בגיל 71 פנינה רוזנבלום ממשיכה להמציא את עצמה מחדש: היא נכנסת לתחום האנרגיה הסולארית, מוציאה שירים על מלחמות וימי הולדת, ומגדלת דור נוסף בעסק המשפחתי. בריאיון לטיים אאוט היא מדברת על סלפי עם מעריצים, חלומות על בית הנשיא והאיש שהייתה רוצה לראיין
על הרצפה במשרדה של פנינה רוזנבלום, במגדל רסיטל חג'ג' ברחוב מנחם בגין בתל אביב, יושבת תינוקת בת חמישה חודשים במושב מתנדנד. לאורך הריאיון רוזנבלום מרשרשת לעברה בצעצוע, תוך כדי שהיא עונה על שאלות. התינוקת היא נכדתה, ולא הראשונה במשפחה שמעבירה את שנותיה הראשונות במשרד. גם ילדיה, חן וגל, שאותם אימצה בגיל צעיר עם בעלה לשעבר משה חיים, גדלו לצדה בעסק. היום שניהם עובדים איתה: חן מנהלת את החברה וגל עובד כסוכן מכירות. חן נמצאת גם היא בחדר, עובדת בשולחן הסמוך.
>> הוא היה "העלוקה" של המדינה. היום הוא מתחרט על זה | ריאיון
רוזנבלום (71) עשתה כמעט הכול בקריירה שלה: דוגמנית, אשת עסקים, חברת כנסת, זמרת ואפילו עיתונאית. היא עדיין לא מתכוונת לעצור. בשנה האחרונה היא נכנסה גם לתחום האנרגיה הסולארית, ממשיכה להוציא שירים ומדברת על האפשרות להתמודד בעתיד על נשיאות המדינה. בינתיים היא ממשיכה לנהל את העסק שהקימה לפני כמעט ארבעה עשורים, וכפי שאפשר לראות, גם הדור הבא כבר מסתובב במסדרונות.
פעם סיפרת שלא היית אמא שאוספת את הילדים מהגן, בגלל הקריירה. את סבתא יותר מעורבת?
"לא, אני חושבת אותו דבר. גם חן גדלה במשרד ככה, בדיוק כמו הנכדה שלי שאתה רואה היום. הנכדים באים, גדלים בעסק ואחר כך עוברים לגן ולבית ספר. זה אחד הדברים הטובים שיש".
הנכדים גם ישתלבו בעסק כשיגדלו?
"למה לא? אני מאוד אשמח".
את אוספת אותם מהגן?
"לפעמים, לא הרבה. כל הגננות מכירות אותי. כשאני באה זה עושה ישר רעש".
זמרת מלחמות, וגם ימי הולדת
הרעש שמלווה את רוזנבלום בשנים האחרונות אינו מגיע רק מהעסקים. בשיתוף פעולה עם המפיק המוזיקלי אורן כהן היא הפכה את אירועי החדשות לחומר גלם לשירים, מ"יא נסראללה" ו"צפון בוער" ועד "איראן דונט שוט" ו"שאגת הארי". בהמשך הגיע גם "תוצרת ישראל", עם קליפ שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, ולאחרונה הוציאה שיר בשם "Happy Birthday". כי למה להסתפק במלחמות כשאפשר גם ימי הולדת.
למה החלטת להוציא שיר יום הולדת?
"כי רציתי שכל אחד שיש לו יום הולדת ישמיע את השיר שלי, כמו סטיבי וונדר".
היית רוצה שיגדירו אותך, כמו יפה ירקוני, זמרת המלחמות?
"מאוד, כן. עשיתי כל כך הרבה שירים למלחמה: 'יא נסראללה', 'צפון בוער', ובקורונה עשיתי 'קורונה'".
מה את אוהבת בעשייה הזאת?
"אני אוהבת לשיר ולכתוב, ואני אוהבת את אורן שמשתף איתי פעולה במוזיקה נהדרת, ואני אוהבת שאנשים אוהבים את השירים שלי".
יש לך כבר רעיון לשיר הבא?
