קול השלום: המואזין הראשי של יפו קורא לדו קיום

על רקע גל הפיגועים שלא נבלם, שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו, קורא לפיוס ולחיים משותפים של התושבים הערבים והיהודים בעיר. "כאיש דת מוסלמי תמיד אתנגד להרג של כל אדם חף מפשע", הוא מבהיר, "באסלאם אנחנו מאמינים בקדושת החיים, וככזה אני גם עומד נגד דאע"ש"

שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס
שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס
19 בנובמבר 2015

בעיצומו של גל הסכינאות והמתיחות הביטחונית, פרסם לפני כשלושה שבועות המואזין הראשי של יפו, שיח׳ ריאד מחאמיד, סטטוס קצר בעברית בקבוצת הפייסבוק קהילת יפו. ״אנחנו עוברים ימים קשים, גם ערבים וגם יהודים, וכולי תקווה שיבוא השלום ונחיה בשקט ובשלווה״. בצד תגובות תמיכה חמות שקיבל והודעות שתוקפות אותו מן העבר השני, קיבל מחאמיד גם בקשות מנותקות מהמציאות להעביר את אותו המסר בעברית בזמן שהוא כורז כמואזין במסגד.

הסטטוס של שיח׳ מחאמיד הגיע זמן לא רב לאחר ההפגנה הסוערת ביפו, שיצאה משליטה וקומץ מפגינים השליך אבנים לעבר כלי רכב ואוטובוסים סמוך לרחוב יפת. ״מיד לאחר ההפגנה הפכה יפו לעיר רפאים, כאילו חייזרים הגיעו לכאן וכולם ברחו ממנה״, הוא אומר. ״חלק פחד להגיע וחלק החליט להחרים, ואני הרגשתי שחובה עליי כאיש דת להעביר מסר של הרגעה שיחזק את הדו קיום והכבוד ההדדי בין יהודים לערבים שמאפיינים את יפו״. את המסר הזה מבקש שיח׳ מחאמיד להדהד לאורך כל השיחה עם Time Out, שנערכה במסגד אל נוזהה המפואר שעומד על תלו בשדרות ירושלים מאז 1937 ושממנו הוא כורז כמואזין חמש פעמים ביום.

בשלוש השנים האחרונות החלו המואזין הראשי של יפו והאימאם השיח׳ סלימאן סטל לערוך סיורים לבני נוער יהודים במסגד ולהסביר להם על המתינות והסבלנות שבמקורות האסלאם כדת פתוחה, שבה כל אחד יכול להיכנס למסגד וללמוד.

״עשינו סיורים לגני ילדים ערבים, וגננת יהודייה ביקשה להביא למסגד גם את ילדי הגן הפרטי שלה. אותה גננת סיפרה לחברות שלה שעובדות כמחנכות על הסיור, והתחלנו לקבל טלפונים מבתי ספר בכל הארץ. עד כה הגיעו אלינו תלמידים ממרכז תל אביב, מהרצליה, רעננה, כפר סבא, פתח תקווה, וממש עכשיו, בשיא הבלגן הביטחוני, היה לנו סיור של שני אוטובוסים שהגיעו מאחד הקיבוצים בצפון״, מספר מחאמיד ומוסיף שהיה שמח לו היו מתקיימים גם סיורים של בני נוער ערבים בבתי כנסת.

הסיורים במסגד מורכבים משני חלקים: בראשון מעביר שיח׳ מחאמיד הרצאה לבני הנוער על משמעותם של אימאם, תפילה ומואזין; ובחלק השני יכולים המשתתפים להעלות שאלות. מטבע הדברים הוא נדרש להשיב לשאלות רבות על דאע"ש ועל פיגועי טרור, וכן לשאלה איך אפשר לקדם שלום ודו שיח בין יהודים לערבים במציאות שכזו.

״כאיש דת מוסלמי תמיד אתנגד להרג של כל אדם חף מפשע. באסלאם אנחנו מאמינים בקדושת החיים, וככזה גם אני עומד נגד דאע"ש ונגד כל המעשים המטורפים שהם עושים ולא יודע בכלל מי אלה ומה אלה״, אומר מחאמיד נחרצות ביום שלאחר מתקפת הטרור של הארגון בפריז.

שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס
שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס

שיח׳ מחאמיד לא מעלים עין מהמציאות הקשה המשפיעה על יחסי יהודים וערבים בארץ, אבל מסרב להיכנע לה. ״כשאנחנו רואים את הפגיעה במסגד אל אקצה, ברור שזה משפיע גם עלינו ביפו ואסור לשפוך בנזין על המקום הזה שקדוש לכל המוסלמים בעולם״, הוא אומר. אבל ביפו אנחנו רגילים לצאת בבוקר מהבית ולהגיד ׳בוקר טוב שכן׳ או ׳מה שלומך גברת׳, ואנחנו לא מהסוג שמתפרע ומתקומם. חשוב לנו מאוד הדו קיום ולכן נשמור תמיד על פרופיל נמוך לטובת התושבים והעסקים היהודים והערבים ביפו, כי כולנו רוצים לגדל כאן ילדים שיצליחו בחיים ולא כאלה שנצטרך לחפש בבתי כלא. לצערי אני מרגיש גם את הגזענות מתחזקת, אבל נמשיך בדרך שאנו מאמינים בה״.

