הפרות הקדושות: ב-2023, פיתות הן תרמית קולינרית

יוקר המחייה והמחירים המוגזמים במסעדות הם לא אשמת השפים והמסעדנים ובכל זאת – מוציאים מחוויית הארוחה בחוץ כל אלמנט של פאן. וכשחשבון בעוד בר יין ננקב במאות שקלים, אוכל הרחוב פורח.

כיס הבצק הצנוע שנקרא פיתה היה מאז ומעולם שם קוד לאוכל זול וקז'ואלי: ממתינים מול הדוכן לגיזום השווארמה או טיגון הפלאפל, מצביעים על סלטים ותוספות ונזהרים שהטחינה לא תטפטף על החולצה. כל זה היה ואיננו עוד. האבולוציה והנגישות שהפיתה משדרת מובילים מקומות גדולים כקטנים לנעוץ ידיים בתרמית קולינרית שכולנו נופלים אליה במוקדם או במאוחר.

חושבים שאם תקנו אוכל בפיתה תצאו בזול? חשבו שוב, חוץ אולי מאשר פלאפל רצון. מנת שווארמה בפיתה מתומחרת כיום ב-40 ש"ח בממוצע, ועוד לא דיברנו על אקזמפלרים כגון שווארמה רמב"ם ואיציק הגדול. נכון שהאיכות מדברת אבל בכל זו שווארמה בפיתה, לא סטייק פילה בבריוש.

סטייק פילה בבריוש זה לא. שווארמה הקוסם (צילום: ירון ברנר)

מצבו של הפלאפל לא הרבה יותר טוב. תמורת פלאפל בפיתה אצל הקוסם תשלמו לא פחות מ-25 ש"ח. רוצים בוולט ולהרכיב לבד? 10 כדורים במחיר 22 ש"ח ושלוש פיתות ב-17 ש"ח מתורגמים ל-19.5 ש"ח למנה (בחישוב שתי מנות כשבכל מנה חמישה כדורים. את הפיתה הנוספת תשמרו לעשות על הגז ביום כיפור). חומוס, סלטים, חמוצים וחריף מקפיצים כמובן את המחיר לרמה שכבר עדיף לגשת ולאכול במקום. פיתה במילוי ירקות מעצבנת אפילו יותר. תמורת תפוח אדמה בפיתה במזנון תיפרדו מלא פחות מאשר 30 ש"ח. הוא אמנם מסוחרר בשמן זית ומלח ים אטלנטי וכל הג'אז הזה, אבל רבאק – תפוח אדמה.

הווריד הפועם במצח לא נעצר כאן, כי כשזה מגיע לקמצנות אפשר בכלל להתפוצץ. לא נדיר למצוא מקומות בעיר שמעמיסים את הגודיז במרכז כדי ליצור אשליה אופטית של נדיבות, בעוד השוליים נותרים ריקים ומבאסים. משחק בגודל, או בקוטר אם תרצו, הוא עוד דרך שהמסעדנים נוקטים בה כדי לעבוד עליכם בעיניים – פיתה קטנה יותר שנראית מפוצצת אך למעשה משאירה אתכם רעבים. הרומנטיקה מתה, ועכשיו מאכילים אותנו לוקשים. או קצת שווארמה בפיתה קטנה.

אמנם מסוחרר במלח ים אטלנטי, ובכל זאת – תפוח אדמה. פיתה במזנון. צילום: מתוך אינסטגרם