פשוט אמרו בלוק: כך תיפטרו מאנשים שמקשים עליכם את החיים

1. איך מחנכים חבר מעפן?

שאלנו אותו בבוקר אם הוא בא לים, עכשיו כבר ערב, הוא נראה לאחרונה בווטסאפ לפני שתי דקות ומשתולל בלייקים ובתגובות בפייסבוק, מה שלא ימנע ממנו להשיב רק בעוד כשעתיים "אוי! רק עכשיו ראיתי".

דבר הקואוצ'ר (רובי שטיינר, מאמן אישי ועסקי): "אדם מעפן יגלה שיש לו חברים מעפנים. דומה מושך דומה, תמיד. אני לא ממליץ כלל להיות עסוק בלחנך אחרים כי זה בזבוז זמן ואנרגיה. ביקורת היא דרך נהדרת לדפוק מערכות יחסים ואת החיים שלכם ושל אחרים אך אפשר בהחלט לתת לו משוב, אם יודעים איך לעשות זאת".

מילה מאיתנו: יכול להיות שהמשוב הכי טוב הוא פשוט להיעלם בחזרה? בכל אופן, כדי לצמצם את התסכול, הקפידו לקבוע עם חבר נוסף שיתגבר אתכם במקרה של הברזה.

2. איך נפטרים מאקסים טורדניים?

השבועות הקשים כבר מאחורינו, אך היא ממשיכה להופיע בכל מקום שאליו אנחנו יוצאים והסטטוס קוו יציב כמו רכבת הרים בהודו.

דבר הפסיכולוג (מרק מוספיר, פסיכולוג קליני): "מתקיים עכשיו מאבק על המרחב הציבורי – הבר, המועדון, בית הקפה. הם לא שייכים לאף אחד מהצדדים. התשובה יכולה להיות לעזוב את רכבת ההרים, לצאת למקומות אחרים ובאותה הזדמנות אפשר לגלות שיש חיים מחוץ לבועה שבה חייתם, ולפעמים החיים שם יפים יותר".

מילה מאיתנו: היעזרו ב־Cloak, אפליקציה שתספר לכם היכן נמצאים החברים שלכם (תוך שימוש במידע מאינסטגרם ופורסקוור) ותתריע כאשר תתקרבו למפגש בלתי רצוי. זכרו שבעידן הפייסבוק והאינסטגרם שום פרידה אינה מוחלטת אלא אם ננקטים הצעדים הנכונים. רחוק מהפיד, רחוק מהלב – ולהפך. הייד ואנפולואו זה לחובבנים. צנזרו אותם גם מהצ'ט של פייסבוק וכך תחסכו את עוגמת הנפש שאתם עלולים לגרום לעצמכם ("היי, רק רציתי לאחל חג שמח!") ברגעי חולשה.

3. איך מצמצמים את הקשר עם הורים מעיקים?

פנטזיה פרועה שרק מעטים מצליחים להתעלות מעל רגשי האשם ולהגשים אותה.

דבר הפסיכולוג: "אפשר לגלגל את רגשי האשם אליהם בשיטת האם הפולנייה, למשל באמצעות הזמנה למפגש שאתם יודעים בוודאות שהם לא יוכלו להגיע אליו. אם תתאמנו בטכניקה הזו בצורה משכנעת תוכלו להשתמש בה גם מול חברים, ומכאן השמים הם הגבול".

מילה מאיתנו: עברו לעיר אחרת או הגדילו לעשות ורדו מהארץ. המתקדמים ישכילו לעזוב לארצות הברית וייתנו להפרשי השעות לצמצם את הקשר למינימום האפשרי.

4. איך מציבים גבולות לשותף מחורבן?

הוא משאיר כלים בכיור, מאבד את המפתח פעם בשבועיים, אוכל את הקובה שאימא הכינה, מביא הביתה חברים עם צחוק דוחה ומעיר אותנו בבוקר עם "ילד של אבא".

דבר הקואוצ'ר: "השותף האידיאלי עבורכם הוא אדם שיש לו את אותו עולם ערכים כמו שלכם. איך תדעו מה עולם הערכים של האדם ממול? ובכן, יש אנשים שרואים עליהם. ומי שלא רואים עליו? אז כאן נדרשת מיומנות של הקשבה. אם אתם כבר בדירה עם אדם כזה, באחריותכם ללמד אותו מה חשוב לכם דרך שאילת שאלות. להעביר ביקורת ולהתעצבן זה לא אפקטיבי כלל".

מילה מאיתנו: השכימו אותו לצלילי האלבום החדש של מושיק עפיה עד שיחדל.

5. איך נמנעים משיחות משרד?

הדבר היחידי שמדכא אותנו יותר מלדבר על ילדים של מישהו אחר הוא לדבר על אבנים בכליות של מישהו אחר. משום מה שני נושאי השיחה הללו לגיטימיים לחלוטין ברוב פינות הקפה שאנו מכירים.

דבר הפסיכולוג: "במצבים כאלה המספר מתעניין בסיפורו אך משתעמם מסיפור דומה של זולתו. אפשר להציע חוק – כולם רשאים לספר סיפור אחד על צרה בריאותית וסיפור אחד על ילדים או על כלבים, וכך כולם ישתעממו באופן שווה".

מילה מאיתנו: "חטפתי וירוס קטלני בגרון" הוא משפט שיגדע כל סמול טוק באבו.