שוט מושלם: מי יזכה לספר את סיפורו של בארי ב"בארי"?

*הריקאפ הבא עוסק בפרק השישי בעונה הרביעית והאחרונה של בארי, ולכן כולל ספוילרים משמעותיים מאוד לפרק, כמו גם לפרקים שלפניו. ראו הוזהרתם, כי העורב עשוי לתפוס אותכם*

עם התקדמות העונה של בארי לקראת סיומה (יש רק 8 פרקי, ואנחנו כבר בשישי), יש תמה אחת שעולה וצומחת מתוך הסיפור, והיא די ארספואטית: מי יספר את הסיפור של בארי? אחרי קפיצת הזמן של הפרק הקודם, הסיבה שקפצנו דווקא לעכשיו ברורה – מתחילים לעשות סרט על חייו וסיפורו של בארי, מה שמוציא את ג'ין קוסנו ממחבוא (שמסתבר שהסתתר בקיבוץ!), ובהתאמה, מוציא את בארי מהמחבוא כדי למנוע מהסיפור הזה להיות מספור. או לפחות, למנוע מהסיפור להיות מסופר שלא מהצד שלו. התמה הזו, של שליטה בנרטיב, לא מוגבלת רק לסרט – היא גם נוגעת בדמויות עצמן. כל אחד מהדמויות הראשיות של בארי מנסה לשלוט בנראטיב, לגלם איזה דמות של עצמה, לגרום לאחרים לתפוס אותה אחרת. וכולם נכשלים, או בדרך להיכשל בהעמדת הפנים.

הדוגמה הכי בולטת בפרק הזה לכך היא פיוקס, שלפני קפיצת השנים היה פושע תככן ונקמן שרק רצה שכולם יכבדו אותו (הוא אפילו שיקר למשטרה שהוא ארכי-פושע בשם "העורב"). אבל בכלא הוא זכה לכבוד האסירים על שחטף מכות אלוהים רק כי לא הלשין על בארי, התקעקע והפך לבאדאס שהוא תמיד רצה שיחשבו שהוא. עכשיו הוא מגלם את "העורב". אבל דווקא מתוך עמדת הכוח הזו, כשהוא יכול לגרום לבריסטה זקנה להתאהב בו במבט אחד בלבד ושולט בכנופייה, הוא עדיין מחליט לרדוף אחר בארי. כי גם אם הוא הגשים את החלום שלו לקבל כבוד וכוח, הוא עדיין אותו פושע תככן ונקמן שהיה לפני השינוי.

מולו עומד נוהו האנק – אולי עבר רק פרק אחד, אבל התגעגענו – שהמשיך את אימפריית החול שבנה עם כריסטובל, "נוהובל" (הלחם בסיסים גרוע מאוד שמותיהם. למה לא כריסטהאנק?). חלומות העסק הלגיטימי של כריסטובל התגשמו, אבל האנק צריך להדחיק את המחיר שהוא שילם עבור השליטה בלוס אנג'לס. בלובי אנחנו רואים פסל מוזהב בדמות המאהב ז"ל, וגם טקסטים שממסגרים אותו כסוג של וולט דיסני של החול, כולל הציטוט "כל יום יכול להיות כמו דייב&באסטר'ס". כלומר, האנק שומר בקפידה על האופן בו נזכר כריסטובל, למרות שהוא זה שירה בו. לקראת סיום הפרק, הערה קטנה של פיוקס (סליחה, "העורב") שרומזת שהאנק רצח את כריסטובל שוברת את ההסכם ביניהם. האנק יעשה הכל כדי שלא יחשבו עליו את הדבר הנורא הזה. למרות שזה נכון.

