המשלוח האחרון מקפה איטליה: פרידה ראויה מעידן הטייק אווי

זה מה שמגיע למי שמזמין בולונז, נו. בולונז של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)
זה מה שמגיע למי שמזמין בולונז, נו. בולונז של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)

מה בסך הכל חיפשנו כל השנה הזו? שליחות מתוקתקת, אריזה מדויקת, אוכל טעים במחירים לגמרי סבירים. אז הנה, מצאנו \\ מבקר המסעדות עודד קרמר עובד מהבית בפעם האחרונה

18 במרץ 2021

בשבוע שבו נפתחו המסעדות, אנחנו הזמנו טייק אווי. לא מתוך עיקרון או הסתייגות מהקונספט – אלא מחוסר אמונה. עד שהבנו שמסעדות באמת נפתחות ולא מדובר בעוד איזה תרגיל בחירות, לא נותר מקום בודד שהסכים לקבל אותנו. ולא מדובר במטאפורה.

השמועות על ההמונים שהסתערו על מסעדות העיר היו נכונות ומשמחות להפליא. ממש הטבע מתעורר – גרסת הקולינריה התל אביבית. "הו אברקסס צפון, חזרנו אליך שנית. הנה מול פורט סעיד, הסנה הסנה בוער" (יש אנשים שכשהם רעבים הבטן שלהם מקרקרת. שלי שרה שירי להקות צבאיות). נגיד את זה ככה – כשבמסעדה ה-17 ברציפות צוחקים עליך בנימוס ואומרים שגם רשימת ההמתנה מלאה, אתה מבין את הסאבטקסט אפילו אחרי שנה של אפס אינטרקציות חברתיות. אז חזרנו שוב לחיקה החמים של wolt והזמנו קפה איטליה.

בוראטה, את מספיק אמיתית בשבילנו. סלט בוראטה של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)
בוראטה, את מספיק אמיתית בשבילנו. סלט בוראטה של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)

התחלנו עם סלט בוראטה. בעיקר כי "קפה איטליה" היו כנראה הראשונים שחשפו את הקהל התל אביבי לאושר הזה של כדור גבינת מוצרלה ממולא בשמנת נוזלית. המומחים יגידו, שאין להשיג בארץ גבינת בוראטה אמיתית, שתהליך הייצור שלה דורש אכילה תוך 24 שעות מרגע ההכנה, כי אחרי זה השמנת מתגבשת והמרקם משתנה. וזה נכון אבל זה לא חשוב. בשנים האחרונות התמלאה הארץ בגרסאות ישראליות לבוראטה, אמנם לא "אמיתיות" אבל נותנות עבודה. וזאת שהגיעה במשלוח עשתה בדיוק את זה. כדור בוראטה שמנמן שנקרע מעל עגבניות שרי, ונתן בדיוק את מה שהתבקש – מרקם שמנתי מושלם שעושה סיבובי דאווין על הלשון ובפה.

הקרצ׳ופי ארטישוק, שזה שם ממש חמוד ללבבות ארטישוק מקומחים ומטוגנים, נשמעו יותר טוב ממה שהם היו בפועל. היה ברור שהיו כאן כוונות טובות, אבל הביצוע, מוצלח ככל שהיה, לא צלח את תלאות הדרך. הארטישוק היה מדולדל, אם הייתה אמורה להיות פריכות היא נעלמה לחלוטין, והאיולי שהוגש בצד לא הצליח להציל את המצב.

לא מנה לטייק אווי. קרצ'ופי ארטישוק של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)
לא מנה לטייק אווי. קרצ'ופי ארטישוק של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)

הפסטות החזירו את העניינים לסדרם. זה התחיל עם ‫פטוצ'יני אדום-אה-לה-מטריציאנה, פסטה טרייה תוצרת בית שעגבניות וצ'ילי הוכנסו לבצק שלה, שמוגשת עם בייקון, עגבניות שרי, בצל, פטרוזיליה וצ'ילי. השילוב בין העגבניות החמצמצות-מתוקות והטעם המעושן של הבייקון (כן, במקור זה אמור להיות פאנצ'טה, למי אכפת?) עושים כאן עבודה נהדרת, והפסטה עצמה, עם הטעמים הנעימים והלא משתלטים שלה, מוסיפה עוד מימד מוצלח למדי. בשביל מנה שמסומנת בתפריט כחריפה היא הייתה עדינה ולא אגרסיבית.

