אבאל'ה: טעמנו את פיצת הצ'יטוס של פאפא ג'ונס ובא לנו עוד

לשם שינוי, בואו נתחיל דווקא בשורה התחתונה – פאפא ג'ונס היא רשת הפיצה הבינלאומית הטובה בארץ. אין, כמובן, תחרות רבה בתחום – מאז הניינטיז פיצה האט ודומינוס פיצה שלטו כאן ביד רמה, כשכל תושב ישראל יכול לנאום לפחות עשר דקות על למה הוא מעדיף את מגוון התוספות של דומינוס על פני בצק הסופגנייה של האט, או להיפך. פאפא ג'ונס, שהגיעו לישראל ב-2016 ופתחו עד כה כ-17 סניפים, הם שילוב של כל מה שטוב במתחרות, בתוספת עוד קצת נקודות בונוס.

רוטב השום ממכר ברמת קראק. פאפא ג'ונס (צילום: יח"צ)

במילים אחרות, אני מאוד אוהב את פאפא ג'ונס. לעניות דעתי, מדובר ברשת שמצליחה באופן המדויק מכולן להביא לארץ את הרוח האמריקאית של הגדול, שמנמן, מגוון והרפתקני יותר, מבלי לחצות את הגבול לגרוטסקי. המבצעים שלהם במחיר סביר, הפיצות המיוחדות שלהם מרגישות באמת מיוחדות, חומרי הגלם רבים והתוספות מגוונות (כולל בשר! יש!) ומפוזרות על המגש בנדיבות. באופן כללי, ובניגוד לסטנדרט בז'אנר, בפאפא ג'ונס לא מרגיש כאילו מנסים לדפוק אותך או שמישהו זרק זין בעבודתו – יותר מהכל, זו פשוט פיצה מקצוענית, אפילו ברמת השליחים. המשלוח שהזמנתי מהאתר הובטח תוך 30 דקות. השליח הגיע בדקה ה-31, והתנצל.

הסיבה שהזדמנתי פאפא ג'ונס, כאילו שצריך סיבה להזמין פיצה, היתה פיצת ספיישל חדשה שלהם, שיתוף פעולה עם משפיענית הרשת ליאל אלי, ולמרות שאין דבר יותר מדכא תיאבון מאשר צמד המילים "משפיענית רשת", הצלחתי להתגבר על הגאג ריפלקס ולהזמין מסיבה אחת פשוטה – זו פיצה עם צ'יטוס. ואני, כמו שאמרה המחשבה הטורדנית שהתנחלה לי בראש מאז שמעתי על השילוב, חייב לטעום פיצה עם צ'יטוס.

מה את קשורה? ליאל אלי, פאפא ג'ונס וצ'יטוס. צילום: יח"צ

לצורך ההגינות אציין שאין לי מושג מה ליאל אלי עשתה ליצירת "הפיצה של ליאל אלי". האם היא זו שהעלתה את הרעיון הסטלני של "מה אם נוסיף לזה צ'יטוס"? האם זה ההזמנה הקבועה שלה? אולי היא זו שאפתה את הפיצה? זו פיצת חלומותיה? אולי היא קנתה אחוזים? אנא עארף. לא זה יהיה מה שיעצור אותי מלהזמין. חוץ מהפיצה צ'יטוס (פיצה על בסיס רוטב שום-פרמזן עם נגיעות שמנת, פטה, תערובת גבינות איטלקיות, מוצרלה וצ'יטוס גבינה קלאסי. 89.9 ש"ח למגש משפחתי) יש גם אצבעות גבינה עם צ'יטוס (24.9 ש"ח), ואפשר להזמין את שניהם בסכום ממש הגיוני של 99 ש"ח, לצד מארז של 3 רטבים, ואם אתם מזלזלים בזה, סימן שמעולם לא טעמתם את הרטבים של פאפא ג'ונס.

פיצת הצ'יטוס מתגאה בגביניותה, כאילו מישהו אמר "בואו ננסה לבדוק כמה וריאציות שונות של גבינה אפשר לדחוף לפיצה אחת" (ליאל? זו את?), ולמרבה ההפתעה זה איכשהו עובד. יותר מזה, זה אשכרה טעים. הבחירה ללכת על בסיס לא עגבנייתי לרוטב מתגלה כחכמה מאוד, גם אם הרוטב שום-פרמזן המופלא שלהם לא מספיק בולט בתוצאה הסופית, ולמרות שכמות הגבינות נשמעת מוגזמת, התערובת מתאספת ליצירת טעם-על גבינתי ואוממי במהותו שמספק חוויית אכילת נהדרת. והצ'יטוס? היו יכולים להיות יותר טובים, בעיקר כי חלקם התפחמו בתנור והקראנץ' המתבקש קצת מתעמעם אחרי מכת החום, אבל הרעיון בעיקרון נהדר – הטעם הסינתטי של ה"גבינה" על הצ'יטוס מוסיף לגבינות האמיתיות עוד קיק, ואם רק היו מוסיפים את החטיף על המגש טיפה יותר מאוחר (נגיד, טיפה לפני שהפיצה יוצאת) זה היה יכול להיות אפילו חלומי.

אזהרה: התמונה לא משקפת כמה זה טעים. פיצה צ'יטוס של פאפא ג'ונס. צילום: מתן שרון

לשמחתי הזמנתי גם פיצה קלאסית יותר – פפרוני, חלפיניו, אננס ורוטב קלאסי. זה לא שהפיצת צ'יטוס היתה רעה – הפוך, בא לי עוד – אבל היא מכסה פן מאוד ספציפי ואחיד של טראש גבינתי, ולפעמים נחמד לאזן עם איזה פפרוני מוצלח (וזה של פאפא ממש מוצלח). לצידו גם הזמנתי (ב-17 ש"ח בלבד, ממבצעי סיום ההזמנה, חכו להם) פפיוני שום פרמזן, שהם אחת מהמנות הנלוות הכי טעימות בעיר, בכלל, בכל פיצרייה – בצק מצוין אפוי לצורת קשר, משוך בממרח שום-פרמזן לצד רוטב לבחירה. הכל טרי, הכל חמים, הכל מחומרי גלם מצוינים. זה כמעט מוזר שאנחנו לא מצפים לרמה כזו מרשת פיצות, אבל טוב לדעת שיש מי שדואגת שנופתע לחיוב כל פעם מחדש.

פאפא ג'ונס, דיזנגוף 267, א'-ש' 12:00-00:00, *6699 או באתר