הנקודות של קוסאמה Out: הפרטים על הקקי הצבעוני שנפרס בעיר

רובינו אוכלים חרא מפעם לפעם, זה ממש לא סוד, אבל העוברים ושווים שנתקלו בימים האחרונים בפסלי הקקי הצבעוניים שפוזרו ברחבי העיר לא הצליחו להוריד את החיוך מהפרצוף. זה בדיוק מה שעזרא הרמן – האמן שהציף את כיכר דיזנגוף ומקומות נוספים בפופ ארט צבעוני, בועט ושמח – התכוון שיקרה.

הקקי על הגבעה בכיכר התרבות (הבימה). צילום: עזרא הרמן

״חרא כולנו אוכלים אבל אצל כל אחד יש מורכבות, משהו יפה ושונה שמתבטא בצבעוניות של הפסלים״, אמר לנו הרמן. ״עבדתי על הפרויקט חודשיים, וכל אחד רואה בקקי משהו אחר. זה היופי. לתת מבט שונה כל כך על משהו שהסתכלתי עליו אחרת לגמרי עד אז״. בעבודות אחרות של הרמן – יליד גרמניה שעלה לארץ בגיל עשר, ולמד בישיבה – ניתן לראות אובססיה של ממש לעיסוק אבסטרקטי בצבע, שאת הכלים הראשונים לשימוש בו ספג מאביו, טכנאי צבע שהוא מגדיר כ״גאון חומרים״. את הקונספט הפילוסופי הראשוני שמנחה את העבודות שלו הוא מנסה לפרק תמיד לתוצאות מאוד פרקטיות שעדיין יביעו את הרעיון הגדול, לצד שמחה ואופטימיות שמאפיינות את עין האמן שלו.

פרויקט הקקי, תוצר של שילוב בין רעיון פילוסופי לרוח שטות, הוא לא סתם הפתעה משמחת במרחב הציבורי, אלא עושה מה שרק אמנות ממש טובה עושה לנו: גורם לנו להתעסק בנושא שנוי במחלוקת, ואפילו מוסתר. הבחירה להרים את הפרויקט דווקא במרחב הציבורי לא מקרית; הפרשות אנושיות הן עדיין טאבו בעולם המערבי. אנחנו נגעלים מהן, מסתירים אותן ומתביישים בהן.

הקקי בכיכר דיזנגוף. צילום: עזרא הרמן

״אם הפסלים היו חומים אף אחד לא היה מרים אותם״, אומר הרמן, ״אבל כל הצבעוניים נחטפו מהכיכר מהר מאוד. אנשים לקחו אותם. לאסתטיקה יש תפקיד קריטי בחיים שלנו. אם ייגש אלינו הומלס רוב האנשים פחות יטו לעזור לו, רק כי הוא מריח לא טוב והנראות שלו דוחה אותנו. כשייגש אלינו מישהו מטופח נהיה הרבה יותר פתוחים להקשבה״.

מיצבי הקקי מרפררים ליצירות אחרות בהיסטוריה של האמנות, כמו האסלה של דושאן. האסתטיקה שהרמן מתייחס אליה בפסלי הקקי – מציבה מראה קצת מסריחה (לא התאפקנו) ומאוד הומוריסטית מול הפנים של כולנו, מעלה שאלות בנוגע לאופן שאנחנו מבצעים בחירות בחיים ומזכירה לנו לקחת את עצמנו קצת יותר בקלות. מה עוד אפשר לבקש.
מוזמנים להתרשם משלל יצירותיו של הרמן בסטודיו שלו בשביל המרץ 3. ניתן לתאם מראש דרך האינסטגרם