Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

מים צוננים לנפש עייפה: התערוכה שמנקה את רעשי הרקע של תל אביב

מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב
מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב

בתערוכה "ערך: שימוש" בגלריה אחד העם 9, אסנת בן דב מתעדת רגעים קטנים של בדידות עירונית בתצלומים דמויי קופסאות אור ובעבודות וידאו חרישיות. התוצאה היא אי של שקט מדויק ומאופק, שמצליח להפוך את הניכור של חיי המטרופולין למרפא אמנותי, צלול וחומל בלב הסערה

19 בנובמבר 2026

כשמתבוננים בעבודותיה של אסנת בן דב בתערוכה "ערך: שימוש", מה שבולט הוא המתח שבין הדחיסות העירונית לדממה הפנימית. בתערוכה, שאצרה דרורית גור אריה לצד אוצרת המשנה מיכל שביט, בן דב מייצרת חיץ עדין בין האישי לקולקטיבי. היא אינה מסתפקת בשיקוף המציאות העירונית, אלא ממחישה את הבדידות הקיומית שבתוכה, זו שמוכרת לכל מי שחי בלב המטרופולין. הבדידות הזו אינה מנוסחת בצעקה, אלא בשפה מצומצמת ודקה, במינימליזם צורני וצבעוני המותיר על המצע את עיקרו של הדופק האנושי.

התצלומים מוצגים בפורמט קטן, שדורש מהצופה לוותר על מרחק הביטחון ולפסוע קדימה. המסגור העמוק, דמוי קופסאות אור או חלונות מוארים החורגים מן הקיר, כופה קרבה אינטימית ותובענית. הוא מאלץ אותנו לעצור, להתכופף ולהתקרב כדי לפענח את הלחלוחית שעל השמשה, את חזיתות הבניינים הנצפות ממעוף הציפור או את קיפולי השמיכה הלבנה שמתוכה מציצות כפות רגליים יחפות. הפורמט הזה פועל כמשקפת הפוכה: במקום להקטין את הרחוק, הוא מקרב את הקרוב ביותר, עד שהיומיומי נעשה זר ומופלא כאחד.

מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב
מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב

בציוויליזציה שבה הרחובות גדושים בצעקות, באזעקות טכנולוגיות ובאין-ספור גירויים המכלים כל חלקה טובה של ריכוז, תחושת הניכור העולה מעבודותיה של בן דב אינה פציעה או טראומה, אלא מים צוננים לנפש עייפה. זהו מרפא קר, צלול ומאופק, המנקה את רעשי הרקע של חיים אינטנסיביים מדי. מתחת למעטה הריחוק מתגלות החלטות קומפוזיציוניות מבריקות: אדם בתחתונים הרוכן מעל שולחן, דמות צללית המבצבצת בחלון העליון, כתמי אור צהובים וצלליות עלווה המוטלים על חזית אבן בשעות החשכה. כל אלה מלמדים על הכלל העתיק שבאמנות: כמידת הפשטות כן מידת הערך. אין כאן מניפולציות ראוותניות, אלא זיכוך של המבט עד לעצם השקיפות.

בן דב מתבוננת בבניינים, בבתי דירות ובסביבתם העירונית, אך מבטה רחוק מלהיות טכנוקרטי או אורבניסטי. גם כשהמצלמה מזמינה להציץ אל חיים קטנים ואקראיים, אין במבט שלה ציניות או רכילות. היא מחפשת את סימני החיים שנותרו בקירות, ברהיטים ובחפצים שחיים לצדנו. לפעמים המבט נע מבחוץ פנימה, אל חייהם הנסתרים של דיירי הבית, ולפעמים הוא יוצא אל הרחוב הריק, אל חצר פנימית ירוקה ושקטה או אל ענף דק הנע ברוח. העדשה שלה משמשת כלי רגיש למיפוי הנפש דרך מרחבי המחיה שלה.

מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב
מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב

כפי שמסביר הטקסט האוצרותי, שם התערוכה, "ערך: שימוש", נבחר בהשראת ספרו של ז'ורז' פרק, "החיים הוראות שימוש". פרק מתבונן בבית דירות פריזאי דמיוני, בדייריו, בחפציהם, במסעותיהם ובחלומותיהם. זהו מסע אל מה שנעלם מן העין דווקא מרוב שימוש וקרבה יומיומית. בדומה לו, גם בן דב מבינה שהבית אינו רק מקלט מפני סערות הרחוב, אלא זירה מורכבת של זיכרונות, שחיקה, פנטזיות והסוואה. תצלומיה ממוסגרים כחלונות קטנים אל הפנים, כבתים מוארים המרחפים בחשכה, ומזכירים שכל חדר הוא עולם במלואו, אך גם תא בידוד שסופו להתרוקן.

לצד התצלומים הדוממים משולבות בתערוכה עבודות וידאו המרחיבות את שפתה של האמנית. גם כאן מדובר ברגעים שנאספו מן היומיום: אשכול ענבים אדמדם שהחשכה מוחקת בהדרגה, קו אור דקיק הנלכד על ערימת ספרים ישנים, רחש חרישי של פעולות במרחב הביתי. הווידאו אינו מתעד רק את הפעולה עצמה, אלא מפנה את תשומת הלב גם לסאונד ולמרחב ההתרחשות. הקולות האנושיים הופכים לחלק מרעשי הרקע. אצל בן דב העדשה אינה רק אמצעי לתיעוד המציאות, אלא כלי הקשבה רגיש לתנועת האור ולסימנים הדקים של הקיום.

מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב
מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב

"אני לא מתעסקת באדם או בתפוח, אלא בייצוג האנושי, ברוח הדברים ולא בממד התיעודי. הפעולה היא מזוקקת", אומרת בן דב, כפי שמובא בטקסט האוצרותי. היא אינה מבקשת לספר סיפור פשוט, אלא להפוך את הצילום ליחידות זמן נקיות ולפעימות קטועות. היא שוזרת את הפרטים הזעירים ליחידה שלמה וחדשה, המעניקה משמעות מחודשת למה שנדמה כשולי וחסר חשיבות.

"ערך: שימוש" אינה מציעה נחמות קלות או אילוסטרציות נעימות לעין. היא דורשת מן הצופה התבוננות פנימית, נכונות לשהות עם השקט שבין הצלילים ועם הריק שבין הקירות, ולהסכים לגעת במקומות הרגישים שבהם הנפש פוגשת את סביבתה.

מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב
מתוך התערוכה ״ערך: שימוש״ של האמנית אסנת בן דב

במהלך ביקורי בתערוכה, בעודי עומד מול התצלומים והעבודות המהורהרים, נזכרתי בדבריו של המשורר יוסף ברודסקי, שבנאום קבלת פרס נובל שלו טען כי האסתטיקה היא אמה של האתיקה. המחשבה הזאת מהדהדת גם כאן, כשמנגד עומד העולם הסוער, האלים וחסר הרחמים, ובפנים מתקיים הצורך למצוא סדר.

התערוכה של בן דב אינה מתעלמת מן האפוקליפסה החיצונית המאיימת להטביע כל חלקה טובה של שפיות, אלא יוצרת עבורנו מרחב פנימי מדויק ומסודר. היא מציעה אסתטיקה שהיא אתיקה עמוקה בפני עצמה, דרך להחזיר את האדם לעצמו מבעד לעדשה רגישה, חומלת ומאירה, המציעה עוגן של שקט בלב הסערה.
פרטי התערוכה: "ערך: שימוש", אסנת בן דב. גלריה אחד העם 9, סמינר הקיבוצים, מגדל שלום, תל אביב (הכניסה מרחוב השחר 5). אוצרת: דרורית גור אריה. אוצרת משנה: מיכל שביט. נעילה: 28.11.2026. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-17:00, שישי-שבת 11:00-14:00.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!