בחזרה לעבר: 12 סרטים קלאסיים שאתם צריכים לראות עכשיו

מת לחיות (1988)

הסרט שהפך את ברוס וויליס לגיבור האקשן האולטימטיבי: שוטר בניו יורק מנסה להציל את אשתו מטרוריסטים שלקחו אותה ואנשים נוספים כבני ערובה בבניין נאקאטומי פלאזה בלוס אנג'לס. הסיפור עצמו לא נשמע מלהיב במיוחד, אבל כל אחד צריך לראות את הסרט הזה לפחות פעם אחת בחייו. "מת לחיות" הוא סרט האקשן האולטימטיבי, וההוכחה לכך היא שרבים ניסו לעשות את מה שעשה הבמאי ג'ואל מקטירנן – וזה עוד מבלי על כל ההמשכים שניסו לגרור את התהילה של הסרט המקורי, אבל אף אחד לא הצליח להגיע לאותה רמה. "מת לחיות" היה ונשאר סרט האקשן הכי טוב, וגם סרט חג המולד הכי טוב. 

ביג (1988)

עוד קלאסיקה משנת 1988 היא "ביג", סרט בו ילד קטן מביע משאלה להפוך לאדם מבוגר ובלילה הוא הופך לטום הנקס. "ביג" הוא סרט נפלא לילדים ומבוגרים כאחד, עם תצוגת משחק מדהימה של טום הנקס שמצליח להתחבר לילד הפנימי שבו בצורה הטובה ביותר. זו הרפתקה מוזרה מאד, מסוג הדברים שלא מובן איך הם אושרו בשנות השמונים – כמו לדוגמה מערכת יחסים מוזרה של אישה מבוגרת עם ילד בן 13 שמתחזה לאדם מבוגר. אתם יודעים, דברים כאלה. אבל הוא גם סרט כיפי ומקסים שכיף לחזור אליו. 

המספריים של אדוארד (1990)

עוד לפני שג'וני דפ קרא לעצמו קפטן ג'ק ספארו, הוא היה אדוארד ידי מספריים. ולא, זה לא עוד פיראט. אם אתם חיים בפלנטה אחרת ולא ראיתם אף סרט של טים ברטון, זה הסרט להתחיל איתו. "המספריים של אדוארד" מסופר כמין אגדה פנטסטית שהיא מעין פרשנות אישית של ברטון לסיפור של פרנקנשטיין. את אדוארד יצר מדען זקן במעבדה, וכשהמדען מת אדוארד נותר בחיים, אך לא שלם – עם מספריים בתור ידיים. הסיפור עצמו פואטי ויפהפה, ומתכתב עם תחושת הזרות שחש ברטון בתור נער מתבגר, תחושה שרבים מאיתנו יכולים להזדהות איתה. הוא גם אחד הסרטים המפורסמים של ברטון, בעיקר משום שזה מרגיש כמו סרט אישי ופיוטי, ופחות כמו סרט קולנוע שובר קופות. השימוש באלמנטים של אימה ופנטזיה אצל ברטון מרגיש טרי וחדשני גם היום, בניגוד לרוב הניסיונות האחרים לשלב סיפור אגדה עם אותם אלמנטים. זו הרפתקה קסומה ומוזרה שתמיד כיף לחזור אליה, ואם עד היום לא ראיתם אותה, עכשיו זה הזמן. 

שכחו אותי בבית (1990)

אם לא ראיתם את הסרט הזה עד היום, עזבו את כל מה שאתם עושים ולכו לראות אותו עכשיו. בעצם, גם אם ראיתם. "שכחו אותי בבית" הוא מצד אחד פנטזיית "הבית ריק" של כל ילד בן שמונה, ומצד שני מפגש אכזרי של ילד עם המציאות של עולם המבוגרים. ובינינו, מי לא צפה בסרט הזה וחשב איך למלכד את הבית למקרה שיגיעו פורצים? לא? אף אחד? טוב, נו. בקיצור, לכו תראו את "שכחו אותי בבית" ותודו לנו אחר כך.

הזבוב (1986)

סרט האימה הקלאסי של דייוויד קרוננברג מציג זוועות קשות לעיכול, גם ביחס לעידן ה-CGI. בסרט הזה ג'ף גולדבלום משחק מדען שעוסק בטלפורטציה, ולאחר ניסוי מוצלח מחליט להיכנס גם הוא למיכל השיגור. אך יחד איתו נכנס זבוב, וכתוצאה מכך הגוף של סת' מתמזג עם גופו של הזבוב ולאט-לאט הוא הופך למפלצת מזוויעה. גם אם אתם לא חובבי אימה מושבעים תוכלו ליהנות בסרט הזה מהמשחק המצוין של ג'ף גולדבלום, ומהסיפור הנהדר שקרוננברג יצר על פי סיפור קצר של וינסנט פרייס. 

