ביקורת תרבות

רותם סלע מוכשרת, למה כולם מופתעים בכל פעם מחדש?

היא הוכיחה את עצמה כמנחה מצוינת, אבל להודות שרותם סלע היא גם שחקנית איכותית זה יותר מדי בשבילנו. אולי כי כישרון קומי מיוחס לנשים "אמיתיות"

רותם סלע ב"הכל תום" (צילום: איריס דומאני, באדיבות yes)
רותם סלע ב"הכל תום" (צילום: איריס דומאני, באדיבות yes)
7 באוגוסט 2019

"התגלית האמיתית כאן היא בכלל רותם סלע", כתבה אריאנה מלמד על התכנית החדשה של תום יער, "הכל תום". עיתונאית הארץ שיבחה, ובצדק, את הופעתה של הטאלנטית בתור ההיפית המטונפת בעלת השיניים הבולטות לצד דמות הבוטנאית הלסבית של יער. לדבריה, סלע נראתה "כאילו השילה מעליה את כל מרכיבי הפיתוי והחן, אמיתיים או מעושים, של הפרסונה הטלוויזיונית המוכרת כל כך – ונמלטה בעור שיניה הארנביות מאזורי הנוחות: הפתעה – זה מצליח לה".

ההפתעה של מלמד מפתיעה, משום שהרומן של סלע עם עולם המשחק לא התחיל ב"הכל תום". בשנת 2010, לאחר מספר תפקידים דרמטיים קטנים, היא הפציעה בקומדיה האפלה "אבודים באפריקה", ואפילו זכתה על כך בפרס השחקנית הטובה מטעם האקדמיה לטלוויזיה. מאז ביססה את עצמה סלע כשחקנית בשלל סדרות, בהן "הבורר" ו"להיות איתה", שראויה לצפייה כמעט רק בזכותה. מלבד משחק, כבר שש שנים שסלע חורכת את מסכי הפריים טיים כשותפתו הסימביוטית להנחייה של אסי עזר, ומבהירה פעם אחר פעם שיש לה מה לומר. לפעמים יותר מדי, יש שיגידו.

אז מה בעצם מפתיע כאן? שבשונה מהופעותיה הקודמות, כאן בחרה סלע להתכער? והאם הבחירה שלה להתכער הופכת אותה לכישרונית יותר, או מאפשרת לבטל את הופעותיה היפות בטענה לשטחיות? לדבריה של מלמד, כל עוד סלע יפה ומטופחת, קשה לסמוך על אמינותה והגינונים שלה מעושים. אבל דמותה של רותם סלע התרחקה מזמן מפרסונת הדוגמנית המורמת מעם. בשנות ההנחיה שלה לצד אסי עזר הטאלנטית פרצה לא פעם בצחוק משולח רסן, חשפה את חולשותיה והעמידה את עצמה ללעג בפני הפרטנר שלה כשהיא מקבלת את הצלפותיו בזרועות פתוחות. הקהל אוהב את רותם סלע בזכות היופי שלה, אבל לא רק – אלא הרבה מאוד בזכות אנושיותה.

אז רותם סלע אולי חיננית, מתוקה, שובת לב ומצחיקה, אבל להודות שהיא גם שחקנית איכותית זה כנראה קצת יותר מדי בשבילנו. כישרון קומי מיוחס לנשים "אמיתיות". אתם יודעים, כאלה עם שיער חום, אף שבור ושומנים בירכיים. יש בזה היגיון, מפני שביתה הטבעי של הקומדיה הוא הכיעור, וביסודה של כל בדיחה עומד כאב, שבר או פגם, כמו שהיטיב לתאר אנרי ברגסון במאמרו "הצחוק". המאמר שפורסם ב־1901 משמש מורים וסטודנטים למשחק עד היום, ומסביר מדוע אנחנו צוחקים כל כך מאדם עם שיני ארנב.

אבל הכיעור לא נמצא רק בצורת שיניים, אלא גם במבנה הנפש, והכיעור הפנימי הקסום של רותם סלע שירת אותה מאז ומעולם. זו רק העטיפה החדשה שמאירה את הפגמים והסטיות הפנימיות שלה במלוא תפארתן. העטיפה הזאת מוצלחת בזכות תרומתה לדיוק הדמות, אבל אין לייחס לה יותר מדי חשיבות: זה לא היא, זה אנחנו. אנחנו אלה שמניחים את רותם סלע על כס הכבוד המפוקפק של בובת פורצלן, בזמן שהיא מציעה את כישרונה שנים ארוכות ומוכיחה בשטח שהיא הרבה יותר מעיניים תכולות, חיוך מצודד ורזון.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"