למה הפיקוס יורק עלינו פירות?

בני כמה הצאלונים ברוטשילד, מה נסגר עם ההטרלות של הפיקוס ובאילו מקרים מותר לכרות עצים בתל אביב? אבי לוי, האיש הכי מחבק עצים בעירייה, הסביר לנו הכל

פיקוס השדרות
פיקוס השדרות
24 בינואר 2018

ספרנו, ובעיר יש כ־256 אלף עצים בסך הכל, כ־146,400 מהם נמצאים במרחב הציבורי. מי שמחליטה מה שותלים והיכן היא כמובן העירייה, שמתחילת שנת 2000 נטעה כ־35,500 עצים צעירים, בעיקר כאלה מסוג מיש גשר הזיו, סיגלון חד עלים ולגרסטרמיה הודית.

"יש כמה שיקולים שנלקחים בחשבון כשמתכננים מה לשתול, כמו גודל השטח הנתון לשתילה ונושא השורשים השתלטניים – אם מדובר באזור שסמוך למדרכה", מסביר אבי לוי, רכז תכנון וניהול פרויקטים באגף לשפור פני העיר של העירייה. "אנחנו מתחשבים גם בסוגי העצים שבסביבה ובפרמטרים נוספים כמו סוג פריחה וגזע, ובאופן כללי ההעדפה היא לעצי צל", הוא מוסיף.

עוד כתבות מעניינות:
הדירות המדהימות של מכורי העציצים בעיר
הירוקים החדשים שמחליפים את הסוקולנטים
כל מה שצריך לדעת על סמי המשתלות החוקיים

אחד מזני העצים הבולטים ביותר בעיר הוא הפיקוס, שאת פירותיו אנו מקללים. אבל לפני שאנחנו מתלוננים, או בעצם אחרי, חשוב לתת לפיקוס את הכבוד שלו הוא ראוי. בכל זאת מדובר בעץ שחי חיי נצח, שבודהה ישב תחתיו, שמספק צל למי שנאלץ לכתת רגליו באוגוסט בהכרה חלקית. הוא הובא לארץ בשנות ה־20 של המאה הקודמת מדרום מזרח אסיה ותרומתו לרחובות באותה תקופה הייתה משמעותית. "בגלל חוסנו, העובדה שהוא לא זקוק לתוספת השקיה, קצב הגידול המהיר ובעיקר בזכות הנוף הצפוף והרחב שנותן צל כמעט מלא, הוא נחשב לעץ אידיאלי לארץ מתפתחת ומוכת שמש", מסביר לוי.

אבי לוי, רכז תכנון וניהול פרויקטים באגף לשפור פני העיר (צילום: איליה מלניקוב)
אבי לוי, רכז תכנון וניהול פרויקטים באגף לשפור פני העיר (צילום: איליה מלניקוב)

פעם הפיקוס לא היה מטרד ולא השחית את רכבי התושבים עם פירותיו הדביקים. רק בשנות ה־80 הגיעה לכאן הצרעה שמפרה אותו, ורק אז החלו לצוץ יותר ויותר פירות על יותר ויותר מדרכות. "בסך הכל יש ארבעה גלי נשירה בשנה – שניים עיקריים ביוני ובאוגוסט, ועוד שניים משניים באוקטובר ובדצמבר", מסביר לוי. "נכון להיום אין פתרון לבעיית הפירות, חוץ מגיזום חזק מאוד של העץ – וזה יכול רק להקל", הוא מציין, "המחיר הנופי והערכי של טיפול כזה יקר מאוד, ולכן לא לגמרי מיושם".

עצים בוגרים, לאו דווקא פיקוסים, מפתחים שורשים אדירים שיכולים לפגוע בתשתיות ולשבש אותן, כך שזו לא ההתחממות הגלובלית שמעקמת בהדרגה את המדרכה. "השורשים אכן אגרסיביים ויוצרים בעיות, אבל בעצים בוגרים אין הרבה מה לעשות מאחר שחיתוך מסיבי של שורשים מזמין מחלות ועלול לגרום לנפילה של העץ", אומר לוי. "בעצים צעירים שנשתלים אנחנו מניחים מגביל שורשים סביב העץ, והוא מאלץ אותו להוריד את השורשים לעומק בחיפוש אחר מים ומונע פריסת שורשים שטחית עם כל הבעיות הנלוות לה".

בניגוד לעצים אחרים שיכולים לחיות 2,000 שנים ויותר, הצאלון חי כמה עשורים בלבד. הצאלונים על רוטשילד, שייבדלו לחיים ארוכים, יחגגו בקרוב 80 שנים, ולוי כבר יכול לספר על דור העתיד שיירש את הספוט הנחשק בלכתם: "כנראה ניטע צאלונים שוב, כי מדובר בעץ איכותי שנותן מענה לצורך בצל וכבר מזוהה עם תל אביב ועם השדרה עצמה".

פיקוס גדול עלים (איור: Florilegius/SSPL/Getty Images)
פיקוס גדול עלים (איור: Florilegius/SSPL/Getty Images)

אם כבר מדברים על מוות, של עצים, חשוב להזכיר את אלה שנכרתו בטרם עת מסיבה כזו או אחרת. חלקם זכו למאבק מתוקשר מצד התושבים וחלקם נכנעו בדממה למסור החשמלי. אין ספק שזה לא כל כך נעים לראות גזע כרות, גם אם לא יודעים להבדיל בין עץ ברוש לשיח. "השאיפה היא לכרות רק במקרים קיצוניים כמו של סכנה בטיחותית, אבל גם למשל במסגרת היתרי בנייה כשאין שום אפשרות לשמר את העץ", מסביר לוי. "במקרים כאלה מבקש ההיתר מחויב בפיצוי בעל ערך נופי דומה שקובע האגרונום העירוני", הוא מפרט, "במקרים שלא ניתן לפצות על ידי נטיעת עצים חדשים בשטח המדובר, העצים יישתלו במרחב הציבורי הקרוב". לוי מדגיש: "כל בקשה לכריתה מחויבת באישור של פקיד היערות ומפורסמת באינטרנט לצורך שקיפות והתנגדויות".

איך להשריש צמחים בבית

אם עצרתם ברחוב להתפעל מפריחה של שיח כזה או אחר, למשל זו של הלפופית הכפנית, דעו שאפשר לחתוך ממנו נצר קטן ולהפוך אותו לשיח משלכם שתוכלו לגדל במרפסת. כל מה שצריך לעשות זה לחתוך חתיכת גבעול לא עדינה מדי, ייחור בעצם, עדיף עם סכין חדה ובזווית אלכסונית, ולהניח אותה בתוך כוס מים (מומלץ להכין כמה ייחורים כאלה כדי להגביר את סיכויי ההצלחה). בתוך כמה ימים, אם תשתדלו להחליף מדי פעם את המים ותעשו מעשים טובים, תתחילו לראות שורשים נשלחים מהגבעול שקצרתם. אחרי שיהיו די שורשים שיתחילו להתפרס ברחבי הכוס, תדעו שהגיע הזמן להעביר את התינוק שבראתם לעציץ משלו.