הבעלים של בבליופיל ברחוב גאולה ישמח שתחזרו לקנות ספרים

טיים אאוט מתגייס לסייע לחנויות הקטנות של תל אביב. והשבוע: פנחס משעניה שהקים את בבליופיל ברחוב גאולה מזמין אתכם אליו לחנות. אחרי שתסיימו לקרוא את הספר שקניתם, תוכלו להחזיר אותו ולקבל בחזרה חצי מהסכום ששילמתם

יש מלא ספרים ברומנית, למי שרוצה לקנות לסבתא. פנחס משעניה, בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
יש מלא ספרים ברומנית, למי שרוצה לקנות לסבתא. פנחס משעניה, בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
27 ביולי 2020

בבליופיל

מי: פנחס משעניה, בן 82
תפקיד: מקים ובעלים
ותק: 31 שנה
מה מוכר: ספרי יד שנייה ("פסיכולוגיה, שירה, אמנות, היסטוריה, ספרות ישראלית, קומיקסים לילדים. גם אנגלית, צרפתית, הונגרית, רומנית. מה שאת רוצה")

מה שלומך בימים אלה?
"הימים קצת חלשים עכשיו. אנשים מפחדים לצאת, לא באים. יש ימים יש עבודה, יש ימים אין עבודה. חלש חלש, לא מה שהיה פעם. לפני הקורונה היה טוב, אבל עכשיו קונים מעט, כבר לא קונים בכמויות. לאנשים אין הרבה כסף. אצלי באים מכל הארץ למה אני היחיד שמחזיק רומנית ויש הרבה שקוראים פה רומנית. ספרים ברומנית וספרים בצרפתית זה הספרים שהולכים פה הכי הרבה. עכשיו הם מפחדים. אני בעצמי לא מפחד, מה יש לי לפחד. אני עם מסכה, והלקוחות עם מסכה".

לא קורא ספרים, רק מוכר. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
לא קורא ספרים, רק מוכר. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)

את בבליופיל הקים משעניה לאחר שסגר את חנות החמוצים שלו בתחנה המרכזית הישנה. "הרווחתי טוב אבל התעייפתי, אז אמרתי אני אפסיק." לאחר תקופה, כאשר נמאס למשעניה מחיי הבית, אחד השכנים שלו, "תולעת ספרים" להגדרתו, הציע לו למכור ספרים. "אמרתי מה ספרים? אני בחיים לא קראתי ספר", הוא מספר. "הוא אמר לי שלא צריך לקרוא – אתה קונה ספר, מוסיף כמה שקלים, מוכר אותו. אמרתי יאללה. הלכתי, מצאתי את החנות ואנשים באו שמו לי וספרים. הלך לי טוב. אחרי כמה שנים בא בחור שעד היום עובד אצלי, כבר 16 שנה. איציק בן פורת קוראים לו, הוא המומחה. יודע איפה כל דבר נמצא. ויש לי בת שעוזרת לי קצת. וככה המשכנו. עכשיו החנות מפוצצת ספרים. אנשים מביאים לי הרבה ספרים למכור, אבל אני לא קונה כי אין מקום לזוז".

עוד קונה מאושר מחוץ לחנות. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
עוד קונה מאושר מחוץ לחנות. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)

ועכשיו, אחרי שנים שאתה בעסקי הספרים, אתה קורא?
"אין לי זמן לקרוא. אני הולך בבוקר לעבודה וחוזר בערב, ואז רואה חדשות. חוץ מזה יש לי ילדים, נכדים, נינים שבאים לבקר אותי. אין לי זמן לספרים".

לחנות שלך יש קונספט שמבדל אותה מחנויות ספרים אחרות – אחרי שמסיימים לקרוא ספר שנקנה ממך, אפשר להחזיר אותו לחנות ולקבל חזרה חצי מהמחיר לקנייה בחנות. איך הרעיון הזה עלה?
"אני סוחר, אני יודע לסחור. אף אחד אחר לא עשה את זה, רק אני. ראיתי שזה הולך טוב. רוב הספרים שמחזירים הם לא בעברית, אנשים אוהבים לשמור את הספרים בעברית אצלם. הכי הרבה מחזירים את הרומן הרומנטי – ספרים קלים כאלה. אני מוכר בעשרה שקלים את הגדולים, הקטנים בשמונה, ועוד יותר קטנים בחמש. באים, לוקחים ואז מחזירים ומחליפים לאחר".

גן עדן לאוהבי הספרים. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
גן עדן לאוהבי הספרים. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)

מי קהל הלקוחות שלך?
"כל הגילאים, מהצעירים עד הגדולים. גם באים מצפת, מנהריה, מעכו, יש לי קליינטים מאילת. הם באים בגלל הספרים בשפות השונות ובגלל שאני מוכר בזול. למשל, מישהי קנתה ספר בסטימצקי בשמונים שקל, היא רואה אצלי בעשר שקל. היא חזרה לסטימצקי, לקחה זיכוי וקנתה אצלי. זה היה במבצע של שישה ספרים בחמישים, אז היא קנתה עוד חמישה ויצאה עם אחד חינם".

מה אתה אומר על הטענה שצעירים כבר לא קוראים ספרים? אתה מרגיש את זה?
"בטח שאני מרגיש. הנוער באמת לא קורא, הרבה בטלפון. אבל יש עוד כאלה שקוראים. ודווקא יש לי ספרים טובים לנוער. מה שלא יהיה – יותר חלש ממה שהיה פעם."

הבמה פה שלך: מה יעזור לך בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה? מה אתה רוצה שיקרה?
"שתהיה עבודה. יש לי הרבה הוצאות. רק שיבואו לקנות."

ולסיום, מה החנות האהובה עליך בתל אביב?
"קפה שלג שצמוד אלי. אבל אני לא שותה בו קפה, למה אני קונה קפה עם הל ומכין לי בחנות."

כך היא נראית מבחוץ. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)
כך היא נראית מבחוץ. בבליופיל (צילום: שלומי יוסף)

בבליופיל, גאולה 44, תל אביב