פיתת השלום: בולונז דור 2 היא הדבר הכי מעורר תקווה שקרה לנו לאחרונה

איך אומרים "מה נסגר איתכם באמאשלנו" באיטלקית? פיתה בולונז דור 2 (צילום: איל שני)
איך אומרים "מה נסגר איתכם באמאשלנו" באיטלקית? פיתה בולונז דור 2 (צילום: איל שני)

רק יממה חלפה מאז טעמנו את הפיתה החדשה של איל שני (ולא אהבנו) והנה, בין ליל, שיפר השף את המנה לכדי שלמות. מאז ההפגנה האחרונה לא התרגשנו ככה

8 באוקטובר 2020

בדרך כלל אני נוטה להימנע מלאכול את אותה המנה יום אחרי יום, אבל היום חרגתי ממנהגי. נכנסתי לוולט, שמתי פעמי לקטגוריה המטרגרת של "הוזמן לאחרונה" ולחצתי בשנית על אותה המנה שהזמנתי אתמול. אבל הפעם מדובר באירוע חריג, כי למרות שהשם אותו שם והתיאור האמורפי אותו תיאור, לא באמת מדובר באותה המנה. "פיתה בולונז דור 2" קרא לה אייל שני בפוסט האינסטגרם שבו השיק מחדש את המנה מעוררת המחלוקת, בדיוק 24 שעות אחרי שהדור הראשון הושק. 

זה אירוע יוצא דופן לא רק בגלל המהירות השינוי, אלא גם בשל הסיבה הנדירה שהניעה אותו – שף בכיר שלוקח ביקורת לתשומת ליבו באופן הכי מיידי. אתמול בצהריים מיהרתי להיות מהראשוני המזמינים של הפיתה, ושברון הלב מערימת הפסטה בפיתה הוביל אותי לכתוב ביקורת די נוקבת על המנה, על הגימיק ועל הכל חוץ מהפיתה עצמה. אני לא מתענג מלכתוב ביקורות רעות, במיוחד בימי המשבר הקורונה המתמשך שעושה שמות בעולם המסעדנות, אבל יש להן מטרה אחת פשוטה: שאתם, האנשים שמוציאים את מיטב כספם על משלוח, תדעו מה הולך להגיע ואם זה משתלם.

בדרך כלל בזה זה נגמר. אני לא יודע כמה מהשפים בכלל קוראים ביקורות, ויכול לספור על אצבע אחת את מספר השפים שהגיבו בחיוב לביקורת לא אופטימלית שכתבתי, אבל דבר כזה עוד לא קרה. מייד אחרי פרסום הביקורת קיבלתי דיווחים שהמזנון שינו את יחס הפסטה/בולונז, ואכן בביקורת שכתב הקולגה היקר מהארץ ערן לאור, הוא ציין את היחס הזה לחיוב. אבל גם הוא הרגיש פספוס בפוטנציאל המנה, ונראה ששני קרא בעיון רב את מילותינו, חזר לשולחן השרטוטים יחד עם השף נועם מוייסה (שהיה אמון על הפיכת חלום הבולונז בפיתה של שני למציאות) עמל כל הליל כדי ליצור את פניית הפרסה היפהפיה שהיא "פיתה בולונז דור 2". 

איל שני: חולומות על פיתה בולונז (מתוך עמוד האינסטגרם של איל שני)
איל שני: חולומות על פיתה בולונז (מתוך עמוד האינסטגרם של איל שני)

סתם, אני לא יודע אם הוא עמל כל הליל, אבל אם זו התוצאה, לא אכפת לי גם אם לקח לו 5 דקות. עוד לפני שאפרט למה הפיתה הזו היא הכל חוץ מגימיק ואיך שני ומוייסה פתרו את כל הבעיות, אתחיל מהשורה התחתונה – כן, זה משתלם רצח ואתם ממש רוצים להזמין את זה. כן, זו פיתה מיוחדת שמצדיקה וגם עוקפת את הגימיק שבליבה. כן, כל מילת ביקורת שכתבתי עליה אתמול התפוגגה אל מול הצאצאית המשודרגת שלה. וכן, זה מרגש לאללה לדעת שהיה לי חלק קטנטן של השפעה על המנה החדשה שנולדה, ובהחלט כאן כדי להישאר.

הפתרון הראשון שמציג שני הוא שינוי היחס המדובר בין פסטה לבשר, ואלוהים אדירים איזה הבדל. בן לילה הפכה הפיתה מכזו שיש בה פסטה וקצת בולונז, לפיתה עם בולונז וקצת פסטה, והתחושה שונה לחלוטין. השינוי המרקמי הקל על החוויה המוזרה הראשונה של פה מלא בלחם ופסטה, ויותר מכך, הפך את הביס למעניין ודינאמי בהרבה. עכשיו כשהאיטריות הן התוספת ולא העיקר, החלקלקות הטבעית שלהן מכניסה לבשר קלילות (אני יודע! מפתיע עם פסטה) שמשאירה כל ביס כהפתעה, ומבטלת לחלוטין את כת "לא אוכלים פחמימה בפחמימה".  

הבולונז עצמו, שהמעט שממנו שטעמתי אתמול היה טעים, פשוט פורח על הבמה המרכזית. הוא עשיר, עסיסי, מפונק במידה מדוייקת ברוטב ומתפזר בחלל הפה כמו ערפל, לא שוכח אף פינה. וכאן מגיעה ההפתעה הנוספת, אותו רכיב שהופך פיתה עם בשר מצוין וקצת פסטה למנה של איל שני. אותו דבר בדיוק שהיה הכי חסר אתמול. את השוני יצרו פרמז'ן וסחוג פיקנטי רענן (לא אותו הסחוג החריף שאתם מכירים). זה נשמע מעט, אבל ההבדל הוא שמיים וארץ. הטעם של הבולונז הופך לפתע למורכב יותר ומוליד את אותה תחושה חמקמקה שבדרך כלל מאפיינת מנות של שני, התיאבון העצום שמתגבר בכל ביס. החשק לטרוף חזר, איזה כיף.

כבר שנים ששני חוטף על שיח האוכל שלו. הגאג הזה הפך לכל כך חרוש עד שרק השבוע הטוקבקיסט הלאומי יאיר נתניהו לעג לעגבניות שלו. רק שההבדל בין שני לאב של הטוקבקיסט – הנאשם בפלילים (ומכחיש ההקרחה)- הוא ששני אשכרה מוכן להקשיב לביקורת ולפעול על פיה כדי להשתפר. אוקיי, יש עוד הרבה הבדלים אבל זה אחד מהותי, כי ביקורת לא נועדה לדרוס, אלא רק להציע פרספקטיבה ולנסות לשפר.

העובדה שאיל שני מוכן להקשיב לביקורות ולהתאים את עצמו היא אחת הסיבות שהוא אחד מהשפים הגדולים שהמדינה הזו ראתה, והסיבה שהוא גם ישאר כזה, וגם ממעמדו הנכבד הוא לא יפסיק להשתפר. זה מצחיק, אתמול כשהזמנתי מנה מוזרה של פסטה בולונז בפיתה, לא חשבתי שתוך פחות מיממה היא תתפוס את מקומה לצד ההפגנות בתור הדבר הכי מעורר תקווה שחוויתי השנה.
פיתה בולונז, 44 ש״ח במזנון. משלוחים דרך וולט