היום, ילדים, נדבר על נידה. מחר נדבר על זכות הצבעה לנשים

היום, ילדים, נדבר על נידה. אתמול, ילדות, למדנו שהפלות זה רצח. ומחר, הורים יקרים, נדסקס את זכות ההצבעה לנשים כי אולי די גם עם זה. המתקפה על זכויות האישה בעיצומה, מצטערים, ככה זה כשאת טמאה שבוע שלם כל חודש. לא טוב לך? סעי למדינה אחרת. אבל עוד לפני כל הסרקזם הזה, למה אנחנו בכלל מדברים על כל זה, בעצם? מי קבע שברשתות החברתיות ידברו על נידה כל היום? מי עומד מאחורי אימוץ העמדה הנוצרית הקיצונית נגד הפלות אל תוך השיח הישראלי? מי אחראי לניסיון להחזיר נשים ישראליות אל תקופת האבן?

הרבה לפני שנכנסות לדיון העקרוני על זכות האישה על גופה או על ההתייחסות לגופה כטמא ומשחית, צריך להבין באיזו קלות נחטף השיח התקשורתי-ציבורי בישראל ומי מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת הזאת. מי שהתעורר הבוקר וגילה שהעולם השתגע והתחיל כולו לעסוק בהלכות נידה – שהיו רלוונטיות בנסיבות היגייניות לפני מאות שנים ורלוונטיות בנסיבות מסורתיות בלבד כיום – בוודאי שאל את עצמו מאיפה זה בא. התשובה, לכאורה, היא הסקופ הנאה של מערכת "ערב טוב עם גיא פינס" שחשפה כי סלבריטאיות ישראליות קיבלו סכומי כסף נאים תמורת השתתפותן ב"תוכניות" המשודרות ברשת ועוסקות בשמירת נידה.

מאחורי אותן "תוכניות" עומדת העמותה "שעשני אישה / נשים מנהיגות שינוי", גוף מיסיונרי שמסתיר תעמולה דתית אנטי-נשית מאחורי חזות פמיניסטית-ליברלית, עוסק למעשה בלעדית ב"טהרת המשפחה" (שאיכשהו תמיד מסתכמת ב"לכי למקווה יא סרחה יא מגעולה"), ומהווה גם פרסומת בוטה למקוואות בוטיק בכל רחבי הארץ.  ומאחורי אותו גוף מיסיונרי? רותי לבייב, בתו של המיליארדר החשוד בפלילים לב לבייב, שונא חילוניות ידוע (שאף הכריז ש"אין דבר כזה יהודי חילוני" כשעוד הסכים לדבר עם התקשורת), ואיש שקנה את מקומו בחברה הישראלית באמצעות תרומות ענק לחב"ד וארגונים דתיים אחרים (וחזר לחיות ברוסיה עם התפוצצות פרשת הברחת היהלומים של בנו, לגביה הוא עדיין דרוש לחקירה בישראל).

זהו למעשה הרקע שמאפשר את הקמפיין המחליא #זה_היום_שלך, שהופך את הלכות הנידה לחוויית אינסטוש שטחית ומטומטמת ולמעשה פוגע במסורת העמוקה יותר מכל דבר אחר. על רקע כזה קל מאוד לחטוף את השיח הציבורי. קחו ערימה של כסף מטונף שמחפש לגיטימציה באמצעות הזדהות כ"דתי", שימו אותו על סוגיה שאינה שנויה במחלוקת בקרב רוב מוחלט של הציבור, ודפקו אותה בראשו של הציבור שוב ושוב עד שיתעייף. הפלות, נידה, צניעות, הפרדת נשים, הדרת נשים, על כל אלה יש ארגונים רבים שמוכנים לשים ממון רב כדי להחדיר את עמדת המיעוט הקיצוני אל תוך המיינסטרים. זאת זכותם במדינה דמוקרטית אפילו אם הם בזים לה, כפי שזכותנו לחשוף זאת ולבוז להם.

יש בכך כדי להעיד על שבריריותה של החברה הישראלית החופשית, שכל נפיחה דתית-מיסיונרית גורמת לה להתמוטטות עצבים, וכל מיליארדר עם מספיק דולרים יכול להשתלט על סדר יומה. כמו שקשקשנו כל היום על הלכות נידה כי הלבייבים רוצים שנדבר על הלכות נידה, יתכן שמחר נמצא עצמנו מדברים על זכות הצבעה לנשים כי מישהו בפורום קהלת יגייס לכך את המיליארדר הנכון. חולשתה והשחתתה של התקשורת הישראלית הופכת את האזרחים לטרף קל עבור קמפיינים תקשורתיים-שיווקיים שממומנים על ידי גורמים זרים. וזה כבר מסוכן ממש.

הסיפור כאן הוא לא יעל בר זוהר, שי מיקה, מיכל אנסקי (שהכחישה) או כל אישה ישראלית שמקבלת תשלום מגופים כאלה ודומים להם כדי לקדם "שיח על יהדות" ושמרנות מיסיונרית. הסיפור הוא הסכום הנמוך שבו אפשר לקנות אותן או כל אחד אחר באיצטלה "מסורתית". הסיפור הוא הקלות שבה אתה הופך למשת"פ מהזן הנחות ביותר של מי שחותרים בכל כוחם והונם נגד רוח השוויון והחופש. הסיפור הוא שהספרה הציבורית בישראל הופקרה ונפרצה וכל אדם עם מספיק כסף ורצון יכול להשתלט עליה לזמן מה ולקדם את ענייניו. ומול זה חייב כל ישראלי לעמוד. אלא אם נותנים לו 20 אלף שקל.

>> הפוך, מתוקה, הפוך: #זה_היום_שלך לעשות סקס מעולה
>> "תאוות כסף, חושך ובערות": קמפיין הנידה מסעיר את הרשת