צחוק מהעבודה
סרטוני הבחירות של ביבי טובים, אבל זה לא מעיד בשיט על העבודה שלו עצמו
סרטוני הבחירות של בנימין נתניהו מצחיקים. הם מצחיקים יותר מסרטוני הבחירות של כל מפלגה אחרת בסיבוב הנוכחי, שאינם מצחיקים בכלל, ולכן אלה של נתניהו ממש מצחיקים. הם כל כך מצחיקים שאני צופה בהם פעם אחת, ואז צופה בהם שוב. ומתבאס. כבר השלמתי עם המציאות: ברור לי שלמועמדים שאני תומך בהם יש פחות כריזמה, תמיכה ציבורית רחבה או קמפיינים סוחפים. ההבדל בין להחזיק את הראש מעל למים לבין לחתור מעולם לא היה בולט כל כך.
גם אחרי שג'ון סטיוארט נכנס בתשדירים של נתניהו ("יהודים לא יכולים להיות מצחיקים בכל מדינה"), חזרתי לצפות בהם. אני מאמין בסטיוארט יותר ממה שאני מאמין בכל פוליטיקאי ישראלי, ובכל זאת התהפנטתי מחדש. עד הבחירות כבר אשנן את זמני יציאת השבת, כי אז בדיוק יוצא סרטון חדש. אם נפלתי בזה כל כך הרבה פעמים, מה קורה למתלבטים או לפחות מעורבים? הרי אני לא אצביע לליכוד, לא בראשותו של ביבי ולא בראשותו של דחליל קש או תמרור חניה, אבל אנשים שצריכים קמפיינים כדי להחליט – ויש רבים כאלה – אין לדעת איך זה משפיע עליהם.
התשדיר האחרון, שמדגיש כמה התקשורת (ובעיקר "ידיעות אחרונות") מפריעה לכאורה לנתניהו לנהל את המדינה, היה נחמד למדי. אין בו כישרון משחק גדול או כתיבה מבריקה, אבל רבאק – זה זורם יותר מהצ'ייסרים בחתונה של מרצ, יותר מההזמנה של יצחק הרצוג לעימות טלוויזיוני ובטוח אפקטיבי יותר מהביקורים בשדרות רושטילד.
נתניהו לא הכחיש בסרטון את ההאשמות האמיתיות, הוא לא עסק בתוכנן – הוא רק דחק אותן החוצה כאילו יש עניינים חשובים יותר. אולי יש עניינים חשובים יותר, אבל אסור להפסיק להתעסק ולחפור ולנג'ס בהאשמות, גם אם הן קשורות לגלידת פיסטוק, התעמרות בעובדים, ארוחות בוקר יקרות במיוחד או מחזור בקבוקים. אם אין כאן כתם פלילי, אז יש כתם אתי ומוסרי שמשליך לא פחות על תפקודו כמנהיג. התשדירים האלה מצליחים לבלבל לרגע, כך שאנשי השיווק של נתניהו עושים עבודה טובה. זה לא מעיד בשיט על העבודה שלו עצמו.
למרות ההשלמה עם התפקוד של מפלגות השמאל במערכת הבחירות הנוכחית, לא צריך להשלים עם העובדה שנתניהו מנסה לטאטא מתחת לשטיח את הלכלוך שממשיך להצטבר – לא משנה אם הוא שלו, של אשתו או של לשכתו. שלא כמוהו, אנחנו לא צריכים לפטור את הפרסומים הקשורים אליו באנחה ובהינף יד. זה אולי מצחיק וכביכול מודע לעצמו, אבל הבדיחה היא עלינו ועל מה שאנחנו לא יודעים.