אינדיאנה ג'ונס (1981-1989)

אל תטעו, אנחנו מדברים כמובן על הטרילוגיה המקורית של סדרת סרטי ההרפתקאות שעוקבות אחרי הארכאולוג המפורסם בעולם, אינדיאנה ג'ונס. הטרילוגיה המקורית, עוד לפני שהם הכניסו את שיה לבוף וחייזרים, מורכבת מאין ספור רגעים אייקונים – הנאצים עם הראשים הנמסים, כדור הסלע הענק שמתגלגל לעבר אינדי או התנדנדות על חבלים כדי להגיע ליעד המבוקש. וכמובן איך אפשר לשכוח את הסצנה המאולתרת של אינדי יורה בלוחם שמאיים עליו עם חרב? זו סדרת הרפתקאות מלאת אהבה לגיבורים של שנות ה-20 וה-30, עם אינספור רגעים מרגשים ואייקונים. וכמובן – נחשים. כי אם יש דבר אחד שאינדי לא אוהב זה נחשים.

לב אמיץ (1995)

נכון שמל גיבסון אנטישמי והכל, אבל הוא משחק כל כך טוב באפוס ההיסטורי "לב אמיץ", שמספר על לוחם במלחמת העצמאות של סקוטלנד, ועושה גם עבודה מרשימה בבימוי. לא סתם הוא קיבל על כך אוסקר. יש הכל ב"לב אמיץ": רומנטיקה, מלחמה, מוות, קרבות ענק, דרמה מרגשת ואקשן עוצר נשימה, והכל מגיע עם קאסט כשרוני על רקע הנופים המרהיבים של סקוטלנד. אפשר להגיד המון על מל גיבסון, במיוחד לאחר שארסנל כינויי הגנאי שלו ליהודים נחשף, וגם תלונות על אלימות, והתמכרויות לסמים ו… נו הבנתם, סיפור הוליוודי קלאסי. אבל הבן אדם יודע לביים ולשחק. חבל שלא רואים את זה בסרטים המאוחרים יותר שלו, אבל אם בא לכם להיזכר במל גיבסון מהתקופה הטובה שלו (יחסית) אין ספק ש-"לב אמיץ" זה הסרט. 

קונאן הברברי (1982)

דמותו של "קונאן הברברי" התחילה בשנות השלושים של המאה הקודמת ומאז הלכה והתפתחה, בעיקר בזכות הסרט משנת 1982 בו ארנולד שוורצנגר משחק את קונאן. בסרט, קונאן הוא לוחם צעיר שרוצה לנקום במנהיג כת שרצח את הוריו. את מנהיג הכת משחק ג'יימס ארל ג'ונס, שאולי זכור לכם בתור הקול המיתולוגי של דארת' ויידר או מופסה מ-"מלך האריות", ורק בשבילו שווה לראות את הסרט. אבל תכלס, ההופעה של שוורצנגר היא זאת שקידמה את הדמות והפכה אותה לנפוצה בסרטים, משחקי מחשב ואפילו קומיקסים ורק בשביל זה שווה לראות את מסע הנקמה של קונאן. 

אישה יפה (1990)

אם גם אתם מזמזמים לעצמכם עכשיו את שיר הנושא, אולי תשמחו לגלות שגם הקומדיה הרומנטית הזאת מופיעה בספריית הסרטים של דיסני+. מדובר בעוד עיבוד לסיפורי "אילוף הסוררת" שהתחיל שייקספיר, ועבר המון שינויים ליצירת סיפור על איש עסקים ששוכר את שירותיה של זונה על מנת שתלווה אותו באירועים יוקרתיים. לא יודע אם שמעתם, אבל הם מתאהבים. הסרט הפך לאחת מהקומדיות הרומנטיות האהובות ביותר בזכות הופעתה של ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר, והזניק את הכניסה של ז'אנר הקומדיות הרומנטיות למיינסטרים ההוליוודי. אז גם אם אתם לא ממהרים לראות סרט על איש עסקים שמתאהב בזונה, מדובר בסרט עם חשיבות קולנועית רבה וכדאי לראות אותו. 

בוקר טוב, וייטנאם (1987)

רובין וויליאמס היה אחד מהשחקנים המוכשרים והמצחיקים ביותר שיצא לנו לקבל כקהל. כשמדברים עליו נוטים לגלוש על גלי הנוסטלגיה אל התפקידים שלו בתור הג'יני או קפטן הוק או גברת דאוטפייר, אבל "בוקר טוב, וייטנאם" הוא אחד מהסרטים שבהם ניתן לראות את כשרונו זוהר במיוחד. הסרט, שמספר על שדרן רדיו שנשלח לוייטנאם על מנת לבדר את הלוחמים בחזית, והפך לסרט חשוב בזכות המשחק של וויליאמס ופורסט וויטאקר, אבל גם עמוס באינספור ציטוטים שחוזרים עליהם בכל העולם. עד כמה הוא אייקוני? תחפשו בגוגל Good Morning Vietnam Restaurant ותספרו כמה מסעדות קרויות על שמו ברחבי העולם. מי היה מאמין שהקלאסיקה הזאת התחבאה לנו בדיסני+ כל הזמן, ממש מתחת לאף.