הבועה

כמות הפציעות מהקורקינטים בעלייה. רופאים: "זה כמו אקדח טעון"

קנס עד אלף שקלים. רוכבות על קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)
קנס עד אלף שקלים. רוכבות על קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)

הקורקינטים החשמליים משתלטים על הרחובות ומה שהיה נראה כבשורה תחבורתית הפך לסכנה ממשית. נתונים חדשים לגבי פציעות ותאונות מציירים תמונה קשה מאוד והרופאים מתעקשים: הסטטיסטיקה קשה הרבה יותר

31 ביולי 2019

"זה קשה נפשית לראות הרבה חבר'ה צעירים שמגיעים אלינו. מאז שכל כלי התחבורה האלה נכנסו, העבודה שלנו יותר קשה מנטלית. אנשים לא מודעים לזה שבני אדם מתים בגלל כלי התחבורה האלה", כך אומרת ד"ר יסמין וקנין מהמחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים איכילוב. המחלקה שלה מורגלת במקרים קשים מאוד – ניתוחי מוח ועמוד שדרה. כבר זמן מה שמתרבים במחלקה הניתוחים בקרב קבוצת סיכון חדשה: נפגעי תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים.

>> פעילים עירוניים הדביקו מדבקות אזהרה על קורקינטים חשמליים

הדאגה על פני הרופאים למשמע צמד המילים "כלים ממונעים" זהה בכל המחלקות באיכילוב. "הכאב אצל הרופאים גדול", אומר ד"ר דניאל טרוצקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (חדר המיון). את המיון הוא חוצה בצעדים מהירים וגדולים. אין זמן לבזבז. "פעם הקריאות היו יותר לפצועי תאונות דרכים, תאונות עבודה או אלימות, היום הצטרפו לרשימה כלי רכב ממונעים", הוא אומר, משפשף את עיניו העייפות כל כמה שניות, התסכול ניכר בפניו. "למחלקה לרפואה דחופה יש אפיון לפי שעות", הוא מסביר. "בבוקר, כשאנשים יוצאים לעבודה – אלה השעות שיש תאונות דרכים, הולכי רגל שנפגעים. בעבר היינו רגילים לראות בבקרים כמה פצועים, למשל רוכבי אופניים. אני זוכר את החוויה שפתאום דפוס הפציעות השתנה. כל יום אנחנו פותחים את הבוקר עם רוכבי קורקינט וכלים ממונעים שפוגעים בעצמם. זה מצער מאוד".

"הדבר הזה הוא רכב לכל דבר", הוא מבהיר. "יש דינמיקות פציעה שלא הכרנו בעבר לנפגעי טראומה: כשילד בן 16 בלי כפפות או קסדה פוגש קיר או הולך רגל, בלי המיומנות או ההגנה שיש לרוכב אופנוע, הפציעות נעשו יותר מסובכות. לכן בימים אלו אנחנו מתכננים מחקר בנושא וצופים להדגים פורמלית את חומרת העניין".

השבוע (חמישי, 1.8) אמורות להיכנס לתוקף תקנות חדשות של עיריית תל אביב־יפו, שמקווה להסדיר את הג'ונגל במדרכות העיר. מספר כלי הרכב המקסימלי שחברות הקורקינט יוכלו להפעיל יוגבל ל־2,500, אזורי החניה יוסדרו, והחברות יידרשו לספק "תוכנית להגברת בטיחות הרוכבים". התקנות הללו מתייחסות ברובן למצב המדרכות, בעוד סוגיית בטיחות הרוכבים נשארת מעורפלת משהו. את התמונה משלים משרד התחבורה, שמחייב היום נסיעה של קורקינטים ואופניים חשמליים על שבילי אופניים או על הכביש בלבד, מחייב נסיעה עם קסדה ואוסר על נהיגה מתחת לגיל 16 וללא תיאוריה.

