קמפיינים לאהבה עצמית הם לא תירוץ להחפצת נשים

טרנד חדש שמציף את הרשתות החברתיות הוא "אתגר הפופיק" (#bellybuttonchallenge), אליו נענו אלפי גולשים (ובעיקר גולשות). על אף שמו החמוד, האתגר רחוק מלהיות בלתי מזיק, ולפי החוקים שלו מבנה גוף בריא מוגדר על ידי היכולת להעביר את היד מאחורי הגב ולגעת בטבור שלך. כמובן שעל מנת לעמוד בחוקי האתגר צריך להיות בעלת מבנה גוף צר או ידיים ארוכות במיוחד, והקשר בין ההצלחה לבין בריאות הוא מקרי ביותר.

כתגובה לאתגר, שלטענת רבים מעודד דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה, פתחה חברת ההלבשה התחתונה CurvyKate, שמוצריה פונים לנשים במידות גדולות, באתגר נגדי – #boobsoverbellybuttons – בו מתבקשות הגולשות פשוט לתפוס בחזה שלהן כאות מחאה.

למרות שמטרתו המוצהרת של אתגר הציצים היא לגרום לנשים לאהוב את עצמן בכל מידה, אי אפשר להתעלם מכך שהוא מצטרף לשורה ארוכה של קמפיינים המבקשים מנשים להשתמש בגופן ובמיניות שלהן על מנת להעביר מסר. כמו באתגרים שנועדו להגביר מודעות לסרטן השד בהם נתבקשנו לספר איפה אנחנו אוהבות את "זה" או ללכת בלי חזייה, גם כאן המסר החיובי יהפוך לשולי אל מול הדימויים המיניים. פעם נוספת אנחנו נתקלות בקמפיין שלמרות הכוונות הטובות, הקריאייטיב שלו לא מצליח להתקדם מעבר ל-"ציצים!!"

הדוגמה המובהקת ביותר להבדל בין הגישה בקמפיינים שנועדו לעורר מודעות לבעיות נשיות ובעיות גבריות הוא קמפיין המודעות לסרטן הערמונית ובו מתבקשים גברים לא להתגלח במשך חודש שלם. זהו קמפיין מרומז ויצירתי שלא מצריך מגברים לחשוף את ישבניהם או לרמוז איפה הם אוהבים את "זה".

אתגר ה-#boobsoverbellybuttons

ואולי הבעיה נמצאת הרבה יותר עמוק מהיצירתיות של הוגי קמפיינים. קשה שלא לראות את הדמיון הרעיוני והשוני בביצוע בין הקמפיין של CurvyKate לבין קמפיין ה-BodyPride המקומי שקרא לגברים מהקהילה הגאה לקרוא תיגר על דימוי הגוף הגברי המקובל בקהילה. בעוד קמפיין הBodyPride הגברי אפשר לגברים רבים לחשוף מבני גוף שונים בלי שהדבר יקבל גוון מיני מובהק, קמפיין דומה הפונה לנשים מקבל מיד תפנית אירוטית בשל התפישה שהמיניות היא חלק בלתי נפרד מהגוף הנשי. כל עוד תתקיים התפישה כי מטרתו העיקרית של הגוף הנשי היא לספק גירוי מיני עבור גברים, יהיה קשה להשתחרר מהתבניות המחשבתיות שמובילות את הקמפיינים פעם אחר פעם לסקסיזם והחפצה נשית.