הכל כלול: סיון כהן ורשת 13 בשירות VIP לנרמול שחיתות ופשע

לא נותרו מילים כדי לתאר את גודל החרפה המקצועית שהמיטו על עצמם רשת 13 וסיון כהן סבן עם הכרזתם החגיגית על הראיון הצפוי עם האנס משה קצב. לא נותרה גם סיבה לומר דבר. העיתונות המשודרת בישראל כבר מזמן שברה כל תחתית אפשרית של כל חבית אפשרית, בגדה בכל עקרונות המקצוע ומועלת בתפקידה ובאמון הציבור מדי ערב. באמת שאין טעם להיות מופתעים ומזועזעים בכל פעם מחדש. זה הסטנדרט עכשיו. הכל למכירה. הכל בשביל הרייטינג. הכל למען הטראפיק. הכל כלול.

מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה כבר נרמלו כאן את אחד הפוליטיקאים הגזעניים והקיקיוניים ביותר שדרכו אי פעם באולם מליאת הכנסת, הפכו אותו לכוכב טלוויזיה ענק ונתנו רוח גבית עוצמתית לקמפיין הבחירות שהציב אותו בעמדה מצוינת לחסל את זכויות האדם בישראל, כך שראיון עם נשיא מדינה שהורשע באונס תוך מילוי תפקידו הרם ומעולם לא הביע חרטה על מעשיו – באמת קטן עליהם. תגידו תודה שהם עוד לא הביאו לכם את יגאל עמיר לתוך הפרצוף בפריים טיים, כי אתם הרי יודעים שגם זו רק שאלה של זמן.

נקודת השפל הנוכחית עמוקה ומצחינה אף יותר: לפי הדיווח של דוד ורטהיים ב"וואלה! ברנז'ה", קיבל עורך דינו של קצב, ציון אמיר, את הזכות לצפות בראיון טרם שידורו. הסכמה כזאת מושגת בדרך כלל רק כשהערוץ המשדר זקוק לראיון יותר מהמרואיין עצמו. ברשת 13 הבהירו כי לעורך דינו של האסיר לשעבר לא תינתן זכות וטו ולא תהיה לו השפעה על התוצר הסופי, ואפשר גם להאמין להם אם רוצים להאמין לאנשים שחתומים על חדשות 13. בכל מקרה זה מסריח מייאוש ומאובדן עשתונות ערכי ומקצועי.

אין שום סיבה סבירה בעולם לראיין אדם שהשתמש במעמדו הרם כדי לפגוע מינית בנשים הכפופות לו ומעולם לא הביע על כך חרטה. אפילו הבעת חרטה, אם ישמיע בראיון משהו שקרוב לזה, אינה סיבה להעניק לו זמן מסך ממושך בפריים טיים. לראיון כזה יהיה אפס ערך עיתונאי. אולי אפילו ערך עיתונאי שלילי. אנחנו לא רוצים ולא צריכים לשמוע את "השאלות הקשות" כשאין למרואיין גרם של כוונה להשיב עליהן, וכל מטרתו היא נרמול חזרתו לחיים הציבוריים והתנערות מהקלון שדבק בו אחרי שביזה את המדינה במעשיו והרס את חייהן של הנפגעות. וכמה שבערוצים המסחריים אוהבים לנרמל.

עוד יהיו נקודות שפל נוספות ועמוקות יותר. ראיון עם האנס המתקרבן שגר שנים רבות מדי בבית הנשיא ידביק בקלונו גם את הערוץ המשדר וגם את המראיינת, אבל התקשורת המשודרת בישראל כבר מזמן לא עוסקת בעיתונות, ולכן פשיטת הרגל המקצועית ואובדן האמון הציבורי גם לא מאוד מטרידים את מנהליה ובעליה. להפך, ככל שהתקשורת מתרחקת יותר מערכים עיתונאיים בסיסיים, כך קל יותר לשלוט בה ולתמרן אותה לצרכי נרמול מעשי עבריינות ושחיתות מכל הסוגים.

זאת אינה תחזית קודרת. זה קורה בשנים האחרונות בקצב גובר. ראש ממשלה עם כתב אישום, כוכבי פופ וכדורגל ששכבו עם קטינות, אנשי ציבור שסרחו ומשרכים את דרכם חזרה לזירה, רק תביאו וננרמל לכם את זה. תוכניות האקטואליה של ערוצי הטייקונים מספקות את שירות ה-VIP הזה ביד רחבה ונדיבה, ואין סיבה שיעצרו דווקא במשה קצב, כי תפקידן הוא לשרת את מוקדי הכוח ולטשטש את הציבור. מי שעדיין צופה בערוץ 13 (וערוץ 12 אפילו טוב יותר בנרמול שחיתות ופשע) משתף עם זה פעולה בעל כורחו. התנגדות מתחילה בפעולה פשוטה: אל תצפו בערוצים האלה ששופכים לכם מדי ערב זבל רעיל בסלון. בשביל זה יש לכם נטפליקס.