בייקון, פנצ'טה, למי אכפת? פטוצ'יני אדום של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)
בייקון, פנצ'טה, למי אכפת? פטוצ'יני אדום של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)

הפנה קרבונרה הייתה מוצלחת לא פחות. גם כאן הבייקון היה הכוכב והשילוב שלו עם המרקם העדין של הרוטב היה כייפי כמו לרוץ בשלוליות ביום חורף. ולא סתם זאת המטאפורה: זאת באמת מנת חורף נהדרת. מנחמת, אך לא כבדה. טעימה אבל לא מוגזמת. כיף, כבר אמרנו?

המאצי בולונז השאיר פחות חותם. צינורות הפסטה היו מוצלחים ועבדו לא רע עם הרוטב שלא היה מאוד נוזלי (זה דבר טוב, כן?), והבולונז עצמו היה טעים, אבל זה פחות או יותר כל מה שאפשר להגיד על האירוע. לא מנה רעה בשום צורה, אבל גם לא כזאת שרבע שעה אחרי סוף הארוחה אתה מסוגל לזכור משהו מהטעם שלה. בדיוק מה שמגיע למי שמזמין בולונז.

מזל שהזמנו פוקצ'ה לניגוב הרוטב. ריזוטו שרימפס של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)
מזל שהזמנו פוקצ'ה לניגוב הרוטב. ריזוטו שרימפס של קפה איטליה (צילום: יחסי ציבור)

ואז הגענו לריזוטו שרימפס. עכשיו תראו, באופן עקרוני להזמין ריזוטו במשלוח זה קצת כמו לקפוץ ממטוס באמצע הלילה. כמו לצלול באוקיאנוס מלא כרישים. כמו– הנקודה ברורה אני מניח. כלומר זאת אולי לא שאלה של חיים ומוות – ולא, תגובת "בא לי למות, שכחו לשים לי את הרוטב במשלוח" זה לא נחשב – אבל זה סיכון. רוב האנושות (כולל אותי, למרבה הצער) מתקשה להכין ריזוטו מדוייק כשהצלחת נמצאת 3 מטר מהמחבת, אז להוסיף למשוואה גם קופסת משלוחים מהודרת ושליח על קטנוע קופצני?

ובכן, התשובה שלנו במקרה הזה היא "למה לא?!" – הריזוטו היה פשוט נהדר. אפשר היה עדיין להרגיש את המרקם של הגרגרים ששחו ברוטב עגבניות וצ'ילי, שרק רצינו ממנו עוד. השרימפס נשארו בשרניים, והוסיפו מדרגה שלמה של טעם. מזל שהזמנו גם פוקצ'ה כדי לנגב את השאריות עד הסוף. בשבוע הבא, אם הכל יסתדר על פי התוכנית, נחזור לביקורת מסעדות. המשלוח מקפה איטליה היה סיכום מצוין לשנת המשלוחים שעברנו. כי מה בסך הכל חיפשנו כל השנה הזו? שליחות מתוקתקת, אריזה מדויקת, אוכל טעים במחירים לגמרי סבירים. הנה, מצאנו. ואולי אפילו נזמין משלוח פה ושם שוב. אבל הגיע הזמן לצאת מהבית ולחזור לעניינים.

פוקצ'ה – 22
סלט בוראטה – 59
קרצ'ופי ארטישוק – 54
פטוצ'יני אדום – 64
פנה קרבונרה – 68
מאצי בולונז – 68
ריזוטו שרימפס – 98

קפה איטליה, קרמניצקי 6, פתוח א'-שבת 12:00-23:00, 03-5612888, משלוחים בוולט