קיק־אס 2

הנה סיפור מהסרטים לעידן האינטרנט. לפני שלוש שנים יצא למסכים סרט קומיקס יוצא דופן על אנשים לא לגמרי שפויים שמשחקים בלהיות גיבורי על. "קיק־אס" נוצר בתקציב צנוע והכניס פחות מ־100 מיליון דולר ברחבי העולם, אבל הוכתר בתואר המפוקפק כאחד הסרטים שזכו להכי הרבה הורדות לא חוקיות בשנת 2010, שני רק ל"אווטאר". אז בהוליווד החליטו על סרט המשך, בתקווה שהפעם אנשים יקנו כרטיסים.

"קיק־אס" עורר ביקורת על דמות המשנה היט־גירל – בת 11 בחצאית משובצת עם אגרופים מהירים ופה מלוכלך, שגנבה את ההצגה. הסרט השני מלביש אותה במכנסיים ומזיז אותה למרכזה של דרמת התבגרות יפה על נערה (עדיין קלואה גרייס־מורץ הנהדרת) שמתחבטת אם להיות אחת מהבנות או להמשיך לבעוט. הקונפליקט מנוסח באופן שנון וסוחף (שגם מגיב בקריצה לתלונות על הסרט הראשון) בסצנה שבה היא נבחנת לקבוצת המעודדות. אחרי נערה בוורוד שמגישה מופע ארוטי דמוי סטריפטיז, היט־גירל מרביצה מופע קונג פו אגרסיבי וזוכה לתשואות הבנות.

במקביל "קיק־אס 2" ממשיך לגולל את סיפורו של החנון בבגד הגוף הירוק (אהרון טיילור ג'ונסון) שעכשיו מתקבצת סביבו חבורה נחמדה של תימהונים כמותו, חלקם מכמירי לב (כמו בני הזוג שאיבדו את בנם), ובראשם קולונל קשוח שג'ים קרי הגדול מגלם אותו ברצינות מלאה. כנגדם מתארגנת חבורה לא פחות ביזארית בהנהגת רד מיסט שרוצה לנקום את מות אביו. גם כאן האלימות קשה ובעלת תוצאות כואבות, ונדמית מנוגדת לרוח הקומית הקלילה. אבל פיצול האישיות הוא חלק מייחודו של הסרט האבסורדי והמבדר הזה, שהוא כן ואמיתי יותר מהמקובל בסרטים על אנשים במסכות.