הפרות הקדושות: הבשורה של הדליקטסן נתקעה אי שם ב-2012
בעולם הקולינריה המקומי יש לא מעט פרות קדושות, אבל כל עוד אנחנו חיים (עדיין) במדינה דמוקרטית ולרגל ראש השנה המתקרב - גם אותן מותר לנו לשחוט. והפעם: יעל שטוקמן על הדליקטסן, שגם בשנת 2023 מסתמך על היותנו בשלנים עצלים. רותי ברודו, זה לא אישי, אבל בואי נתקדם // טור ראשון בסדרה
רותי ברודו, אנחנו מצטערים, אנחנו באמת אוהבים אותך ומעריכים ממש. אבל איך נגיד את זה? נראה לנו שאת וחברייך בדליקטסן פחות מעריכים אותנו. נכון, התל אביבים עצלנים, אנשים עובדים שאין להם זמן לבשל, חובבי מזון מוכן ומעדניות, אוהבי מותגים קולינריים ומעריצי מפעלות ברודו לדורותיהם.
אבל בחייאת – למכור לנו עלי חסה שטופה ב-15 ש"ח? בסופר אותו המוצר עולה גג עשרה שקלים, ואנחנו יכולים להפריד חסה בעצמנו. לא חסכתם לנו יותר מדי. גם אורז לבן מבושל בלי כלום ב-19 ש"ח מרגיש לנו קצת כמו גזל. ודי נו, כל ילד בגן או כל רווק תל אביבי חסר יכולות יכול להכניס ירקות לתנור. סלק, בטטה וגזר אפויים בתנור הם לא מוצר שיכול להימכר ב-20 עד 36 ש"ח, ועם כל הכבוד לתנור שלכם – גם לנו יש אחד (אולי בעצם טוסטר אובן, ועדיין!). ועוד לא דיברנו על סוכריות גומי יין פושטיות מהשוק שמונחות באריזה מהודרת, המשווה להן מראה של קונפיסרי ארטיזנלי, כשבסופו של דבר הן באמת סוכריות גומי מהשוק (וכן, יש לנו מקורות שמאמתים את המידע הנפיץ הזה).
כשהדליקטסן פתחו את שעריהם לפני יותר מעשור היה נראה שמדובר בבשורה. זאת גם הייתה בשורה. אבל הבשורה, איך נגיד, נותרה אי שם ב-2012. היא עדיין בשורה חביבה, שמשרתת אותנו נאמנה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שמאז נפתחו בעירנו מעדניות שוות בהרבה, עם חומרי גלם מובחרים, מקומיים ומיובאים, מקומות שבהם סומכים עלינו שאנחנו מבינים דבר או שניים באוכל ולא סתם מפונקים שאין להם כוח להכין סלט ביצים (נכון רותי, סלט הביצים שלך מושלם. בכל זאת מגיע לנו יותר).
אם אתם מסתמכים על עצלנים או על אנשים שלא מוכשרים בבישול (וזה בסדר, גם חלקנו ביניהם) – וולט עקפו אתכם מזמן בסיבוב. אפשר להוסיף 25 שקלים לעלי החסה השטופים ולקבל עד הבית סלט הגיוני, עשיר ומתובל. ואתם לא רוצים שנתחיל לדבר על סוכריות הגומי שוב, או על מחירי הפרחים שהם כבר נושא לכתבה נפרדת. דליקטסן, כבודכם במקומו מונח בהחלט, אבל השנה 2023 – ועלינו אי אפשר להמשיך לעבוד. לא אכפת לנו לשלם הרבה, לא אכפת לנו לשלם יותר, אבל בתמורה כבר למדנו לדרוש הרבה ולדרוש יותר. הרבה יותר.