המוטביציה העיקרית שמובילה את שיח׳ מחאמיד במהלך הסיורים שהוא עורך לבני הנוער במסגד היא להעניק להם תקווה שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד, ולשם כך הוא משתמש ביפו כסמל לדו קיום למרות כל בעיותיה והמתיחויות בה.

״יש כאן הרבה עסקים בבעלות יהודית־ערבית משותפת, יש עורכי דין ערבים עם קולגות יהודיות, רופאים ערבים עם עמיתים יהודים, נהגי מוניות ערבים ויהודים שנפגשים בערבים וכולם מתערבבים ביחד״, הוא אומר. ״אני פעיל בפורום אנשי דת בישראל שיושבים בו שיח'ים, רבנים וכמרים ומטפלים בבעיות ובהרגעת מתיחויות שנוצרות. כשהחג המוסלמי עיד אל אדחא חפף ליום הכיפורים היה חשש שאולי תהיה התנגשות, כי יהודים צמים ומוסלמים בדיוק חוגגים, אז כינסנו את הפורום והעברנו מסר משותף של הרגעה, והאימאמים נשאו במסגדים דרשה שביקשה לחגוג בלי להפריע ליהודים שצמים, והכל אכן עבר בשקט״.

שיח׳ ריאד מחאמיד, בן 43, נולד ביפו למשפחה חילונית ולמד בגן ילדים ובבית ספר מעורב ליהודים וערבים. אחרי שסיים את לימודיו החל לעבוד כנגר, ובזכות קולו היפה היה מדי פעם כורז במסגדי יפו. כשהיה בן 20 החל להתעניין באמנות ובשירה אסלאמיות והחל לחזור בתשובה ולפתח את קולו לצרכים דתיים, אולם רק 20 שנה לאחר מכן הפך למואזין במשרה מלאה.

״מואזין טוב צריך לבטא את המילים באופן הכי מדויק ולתת להן לחן יפה״, הוא אומר. ״לכל מואזין יש את הסגנון שלו וחשוב שיידע מקאמאת (טון מוזיקלי ערבי – ע״י). אני למשל כורז בשישה טונים מוזיקליים שונים״.

שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס
שיח' ריאד מחאמיד, המואזין הראשי של יפו. צילום: נמרוד סונדרס

פעמים רבות נאלץ שיח׳ מחאמיד להתמודד עם תלונות של שכנים יהודים על עוצמת הרעש. ״ווליום הכריזה אצלנו לפנות בוקר נמוך באופן ניכר מהווליום בכפרים הערבים, כי אנחנו מתחשבים באימהות ובתינוקות ובאנשים שצריכים לקום לעבודה״, הוא אומר. כשהוא נשאל כיצד זה מסתדר שבמדינות אחרות עוצמת הקול של המואזין לא חזקה כמו זו שבישראל, הוא אומר שכשהמוסלמים פותחים מסגד, למשל בשיקגו, הם יודעים שהנוצרים היו שם לפניהם ולכן לא מעוניינים להתחכך עם האוכלוסייה המקומית, ואילו בישראל המצב שונה. ״המסגדים היו כאן לפני שהיהודים הגיעו, ולכן כל מי שבא לגור ביפו או באחת מהערים המעורבות האחרות צריך להביא את זה בחשבון״.

המואזין הוא אחד מעמודי התווך של האסלאם, מסביר שיח׳ מחאמיד, ומקורו מוצג בסונה שמתארת את אורח חיי הנביא מוחמד שעל כל מוסלמי לאמץ. ״כשנולד האסלאם לא ידעו המוסלמים כיצד לקרוא לתושבי מדינה לתפילה״, הוא מספר. ״החברים של מוחמד אמרו ׳בוא נקרא להם בפעמון׳, כמו הנוצרים, אבל מוחמד לא הסכים. חלק אמרו ׳בוא נקרא להם בשופר׳, כמו היהודים, וגם את זה מוחמד לא קיבל. ואז בא איש אחד ואמר שחלם על קריאת מואזין שאומרת את נוסח התפילה, ואת זה מוחמד קיבל ואמר לבעל החלום שילמד את אחד החברים, כי יש לו קול פעמונים. מכאן הגיע הרעיון שלמואזין צריך להיות קול יפה. מוחמד גם אומר שככל שהקול שלך יגיע רחוק יותר, כך תקבל יותר חסד. כיוון שהכריזה היא חלק מהתפילה אסור שתהיה מוקלטת״.

מסיבות אלה לא הוחלפה עד היום קריאת המואזין באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, ועל רקע זה חשוב כי האדם שעומד מאחורי המיקרופון ונמצא בעמדת מנהיגות, כמי שמזמן את המתפללים להגיע למסגד, יהיה אדם של שלום ושקולו אכן יהדהד למרחק.