"באמת שלא יודעת, אין לי שום השראה כרגע".
לדבריה, השירים העניקו לה קהל חדש, צעיר בהרבה מזה שהכיר אותה בימי הדוגמנות או מהפרסומות למוצרי הקוסמטיקה שלה. החשיפה הזאת מתורגמת, מתברר, גם ללא מעט מפגשים ברחוב.
איך זה להסתובב היום ברחוב בתל אביב?
"בעקבות השירים והצלחת השירים הגדולים שלי, הקהל שלי זה כבר הכול: ילדים, נוער. אני לא יכולה ללכת בלי שרוצים סלפי איתי כל הזמן. התוודעתי דרך השירים שלי לדור צעיר שלא גדל עליי".
ואת סבלנית? נותנת סלפי לכל מי שמבקש?
"ברור, איזה שאלה. זה קצת לפעמים מעיק, אבל אין לך ברירה, אתה חייב".
את לא חייבת. יש כאלה שאומרים 'לא, תודה'.
"אני לא מסרבת לאף אחד, גדול כקטן. זה קהל שלי שאוהב אותי, וזה לא מובן מאליו. קהל שמפרגן לי ואחר כך יפרגן למוצרים שלי. אתה צריך לתת כבוד, פשוט".
ממברשת איפור לגגות סולאריים
בכל הקשור לעסקים, רוזנבלום מעולם לא הגבילה את עצמה לתחום אחד. הסיפור שלה מוכר כמעט לכל ישראלי: היא נולדה וגדלה בפתח תקווה, עברה לתל אביב בגיל 17 והחלה בקריירת דוגמנות. בעקבות נסיעה לארה"ב, שבה רכשה מברשת איפור שעוררה עניין בקרב נשים סביבה, החליטה להיכנס לתחום הקוסמטיקה. ב-1989 הקימה את החברה הנושאת את שמה, ובמשך השנים הרחיבה את פעילותה גם למוצרי טיפוח, בישום, מצעים ומזון. ב-2010 סגרה את פעילות האיפור, לאחר שלדבריה הפכה ללא רווחית, ובהמשך נכנסה גם לתחום מזון הבריאות. השנה, היא מספרת, חזרה לשווק מוצרי איפור ברשתות קמעונאיות.
איך את מצליחה להחזיק מעמד בשוק כל כך תחרותי?
"היום יש תחרות הרבה יותר גדולה והרבה יותר קשה. החוכמה היא לקנות את המוצר לא פעם אחת כאיזה גימיק, אלא לקנות אותו 40 שנה, את אותו מוצר. זה שוק נורא תחרותי, מאוד קשה, לא צחוק, אבל אנשים אוהבים את המוצרים שלי".
היו גם תחומים שנטשת בדרך.
"כן, היו דברים. בית הספר לקוסמטיקה וכל מיני דברים כאלה שלא הייתי צריכה לעשות. זה בסדר, לומדים. מה שלא רווחי אסור להשאיר".
את שוקלת להנפיק את החברה?
"לא. אולי בעתיד אכניס שותף, אבל לא הנפקה".
התחום החדש שאליו נכנסה רוזנבלום רחוק למדי ממדפי הקוסמטיקה: אנרגיה סולארית ואגירת חשמל. יחד עם השותף גיל פונדיק הקימה חברה ששמה, באופן לא מפתיע, הוא "אנרגיה חדשה פנינה". לדבריה, היא כבר מקדישה לפעילות הזאת כ-30% מזמן העבודה שלה, ובעתיד נשקלת גם האפשרות להנפיק את החברה החדשה בבורסה בתל אביב.
איך הגעת לאנרגיה סולארית?
"התוודעתי דרך חבר. מאוד אהבתי את התחום וראיתי שהעולם הולך לשם. גיל, שיש לו ניסיון של 17 שנה בתחום, אחראי על כל הצד המקצועי. אני אחראית יותר על השיווק ועל התוכן, להביא לקוחות ולהביא פרויקטים".
מה המוצר שלכם בעצם?
