אתם רוצים פיצה כנאפה. אבל האם זאת הפיצה כנאפה שאתם רוצים?

בתכלס, ידעתי שזה יגיע גם לשם. הדחקתי, סירבתי להאמין, רציתי לחשוב שאנחנו טובים מזה. אבל עמוק בפנים, ידעתי שלא. טרנד הכנאפה של השנים האחרונות הגיע לפיצה האט. אל תאשימו אותם, זה אתם שאחראים לשיקוץ הזה. אני מקווה שתיקחו מבט ארוך במראה ותפנימו שאם לא הייתם תוקעים כל כך הרבה כנאפה, לא היו נפתחות כל כך הרבה כנאפיות (האם זה השם הרשמי? לא אכפת לי) ואז מישהו בפיצה האט לא היה אומר 'היי! בואו נדחוף גם את זה לפיצה!".

בקרוב תהיה בסיס לכנאפה. פיצה האט (צילום: אסף קרלה)

המישהו הזה אגב, לפי ההודעה לתקשורת, הוא גלעד ונטורה, סמנכ"ל התפעול והמכירות של פיצה האט. ונטורה התחיל את דרכו באחד מסניפי פיצה האט כטבח (האם טבח בפיצה האט באמת נחשב טבח? אין לי פתרונות), ויצר בחודשים האחרונים את המפלצת של פרנקנשטיין שהיא פיצת הכנאפה – או כמו שקראו לזה בהודעה לתקשורת (ולשמחתי, כפי שנראה כרגע, נטשו את השם) – הכנאפפיצה. כן, עם שני פ'. בפיצה האט גורסים שזה טעם חדש, אבל חשוב לציין שכבר ראינו וטעמנו פיצות-כנאפה שונות בעבר: לפני כשנה וחצי כתבתי על פיצה כזו מ-"לבונטינה" ז"ל של ארז קומורובסקי, וחיפוש קטן ברשת גילה פיצה כזו אצל פיצה סה טו בפשפשים, וגם פיצרייה בפתח תקווה. לא ממש חדש, אבל ניחא.

>> שבוע שעבר אכלנו את מנת החלומות, איסקנדר

את זוועת הניכוס התרבותי הזו הזמנתי מהאט דרך וולט, כי בואו – הטראקר המפורסם של האט, שהיה פריצת דרך לפני עשור ומשהו, כבר לא עומד בסטנדרטים של היום. הזמנתי פיצה כנאפה משפחתית (79 ש"ח) ועוד פיצה שטרם ניסיתי, פיצה שמנת רוזה דקה (79 ש"ח), כי אי אפשר קינוח בלי ארוחה לפני. רק שבסניף פיצה האט החשמונאים עשו טעות קטנה, ושלחו לי פיצה כנאפה אישית (35 ש"ח), כנראה כי הם הניחו שאין אף סייקו שיזמין פיצה אחת דקה ואז פיצה כנאפה משפתית שלמה. ובכן, אני הסייקו, והטעות הקטנה הזו גרמה לי לשלוח את המשפט המביך בהיסטריה לשירות הלקוחות של וולט ("פיצה האט שלחו לי פיצה כנאפה אישית במקום פיצה כנאפה משפחתית"). הטעות הקטנה הזו גם הצילה אותי.

מוכנים? כי אנחנו לא. פיצה כנאפה של פיצה האט. צילום: מתן שרון

אל דאגה, וולט דאגו כמובן לזכות על ההפרש ולפצות. לא התאפקתי, ולקחתי סלייס ראשון דווקא מהפיצה כנאפה, ומיד כשפתחתי את הקופסה הקטנה הבנתי כמה מזל היה לי ששלחו לי את הקטנה. הכתם הענק שהתפרש על מגש הקרטון היה מטלטל. לשם שינוי, הוא לא העיד (רק) על יותר מדי שמן, אלא על יותר מדי מי סוכר שנמזגו ברוחב לב מוגזם על הפיצה הקטנה. הבצק היה אותו בצק עבה ומטוגן שפיצה האט נודעים לשמצה בגינו (אני מודה, אני דווקא אוהב), ויחד עם תערובת שלמוצרלה, ריקוטה וצפתית ושיערות קדאיף, הדבר הנוצץ הזה הסתכל עלי, ואני הבטתי בחזרה באימה.

זה היה טעים. אני יודע, קצת מפתיע, אבל מתוק זה טעים, וכשזה עם בצק עבה ומטוגן, זה גם נחמד ללעוס. אבל המחיר לא היה שווה את זה. לא הכספי, הנפשי. עם כל ביס הרגשתי את עיסת הגבינות מתמצקת בגרוני, השמן התערבב עם מי הסוכר, והיה קשה להפריד את המתוק מהשמנוני. סיימתי די מהר את הסלייס של הפיצה הקטנה (כלומר, רבע ממנה), וניגשתי לאכול מהפיצה השניה, אבל אני מודה – הדבר הזה הוציא לי את כל החשק. לא כי הוא קינוח סוגר ארוחה, אלא כי הוא ביס שחוסם עורקים. אין לי בעיה עם מושחת, והמדור הזה בהחלט יעיד על כך, אבל זה היה שמנוני ודביק יותר מהרצוי. הרגשתי את הצרבת העתידית שתבוא לנקום על ההחלטה לחטוא.

עזרו לנו ילדים ומצאו את עגבניות השרי הצבעוניות. פרס למוצא הישר. פיצה שמנת רוזה של פיצה האט. צילום: מתן שרון

ובכל זאת, אני עיתונאי אמיץ, אז ניגשתי גם לפיצה השניה, שהבטיחה רוטב רוזה שמנתי בתוספת בצל סגול ועגבניות שרי צבעוניות. ובכן, הם קיימו את ההבטחה של הבצל. בנוגע לשאר – השמנת של רוטב הרוזה כמעט ולא הורגשה, והטעם היה דומה יותר לרוטב עגבניות מדולל. ובנוגע לעגבניות, הן לא היו צבעוניות ולא שרי – כמה חתיכות של עגבניה חתוכה. היא גם נראתה קצת שרופה. זה היה עוד נסבל אם הפיצה הדקה של פיצה האט היתה שווה משהו, אבל הבצק היה אנמי להפליא, והרגיש כמו… ובכן, מה אם היו אומרים לכם שמזמינים פיצה האט בלי הבצק של פיצה האט? אז דמיינו את זה, רק גרוע יותר. קצת כמו להזמין KFC מבושל.

מבואס פעמיים, חשבתי שאולי עכשיו הפיצה המתקתקה תבוא לי בטוב. אז לא. ממש לא. זה כמו סופגניה שחוללה. כמה טוב שלא הייתי צריך להתמודד עם פיצה משפחתית שכזו, כי בקושי סיימתי חצי מהאישית. אני מקווה שפיצה האט לא שולחים את הדבר הזה ליפו כי זה עשוי לגרום ליותר מהומות מהפיכתו של בן גביר לשר פנים. אה, ואני גם לא מבין איך אפשר להגיש דבר כזה בעידן פוסט-פיסטוק-קראנץ בלי שום רמז, קריצה, זכר, משהו – לפיסטוק. לא שזה היה מציל את זה, אבל לפחות הייתי מרגיש שהתאמצו. אתם יכולים להזמין את זה אם סקרנותכם מגרדת, אבל אלוהים אדירים, מה שלא תעשו – תזמינו את הפיצה כנאפה האישית. ככה תזרקו פחות.

פיצה כנאפה, בסניפי פיצה האט