בימי הקורונה, בלילות, בסגרים, יצאתי לרחוב לצלם אנשים עירומים
הצלם המוערך אילן בשור ניצל את לילות הסגר כדי לצאת מאזור הנוחות - הסטודיו שלו, ובחסות החשיכה והשקט צילם ברחבי העיר. כעת הוא מוציא ספר עם התמונות המרהיבות, ופותח בקמפיין הדסטארט
את "לילה", פרויקט שנמשך כשנה, התחלתי עם פרוץ הקורונה, ובעצם הוא התאפשר לי בזכותה: הרחובות הריקים, בעיקר בימי הסגרים, בשעות הקטנות של הלילה, אפשרו לי לצלם באופן חופשי ללא הפרעה ולהגשים חלומות צילום שחולמים רק בלילה – צילומי עירום, אקרובטיקה, תנועה, מחול, ארוטיקה, אהבה והשילוב שלהם ביצירה.
קיבלתי הזדמנות לצאת מאזור הנוחות שלי – הסטודיו, ולצלם בחוץ בלילות, דבר שמיעטתי לעשות בעבר. הלילה מלא מסתורין, האור אחר, והסאונד שונה מאוד; אפשר לשמוע את השקט דרך העדשה. את הצילומים הראשונים בפרויקט עשיתי בסביבת ביתי (בכפר הירוק) – הרפת, העצים, השבילים העזובים, הספסלים היתומים; מקומות המהדהדים את שנות ילדותי ובגרותי בקיבוץ געש, שעזבתי לפני שנים. בהמשך עברתי לצלם בנוף אורבני יותר, בתל אביב.
מצאתי סמטאות, רחובות ואתרים מעניינים, בהם חניון ריק בפלורנטין, גשר יהודית, שכונת מונטיפיורי הקסומה; הסתובבתי ברחוב ביאליק האהוב עליי, ליד בית העיר ההיסטורי, במוזיאון תל אביב, בטיילת המדהימה של תל אביב ובקולוסיאום המיתולוגי ועוד. אלה מקומות שבימים אחרים הומי אדם, לבושים, מוקפדים, שומעים בהם מכוניות צופרות, רעש. בלילות הסגרים הכל היה רגוע – "שקט שקט הס", כמו שכתב נתן אלתרמן.
בפרויקט אני מציג כ-30 צילומים שנבחרו בקפידה, חלקם כאן לפניכם. כל צילום מספר סיפור, בכל תמונה נחשפת אינטימיות, נחשף מצב רגשי – דיאלוגים בין גבר לאישה, בין גוף לגוף ובין אדם למרחב.
כדי שהצילומים באלבום ובתערוכה יוצגו בדיוק כפי שאני מאמין, בחרתי להפיק אותם במימון עצמי ובכך להימנע מצנזורה ותלות בשיקולים מסחריים כאלה ואחרים. פתחתי בקמפיין הדסטארט על מנת לגייס כסף ולהוציא לפועל את הפרויקט החוצה. אני חושב שתפקידה של האמנות היא לרגש, לעורר השראה, סקרנות ומחשבה. אני מקווה שהפרויקט שלי תורם לזה משהו.
לתמיכה בפרויקט
