגשים שכבר לא יחזרו מרגע שהתדר החל לפעול רציף. היה משהו בנקודה הזו שהביא לקתרזיס של הקיץ עבור מי שעבד על זה (וקשה) והקהל תמיד היה באקסטזה קיצונית. כאשר שיר הסיום, ״תודה רבה״ של ליאור ייני, התנגן (זו הייתה המסורת) התחושה החזקה של ״וואו איזה דבר מדהים קרה פה גם השנה״, זיכרון יפה עבורי.

הדבר הכי הזוי שראיתי במתחם?
אני מאמין שהדבר הכי הזוי עבורי במתחם היא כמות הפעמים שישנתי בו. בעונות הראשונות הייתי ממש לבד על עניין הרדיו, והיו לילות שישנתי שם בכל מיני פינות.

מנת האוכל?
בעבר זה היה האוכל המקסיקני שמיכאל מהבאסטה עשה איפה שהנואבה היום, אבל אני מאמין שהפסטה סרטנים היא שם שני למתחם כבר הרבה זמן.

מה אני הכי אוהב בלילה?
את האנשים והרצון באמת לעשות משהו אחר. אני כבר הרבה שנים במעגל הזה, ואני זוכר איך זה היה נראה פעם. יש תחושה של שליחות ואחריות תרבותית. רק אחרי שאתה מתחיל להסתובב בעולם אתה מבין שבסוף, למרות כל הדברים הגרועים שיש בעיר הזו, הכי כיף פה.

ההופעה הכי טובה שעוד לא התרחשה
יש מלא חלומות על הופעות מדהימות/מתוחכמות/מגניבות במתחם, וכולן כתובות ומאמין שיתרחשו, אבל לי אישית דווקא יש את החלום שיהודית רביץ תגיח יום אחד. יהודית תתקשרי אלי.

שוזין

מי אני ומה אני לבית רומנו?
דוד מוזר מעיר רחוקה.

הוא מדבר על חיפה. שוזין (צילום: אריאל עפרון)
הוא מדבר על חיפה. שוזין (צילום: אריאל עפרון)

מתי הכרתי את בית רומנו?
כשהתדר התמקם בו, אני רוצה להגיד… 2013?

מה הספוט הכי אהוב עלי בבנין ולמה?
השירותים הסודיים. לא צריך לפרט למה.

האירוע הכי בלתי נשכח שהיה פה?
הופעה של ראס ברפי, סיינטיסט ברחבה, המחווה לג׳יי.די לה עם מיגל אטווד-פרגוסון. יש הרבה ❤️.

הדבר הכי הזוי שנתקלתי בו בבית רומנו?
אינני כביל לשפוט הזוי מהו.

מנת האוכל האהובה עלי בבית רומנו?
איכשהו לא כ"כ יצא לי לאכול בבית רומנו (אני יותר שותה), אבל כל מה שניסיתי היה טעים!

מה אני הכי אוהב בלילה בתל אביב?
את זה שכל אדם יכול להחליט מתי הוא נגמר. פוטנציאלית, גם כשנהיה מאוחר יש איפשהו בעיר האנג שעשוי לדבר אליך, אם אתה מעוניין בזה. זה די מיוחד, גם בקנה מידה עולמי. 

ההופעה הכי טובה שעוד לא הגיעה לכאן
פורטיסהד (המקורי).