"פחמן משודרג": נטפליקס לא עומדת בהייפ שיצרה בעצמה

"אל תצפו לדבר – רק ככה תהיו מוכנים לכל דבר", "שלום הוא מאבק בטבענו", "המפלצות הכי איומות הן אלה שנביא איתנו" – אלו הם רק חלק מהמסרים הגרנדיוזיים והריקים המלווים בקול עמוק את המונולוגים ב"פחמן משודרג" ("Altered Carbon") של נטפליקס. האירוניה היא שלפחות את חציו של המסר הראשון, "אל תצפו לדבר", כדאי לשנן בחמשת הפרקים הפותחים, שאין בהם הרבה מעבר ליצירת סייבר-פאנק דיסטופית מן המניין: הטכנולוגיה שועטת קדימה, החברה מנוכרת, ההנדסה הגנטית הכריעה את הקוד המוסרי, בני האדם מדוכאים ומסוממים, יש אפליה מעמדית, תאגידי על דורסניים ואנטי גיבור זועף, שהוטל עליו לעשות משהו בנוגע לכל זה למרות שאין לו כוח.

מתוך "פחמן משודרג"

"פחמן משודרג" מבוססת על רומן מ-2002 בעל אותו השם מאת ריצ'רד ק. מורגן, סופר מדע בדיוני בריטי שנוהג להתעסק באי שיוויון, בקלסיזם ובמציאות עתידית המורכבת ממבנים חברתיים כוחניים. במקרה הזה, כמו בלא מעט אחרים, המוות מפסיק להיות נקודת קיצון עבור האנושות וחיי אלמוות הופכים לתוצר של ממון, כוח ויכולת. בעזרת הטכנולוגיה, שהתפתחה במשך כמה מאות שנים בצורה לקויה יחסית (אנשים עדיין מסתובבים עם מטריות ומסכי המגע לא השתנו הרבה, למשל) – התודעה של בני האדם נשמרת במכשירי אחסון והגוף הפיזי הופך ל"שרוול" – כלי אחסון עבור התודעה. כך האביון מתפגר בקצב המוכר לנו (למעט ברי המזל האומללים שמקבלים שרוול רנדומלי מהסטוק הנחות), האמיד יכול להרשות לעצמו תצורה פיזית נוחה והעשיר מאוד רוכש לעצמו שרוול מפואר מתאגיד שנמצא גם ככה ברשותו.

עוד כתבות מעניינות:
כל מה שחדש בנטפליקס – פברואר
סוף העולם המזוין הגיע לשעתיים וחצי מרירות ומופלאות
הספריות הסודיות של נטפליקס – ועוד 6 פרצות שלא הכרתם

מציאות השרוולים מתרחשת 250 שנים לאחר ששכיר החרב היפני, טאקשי קובץ', מת מוות פיזי כאשר נאבק בתנועת מחתרת. תודעתו נשמרה והוחדרה לגוף חדש, שרירי ולבן – וכך נוצר הגיבור של "פחמן משודרג" (יואל קינמן). קובץ' מתעורר מבולבל ומגלה ששרוולו החדש סופק לו על ידי המיליארדר לורנס בנקרופט, שגופו הקודם נמצא מת. בתמורה להתגייסותו למשימה בלשית, מוצעת לקובץ' החבילה האולטימטיבית בעולם מתפורר: חירות ועושר אימתני. טאקשי יוצא מהמיכל בו הוחזק נטול חשק, עמוס זיכרונות ופלאשבקים, חושב על אחותו, רוצה סמים ולא מעוניין לקחת על עצמו את התפקיד – אלא שלאחר לבטים מעטים מדי הוא מתפתה לפתור את תעלומת המוות.

היצירה הסייבר-פאנקית המוכרת ביותר היא הטרילוגיה של "מטריקס", לצד נוסחים אחרים שהצליחו לפרוץ את תקרת הגיקים ("בלייד ראנר", "שליחות קטלנית", "רובקופ", "מקס הזועם" ועוד). "פחמן משודרג" לוקחת השראה מכל אלה וממזגת אותם עם רעיון תבוסת המוות – ולא רק המוות, אלא גם הריקבון הפיזי שמתלווה להתבגרות. התובנה הפילוסופית המובנת מאליה (שנטחנה עד דק גם ב"מראה שחורה" וב"ווסטוורלד") היא שיש הרבה יותר גרוע מהרגע בו הגוף חדל להיות. האסתטיקה של "פחמן", שתומכת במסר הזה, לא חדשנית במיוחד אבל נאמנה לחזות הפילם-נוארית; כדור הארץ ספוג גשם, הניאון העירוני הוא מקור התאורה היחיד, הרחובות נועדו ליצור ריחוק וזרות, האנשים הם עוברי אורח בכוכב הרוס, ובתוך כל החורבן, הכאוס והתאווה המלאכותית – בנייני העשירון העליון פוגעים בעננים, רחוקים מהביוב והשפל. כאמור, אין חדש תחת השמש.

בתוך הסיפור והאסתטיקה המוכרים מדי – שהופכים את "פחמן משודרג" לאילוסטרציה גנרית של הז'אנר – אפשר למצוא כמה נקודות של אור: העירום הפרונטלי, הנשי והגברי, הוא חלק מרכזי בסדרה. הגוף הוא כלי קיבול, אין לו הצדקה קיומית משלו והוא הופך למוצר שאפשר לסחור בו (והמסחר העתידני כבר כמעט שאינו קשור למין, אלא לקיום). כמו בשאר הנושאים גם כאן אין העמקה יוצאת דופן, אבל כתמה הוא מרתק. חשוב להגיד בהקשר הזה ש"פחמן" לא חיסלה את תעשיית המין הנצלנית והאלימה, וזאת כדי להדגיש את החיוּת האנושית, הגברית בעיקר. העולם נשאר פטריארכלי, דכאני ומכוער – אמירה לא מורכבת במיוחד, פסואו-פמיניסטית או סתם פרובוקציה מפיה של היוצרת לאטה קלגורידיס.

נקודת אור נוספת היא דמותו של פו (כריס קונר), בעל המלון הנטוש בו קובץ' שוהה. העתיד הוא פוסט-AI, ומהבינה המלאכותית ההיסטורית נותרו רק שאריות כמו המלון שמציע חוויות וירטואליות. פו הוא אנדרואיד בעל תודעה עצמאית והיחיד שמוסיף קצת הומור לכל הכובד הלא הכרחי של הסדרה. לבסוף, אם שרדתם ארבעה פרקים לא מאוד מהירים וכיפים (למרות הכל, בכל אחד מהם ובאלה שעוד יגיעו יש לפחות סצנת אקשן אחת לא רעה בכלל), תגלו עוד תפניות נרטיביות ומעלות שעשויות להצדיק אחוזים בודדים מההייפ שיצרה נטפליקס.

"פחמן משודרג" כנראה לא תיזכר בקאנון של סדרות הקאלט, אולי בגלל שבשצף הנוכחי קשה עד בלתי אפשרי להגיע למעמד הזה, אבל היא כן שווה צפייה בעת מחסור – וזאת למרות שזכתה לשם הגרוע ביותר בתולדות הבינג'.