קוסנו, בנתיים, עובד על הגדרת הנרטיב של הסרט – כלומר, איך העולם יתפוס את סיפורו של בארי – ונפגש עם נציגה מהאולפן כדי לשמוע את התקציר (לא לפני עוד סצינה נהדרת עם פרד מלמד, שבנתיים עבר לגור בביתו של ג'ין הנעדר). וזה נשמע כמו עוד סרט שמרדד סיפור מורכב: חתול ועכבר בין מורה ותלמיד, בארי הוא הדמות הראשית, אבל ג'ין זוכה להיות הגיבור. וכיום, אחרי 8 שנות קבלה עצמית בקיבוץ (מי עושה את זה עדיין?!), הוא אדם אחר. או לכל הפחות, מעמיד פני אדם אחר. בשלב הזה קשה לדעת את מידת הכנות שלו (בין היתר בזכות המשחק המעולה של הנרי ווינקלר), אבל יש לי תחושה שאולי הוא סירב לייעץ לסרט רק כי המפיקה אמרה שבארי יהיה הדמות הראשית. מעניין אבל לראות שג'ין מנסה דווקא לחסל את הסרט, ולא להצטרף אליו כיועץ – חרף מה שפורסם בעיתון. אולי להיפוך הזה יש סיבה, אבל אנחנו עוד לא שם.

ואז יש את שני השחקנים הטובים ביותר בעולם של בארי, הלא הם בארי וסאלי. או קלארק ואמלי. תלוי את מי הם מגלמים כרגע. החיים הנסתרים שהם בחרו וברחו להם מחייבים אותם לשלוט על הנרטיב, לספר את הסיפור שהם רוצים לספר – בין אם זה לזרים בעיירה הנטושה ובין אם זה לבנם היחיד ג'ון, שאפילו לא יודע את שמם. אבל הם גם משקרים לעצמם בצורה הכי משכנעת, ושני קווי העלילה שלהם מדגישים גם את השקר החיצוני, וגם את השקר הפנימי. סאלי/אמלי נשארת בבית המרוחק שלהם לבדה, כנראה לראשונה מזה 8 שנים, בזמן שבארי/קלארק נוסע ללוס אנג'לס להרוג את קוסנו. היא לא רוצה שהוא יעשה את זה, היא מנסה לשכנע אותו אחרת, אבל בארי לא משאיר לה ברירה. "זה או שנעשה את זה, או שנשים את ג'ון בבית יתומים ונתאבד", הוא אומר לה את אחד המשפטים האכזריים בכל הסדרה כלאחר יד.

ולבד, היא אבודה. כלומר, כבר בפרק הקודם שהיא הסתובבה וחנקה קריפים בשירותי תחנת דלק היה ברור שהיא אבודה, אבל לבד עם ילד שספק שהיא אוהבת ואין ספק שהיא לא יודעת לטפל בו – היא ממש אבודה. ברמת שורפת טוסט ואז נותנת לילד אלכוהול כדי שירדם אבודה. וכשהילד ישן והיא באמת לבדה, השדים שהיא הדחיקה, אותם חלקים שהיא הוציאה מהנרטיב שלה, חוזרים לרדוף אותה. הסצינה המלחיצה הזו מאוד מבלבלת בכוונה בין המציאות לדמיון, ובהתחלה זה מרגיש כמו פלישת בית אמתית – וראיני אונליין אנשים שחושבים שזו נקמה של הקריפ מהפרק הקודם – אבל אני משוכנע שזה בראשה של סאלי. הפורץ צועד מאחוריה כמו קריקטורה של צל (זה הצל שלה שרודף אותה, דימוי ויזואלי מובהק), וצועק את אותם הדברים שצעד האדם שהיא הרגה ("דקרת אותי בעין? כלבה מזוינת!"). הסערה שבאופן מילולי מטה את הבית על צידו, ומפרקת חתיכה, משאירה אותו לבסוף בית מפורק, וסאלי מפורקת. אם הדירה באמת כזו מבולגנת ושבורה, זה כנראה כי סאלי עצמה השתוללה, ופשוט לא זוכרת.

וכך נשאר תווה הנרטיב הטוב מכולם, בארי. מהרגע הראשון של הסדרה בארי עסק בהפרדה בין מי האדם שהוא למי שהוא מציג החוצה, אבל בעונה הזו הפער בלתי ניתן לגישור. הוא משקר לעולם, לבן שלו, לסאלי ולעצמו שהוא לא רוצח. שהוא אדם טוב. שהוא קלארק, האיש המתוק והמשעמם באמצע שום מקום עם בית ואישה וילד וכלב. אין כלב, אבל אולי גם זה הוא משקר. כשסאלי מטיחה בו אמת כואבת – שהוא נוסע לרצוח את קוסנו לא בשביל לעצור את הסרט, אלא בשביל לנקום על שתפס אותו – הוא ממשיך לשקר. הרי סאלי צודקת, ובאר יודע את זה. אם ג'ין ימות, האולפנים רק ירצו עוד יותר לעשות את הסרט. אבל בארי לא יכול לסבול מצב שג'ין יספר את הסיפור מהצד שלו. כי ג'ין ראה את בארי האמיתי, ואם הוא יהיה זה שיספר עליו לעולם, כולם ידעו איזה נבל הוא בארי האמתי. גם הבן של בארי.