נתונים שפורסמו בחודש יולי במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות מראים, בזהירות המתבקשת, מגמה מסוימת במציאות הקשה של נפגעי הכלים החשמליים. ברבעון הראשון של שנת 2019 חלה סוף סוף ירידה במספר רוכבי האופניים החשמליים שהתאשפזו בבתי החולים בעקבות תאונה וכן במספר הולכי הרגל שהתאשפזו בעקבות תאונה עם אופניים או קורקינט חשמלי. כמו כן חלה ירידה במספר המאושפזים בעקבות תאונה של אופניים או קורקינט חשמלי עם כלי רכב ממונע. מנגד מספר רוכבי הקורקינט החשמלי שהתאשפזו באופן כללי קפץ ב־88 אחוז, משמונה ברבעון הראשון של 2018 ל־15 ברבעון הראשון של 2019. כלומר, הירידה ההולכת וגוברת של רוכבי אופניים חשמליים לכביש, על אף התרבותם, מקטינה את מספר התאונות הקשות שמביאות לאשפוז, גם בקרב הולכי רגל. בקרב רוכבי הקורקינטים, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

בשנה האחרונה גדל מספר החברות המפעילות שירות להשכרת קורקינטים חשמליים לארבע (Wind, Leo, Lime ו־Bird). לאחרונה החלה Leo, כך על פי דיווח בכלכליסט, למשוך את הקורקינטים שלה מתל אביב, על רקע התקנות החדשות של העירייה. כך או כך, החברות הללו מפעילות אלפי קורקינטים הפזורים ברחבי העיר וזמינים לכל משתמש.

אמנם עם קסדה, אבל שניים? רוכבים על קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)
אמנם עם קסדה, אבל שניים? רוכבים על קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)

"הם מסתובבים עם אקדח טעון, עם כדור בקנה, בלי שלמדו להשתמש בו", מזהיר פרופ' משה סלעי, מנהל החטיבה האורתופדית בבית החולים איכילוב. "כשאתה מעמיד כלי כזה בכל פינת רחוב בלי קסדה ובלי הדרכה, זה כמו שיגידו למישהו שלא יודע לנהוג 'קח אוטו, ותדע שאין לו בלמים'". דבריו של סלעי מקבלים משנה תוקף כשמביטים בנתונים: ברבעון הראשון של 2019 שיעור פגיעות הראש הקשות מתוך פגיעות הראש הכלליות בקרב רוכבי קורקינט חשמלי עמד על 75 אחוז. לפי נתוני אור ירוק, בשנים 2013־2018 התאשפזו כתוצאה מתאונת קורקינט חשמלי 177 בני אדם, 70 מהם רק ב־2018.

"יש יותר צעירים שמתחשק להם להתנסות או לקצר מרחק הליכה. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שנפגעים בניסיונות הראשונים שלהם לרכוב"

פרופ' סלעי מתייחס לנתונים ואומר: "הבעיה היא שאין סטטיסטיקה כללית, לא אצלנו ולא ברשם הטראומה הארצי, אלא רק על כאלה שהתאשפזו. לכן המספרים הרשמיים ממעיטים בצורה קיצונית את כמות הנפגעים ביחס למספר האמיתי, הסטטיסטיקה מדברת בראש ובראשונה על מאושפזים".

אם שואלים את הרופאים במיון, הסטטיסטיקה אכן רחוקה מהמציאות. ד"ר ראנה מטר, רופאה במיון באיכילוב, אומרת שהיו ימים שבהם נתקלה ביותר מעשרה מקרים של פציעות כתוצאה מכלי רכב חשמליים. בעוד ביוני 2018 התאשפזו באיכילוב נפגעים משש תאונות בלבד, באותו החודש השנה כבר התאשפזו נפגעים מ־21 תאונות. אפשר רק לדמיין את הגידול בכמות הפצועים שמשתחררים הביתה ביום התאונה.

נפגעים בניסיונות הראשונים

ד"ר אורן תבור, רופא בכיר במיון ילדים, הוא מאלה שהנושא נמצא בדמם. הוא היה ממובילי הקמפיין בשנת 2015 שקרא לאכיפה בתחום הכלים החשמליים. למרות התקנות החדשות והישנות, הוא טוען שכל מה שהושג מאז ירד לטמיון. "חבלות ראש, דימומים במוח, פציעות בפנים, שיניים שעפות, הרבה דברים מטופשים – כי אלו לא כלי רכב שמתאימים לילדים. זה פרוץ מאוד: החברות האלו בכל תל אביב ולא קשה לקחת אותם. ילד לוקח תעודת זהות של אבא, נכנס לאפליקציה ואז אתה נוסע ומגיע למיון. הייתה לנו בת 14 עם דימום במוח וסכנת פגיעה לכל החיים. יש לנו הרבה שברים – באף, בשיניים. כל מה שיכול לקרות קורה. מפני שנותנים את הכלים האלו שזרוקים בכל מקום בתל אביב לכל מי שרוצה אנחנו חוזרים לראות את הפציעות".