"גגות סולריים, אגירה. אנחנו לא מתעסקים עם פרטיים, אלא בעסקים ובמפעלים, מרלוגים שצורכים הרבה חשמל. אנחנו עובדים בדרך כלל רק עם עסקים גדולים".
"אם העם היה בוחר את הנשיא הייתי נבחרת"
לפני יותר משני עשורים כיהנה רוזנבלום במשך כמה חודשים כחברת כנסת מטעם הליכוד. מאז התרחקה מהפוליטיקה הפעילה, אבל לא לגמרי מהשאיפות לתפקיד ציבורי. בעבר כבר סיפרה שהיא חולמת להיבחר לנשיאות המדינה, ומתברר שהרעיון עדיין לא נזנח.
למה בעצם לא חזרת מאז לכנסת?
"אני לא אוהבת את הפוליטיזציה שיש, זה פחות מעניין אותי. חוץ מזה אני עסוקה בעסקים, אין לי זמן. ואני לא אוהבת את הפריימריז האלה שצריכים לעבור אותם, זה לא בשבילי".
אמרת בעבר שאת חולמת להיבחר לנשיאות. זה עדיין על הפרק?
"בוא נראה. עוד שנתיים נגיע לשם, כשבוז'י יסיים. אבל מי שקובע זה חברי כנסת שבוחרים אותך, זה לא העם. אם זה היה העם הייתי נבחרת".
נגיד שנבחרת ונכנסת לבית הנשיא. מה את עושה דבר ראשון?
"מאחדת את העם. שנינו, אני ובוז'י, באופי אחר לגמרי. אני אהודה על ידי העם מאוד, ואני חושבת שאני יכולה לעשות את זה".
ומה אם נתניהו יתמודד על התפקיד?
"אז אני לא אגש, אין סיכוי שארוץ מולו".
בריאיון ל-ynet במרץ האחרון הצהירה פנינה רוזנבלום: "אני ליכודניקית ואני נשארת נאמנה לליכוד כל החיים". שבעה חודשים אחר כך, ערב הבחירות, היא מסרבת לחשוף למי היא מתכוונת להצביע מחר. גם כשפנינו אליה שוב לקראת פרסום הריאיון, היא התעקשה שלא להשיב. "אני לא רוצה לענות על זה", אמרה. "הכי חשוב שאנשים יצאו להצביע, שיתאחדו לממשלה רחבה ושלא יבזבזו את הקולות על מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה".
רוזנבלום תומכת בהקמת ממשלה רחבה ובהוצאת הגורמים הקיצוניים מהקואליציה, וגם בגיוס חרדים, למעט פלגים קיצוניים שאיתם, לדבריה, לא הייתה מתעסקת. "יש מספיק חרדים שכן צריכים להתגייס ולקחת חלק מהנטל", היא אומרת. גם על החקיקה המשפטית יש לה ביקורת מסוימת: "אני חושבת שאחרי כל כך הרבה שנים יש לעשות שינויים, אבל היו צריכים לעשות אותה קצת אחרת, בהסכמה רחבה. זאת הייתה טעות לדעתי".
"הייתי שמחה לראיין את טראמפ או את אילון מאסק"
ויש עוד תחום אחד שרוזנבלום הייתה שמחה לחזור אליו: עיתונות. בעבר היא כתבה בעיתונים ובמגזינים, בהם "מעריב", "ידיעות", "לאשה" ו"מוניטין", ואף ראיינה דמויות כמו יונה וולך, פנחס שדה וקרי גרנט. כל זה היה לפני עידן הפודקאסטים, אבל גם היום יש לה כמה שמות בראש.
אז להציע לעורך של טיים אאוט לקחת אותך בתור מראיינת?
"למה לא? אני מראיינת טובה מאוד".
את מי היית רוצה לראיין?
"אנשים שעשו את זה בזכות עצמם, שהתחילו מאפס, שאפשר ללמוד מהם. למשל הייתי שמחה לראיין את טראמפ, או את אילון מאסק".
מה היית שואלת את מאסק?
"'מי אתה?'. פשוט. הוא הרי איש מוזר".