הוא גם משקר לעצמו. למעשה, במהלך המסע שלו חזרה ללוס אנג'לס אנחנו רואים איך בדיוק הוא עושה את זה. סאלי אומרת לו ש"לרצוח זה חטא", ובארי החדש הוא הרי מאמין אדוק בדת ומשוגע על ישו. אלא אם זה אומר שהוא לא יכול לרצוח את מי שהוא רוצה. ובארי משכנע את עצמו בסריקת פודקאסטים על דת שתמתקדים במה זה אומר לחטוא, וספציפית, מה זה אומר לרצוח. הוא מחפש אישור לעשות את מה שגם ככה הוא רוצה לעשות, ולבסוף מוצא את זה בפודקסט של כומר עצבני שהיה פעם שחקן הוקי שהרג שחקן יריב, והוא לא מתחרט. כי מבחינתו, אלוהים נתן לו סימן שהוא יכול לרצוח (בהופעת קול מעולה של ביל בר, ותתביישו אם לא זיהיתם). מה הסימן? זה שזעם מילא אותו זה הסימן. ובדיוק כמו אותו רוצח הוקי, גם בארי מקבל את האישור שלו בדיוק מחוץ לבית של קוסנו.

אבל רגע לפני, בואו נעבור על השניה שהוא עצר להסס. מעטות הפעמים שהאצבע של בארי רעדה על ההדק, וזה קורה רק כשיש לו מעורבות רגשית גדולה – הפעם זה קרה כשהוא ראה את קוסנו נכנס לבית בנו. הוא כבר עמד להיכנס פנימה, אחרי שהפודקאסטר אישר לו, אבל אז הוא רואה את גורדון, הנכד של קוסנו, נכנס אחריו. לכן הוא דוחה את ההתנקשות, ומחכה לערב בביתו של קוסנו. אין ספק שהסיבה לכך היא ג'ון, הילד של בארי, שמסמן התעסקות של העונה הזו בהורות, וספציפית, בהורות גרועה. בארי, סאלי וקוסנו הם הורים אנוכיים, כל אחד בדרכו שלו. נו, אתם יודעים – שחקנים הם נרקיסיסטיים. לכן אני מהמר שסיום יעסוק גם דווקא בנושא הזה שהתפתח רק בעונה הזו, הורות.

וזו כנראה תהיה נקודת החולשה שתפיל את בארי. זה נרמז כאן, כי ההחלטה שלו לדחות את הרצח מובילה אותו (שוב) למלכודת של ג'ים מוס. הזכרתי אותו בריקאפ הקודם, בעיקר כי על פי כל מה שלמדנו, הוא האדם היחיד ביקום של בארי שמסוגל לעמוד מולו. הלקס לות'ר לסופרמן שמתחבא כרגע בתור קלארק. אז היה די ברור שהוא ישוב לתפוס את בארי, ויש לי ניחוש שמוס וקוסנו ראו את החדשות על הסרט בתור הזדמנות לשלוף את בארי מהחור אליו נעלם (מה שמסביר למה קוסנו הצטרף כיועץ, כדי ליצר כתבה, ואז משנה כיוון). ולראות את בארי קשור מול מוס באותה עמדה מוכרת, רגע לפני שמוס מנסה לפרק אותו פסיכולוגית, הוא בדיוק מסוג הקליפ האנגרים המופלאים של בארי. הכל יכול לקרות, ואין לי מושג איך הוא יחלץ מזה. אבל יש עוד שני פרקים, כך שכנראה יחלץ. הסיפור עוד לא נגמר, כי יש שני דברים חשובות שנותר לנו לגלות – מה יעלה בגורלו של בארי, ומי ישאר כדי לספר את סיפורו?