קורקינטים חשמליים של ווינד ובירד (צילום: Shutterstock)
קורקינטים חשמליים של ווינד ובירד (צילום: Shutterstock)

"אלו ילדים שאין להם תובנה איך לנסוע על כלי רכב כזה", אומר ד"ר תבור. "הוא מתקדם בלי מאמץ, לא יציב. זה גיל שבו הם לא מרוכזים, ולכן אין להם אחריות לנהוג בכלי רכב אמיתיים. העירייה צריכה לקחת בחשבון שכרגע יש חברות שעושות המון כסף על חשבון בריאות של ילדים. כלי רכב חשמליים הם לא לילדים עד גיל 16, גם אם זה מקצר זמנים. העיריה צריכה לראות את הסכנה החדשה הזו, הפקחים צריכים לחפש את הילדים האלו ולעצור אותם".

לפי מכון גרטנר, בשנים 2013־2019 ילדים מתחת לגיל 16 היו 40 וחצי אחוז מסך נפגעי הקורקינט החשמלי, אלא שבמהלך הרבעון הראשון של 2019 חלה ירידה של כ־60 אחוז במספר הילדים מתחת לגיל 16 שהתאשפזו כתוצאה מתאונה. כיום הקבוצה בסיכון הגבוה ביותר היא דווקא בני 16־29. אצל קטינים המגמה חיובית אך עדיין אינה מושלמת.

"נהגתי על שביל אופניים שהיה חסום על ידי אימא עם עגלה. חתכתי שמאלה, כדי לא לפגוע בה ולא הייתי בנתיב שלי. הגיעה מולי מישהי עם אופניים חשמליים, קלטנו את זה ובטעות זזנו לאותו הכיוון, אז התנגשנו חזיתית"

לפי פרופ' סלעי, הרבה מהפגיעות מתרחשות ברכיבה הראשונה, אצל צעירים מעל גיל 16 שרואים בכלי התחבורה אופציה אפקטיבית וזולה להתנייד בעיר העמוסה בעלת מצוקת החניה. "יש יותר צעירים שמתחשק להם להתנסות או לקצר מרחק הליכה. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שנפגעים בניסיונות הראשונים שלהם לרכוב".

כך קרה לנועם סדן, מוזיקאית בת 28. "לקחתי סקוטר. לא הייתה לי קסדה, זו הייתה החלטה ספונטנית. מיהרתי, איחרתי לפגישה. נהגתי על שביל אופניים שהיה חסום על ידי אימא עם עגלה. חתכתי שמאלה, כדי לא לפגוע בה ולא הייתי בנתיב שלי. הגיעה מולי מישהי עם אופניים חשמליים, קלטנו את זה ובטעות זזנו לאותו הכיוון, אז התנגשנו חזיתית".

למזלה של סדן, הפציעות היו קלות יחסית. "היא נקעה או שברה את אחת מהאצבעות ברגל, ואני שברתי את האף. למזלי העצם לא זזה, אז זה רק לתת לזה לעבור. שתינו נסענו לאיכילוב, הם ראו את האף וישר הבינו שמדובר במשהו כזה. שתינו היינו ללא קסדה, יצאנו בזול, אלו פציעות שעוברות יחסית בקלות – חודש התאוששות והכל חוזר לקדמותו. זה מזל גדול, באמת".

"מאז המקרה לא עליתי על כלי חשמלי, ואני בספק אם אעלה", אומרת סדן. "יש תחושה שאתה יכול פשוט לעבור את כולם ולהגיע הכי מהר ליעד, אבל זה לא שווה את זה. צריך להתייחס לזה כמו לכל רכב – כשאתה ברכב אתה מבין שאתה צריך לנקוט משנה זהירות, ואיכשהו על אופניים ועל קורקינט אין את זה. יכולתי לעצור כשראיתי את האימא, ובמקום זה החלטתי לעקוף אותה, כאילו בקטנה".

קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)
קורקינט חשמלי בתל אביב (צילום: Shutterstock)

בניגוד לסדן יש כאלה שתאונות לא גורמות להם להפסיק לרכוב. "היה לי שיעור פיתוח קול ביפו, חשבתי שאם אני אסע בדרך פחות ראשית זה יהיה יותר בטוח", מספרת דנה סאיאס, מנהלת פרויקטים בעמותת אימג'ין. "נסעתי דרך סמטאות נווה צדק. לא נתקעתי בכלום, כנראה שהיה משהו רטוב בכביש והתחלתי לאבד איזון. ניסיתי לבלום, אבל הכפתור של הגז היה טיפה לחוץ. במקום לבלום, עפתי קדימה. לא הצלחתי לעצור את עצמי. למזלי הייתי עם קסדה".

למרות התאונה, סאיאס תמשיך להשתמש בקורקינטים לנסיעות למרחקים קצרים. "ממש כואב לי ואני מתבאסת על הנפילה הזו, אבל אמשיך לנסוע בקורקינט. אין לי ברירה כי זה הכי נוח, אין צורך לחפש חניה. אני מפחדת כי זה קורה לפעמים, אז אני נוסעת יותר זהיר. גם בכביש יש תאונות ואנחנו ממשיכים לנסוע".

המקרה של סאיאס ממחיש את הסכנה הכפולה בנסיעה בקורקינטים: תשתיות שלא מתאימות ושליטה לא מספקת אצל רוכבים מזדמנים, וכשכל בליטה בכביש מערערת את יציבות הקורקינט, גם רוכב מיומן לא יכול להיות בטוח לגמרי.

אז מה הפתרון? עוד שבילי אופניים הם בגדר חמצן לרוכבים, שבסופו של דבר מזהמים פחות ותופסים פחות מקום ממכוניות, אך רישות העיר בשבילים כאלה אינו נראה באופק. עד אז קסדה היא כנראה הפתרון למי שמתעקש על הקורקינטים ועל הכלים הממונעים בכלל. בשנים 2013־2019 מרבית נפגעי התאונות שאושפזו היו רוכבים ללא קסדה.
"קסדה היא כמו חגורת בטיחות ברכב", אומר פרופ' סלעי. הגורם האמון על אכיפת הרכיבה עם קסדה הוא משטרת ישראל, ממש כמו חגורת הבטיחות. אפשר רק לקוות שכמו במקרה של החגורות, העלאת המודעות ואכיפה רצינית יעשו את ההבדל.

מחברת Lime נמסר בתגובה: "אנחנו מתכננים פעילויות המוניות לחלוקת קסדות והמשך קריאה לרוכבי הקורקינטים לשמור על בטיחותם, נושא שהוא נר לרגלינו. על כל מכשירי ליים יש חיישנים המנטרים את מצב המכשיר בזמן אמת ומוודאים את תקינותם של הכלים. הכלים שלנו עוברים בדיקות באופן מגמתי ותחזוקה שוטפת על מנת להבטיח תקינות מלאה עבור הרוכבים. חשוב לזכור כי הצלחת מהפכת התחבורה של הקורקינטים השיתופיים תלויה לא רק במוצר הטכנולוגי שלנו – אלא בשימוש האנושי באותה טכנולוגיה. קראנו להורים על גבי שלטי החוצות ואנו קוראים להם גם פה – אל תיתנו לילד מתחת לגיל 18 רשות לעלות על מכשירי הקורקינט הפזורים בעיר. בכל הנוגע לפיקוח ולאכיפה, שהרי זהו המנדט של העירייה".

מחברת Bird נמסר בתגובה: "החברה חרטה על דגלה את ערך הבטיחות בנסיעה. החברה פועלת במגוון אמצעים הסברתיים כדי לחדד בין השאר את החשיבות בחבישת קסדה, נסיעה בשבילי אופניים ועוד. Bird תמשיך, בין שבאופן עצמאי ובין אם בשיתוף פעולה עם גופי בטיחות שונים, את מאמציה לחינוך הרוכבים ויצירת מודעות גבוהה לנושא, כפי שקורה גם בטריטוריות אחרות בחו"ל בהן פועלת החברה".

מחברות Leo ו־Wind לא התקבלה תגובה.