פנסיונריות, תיירים וחיילים שעלו בטעות: הרכבת לירושלים הושקה בהצלחה

תחנת הרכבת תל אביב ההגנה נראית כמו העתיד. כלומר, העתיד כפי שדומיין בסרטים של שנות ה-80. הבידוק הבטחוני בכניסה לא מותיר שום מקום לספק, מסך אינטראקטיבי גדול מציג את כל קווי האוטובוסים שיוצאים מכאן לכיוון העיר, וגבר מבוגר עם כובע גרב ווסט זרחני של רכבת ישראל צועק בגרון ניחר מעישון "סמבדי, הלפ? טיקט, הלפ?", מבריח קבוצת גרמנים שהתקבצו בסמוך אליו ואינם מבינים שבכוונתו לסייע להם, ולא לבקש עזרה.

התרגשות ניכרת אופפת את בית הנתיבות. אמש הושק הקו החדש שמחבר בין התחנה המרכזית של ירושלים לתחנה הדרומית של תל אביב, והתור לרכישת הכרטיסים ארוך במיוחד. תייר אמריקאי מבקש כיוון אחד לג'רוזלם בפריידיי. "פריידי?!", מתפלצת הדלפקנית ומביטה בחברתה בתדהמה, "דר איז נו טריין טו דר אין פריידי!". הגבר שעומד מאחורי בתור נובח לטלפון שמוצמד לאוזנו: "אבל באיזה תחנה לרדת בירושלים?!". כרגע הנסיעה מסתיימת בתחנת יצחק נבון, אולם בהמשך מתעתדת רכבת ישראל להרחיב את הקו גם לתחנות נוספות בשתי הערים. על הקיר, מפת התחנות כבר עודכנה בהתאם, ומציגה בגאון את המסלול הדנדש. "איך אני מגיעה לירושלים?", תוהה זקנה מכובענת לעצמה ונותרת ללא מענה.

שריקת הפתיחה (צילום: דין אהרוני רולנד)

"אנחנו מאוד מאוד מתרגשים היום", אומר הפקח אור אמסלם. "סוף סוף מחברים את הבירה שלנו, את עיר הקודש, לתל אביב, שהיא פחות… אה… כל הרכבות יצאו בזמן, הכל מתקתק, ברוך השם. יש הרבה תיירים היום". ואכן, השפה שנשמעת מרוב המושבים היא אנגלית. דוריאן, אישה ממוצא קולומביאני שחיה עם בעלה האנגלי וזוג ילדיהם בלונדון, כלל לא ידעה שהיום הוא יום חג ליהודים. "אנחנו נוסעים לימין מושי", היא מספרת, "מצאנו שם דירה באיירביאנבי. זו פעם ראשונה שלי בארץ. ביקרנו כמה ימים בתל אביב, ועכשיו ירושלים. פשוט באנו לתחנה וקנינו כרטיס, לא ידענו שלא היה קו כזה, יש לנו מזל!".

המשפחה הבריטית ההרפתקנית היא לא היחידה שהיתה אדישה לסערה התחבורתית ששטפה את הארץ עם ההכרזה על הקו החדש. גם עטרה, חיילת מבולבלת מקריית מוצקין, חיה בנעימים מתחת לרדאר. "היה לי בלגן שלם היום", היא מספרת. "עליתי במוצקין, חיכיתי לתחנת נתב"ג, בסוף היא לא עצרה וירדתי בלוד, ואיכשהו הגעתי לרכבת הזו. אני משרתת בעוקץ ונוסעת לסידורים במשרד החוץ. בטוח שלא כבר היה את הקו הזה?". באמת נדמה שהוא היה קיים מאז ומעולם, או שהיה צריך להיות קיים כבר מזמן, קשה להבדיל בין השניים.

"נוסעים לימין מושי". תיירים בדרך לירושלים (צילום: דין אהרוני רולנד)

"אתם עושים כתבה לעיתון? ראיתי תמונה של ביבי וישראל כץ ברכבת, הייתה כתבה גדולה במעריב", אומר לי גבר חייכן עם כיפה, ומתאכזב כשאני מספרת לו שהתמונה שצורפה לכתבה צולמה לפני מעל שנה, כאשר הושק הקו מירושלים לנתב"ג, ושעל פי ההבטחות, הקו הנוכחי אמור היה לפעול כבר לפני 11 שנה. "את צילמת אותי?", קוטע את שיחתנו בחור מוצק ופונה אל דין הצלמת. "אני לא יכול להצטלם, עניינים של עבודה רגישה", הוא מסביר בעת שהיא מוחקת את התמונה. א', שעלה לקרון עם אשתו ועם ולד בעגלה, מוכן לספר שהם מתגוררים בגוש דן וצריכים להגיע בדיוק להיכן שעוגנת הרכבת. "הגענו באוטובוס מהבית לתחנה, ועכשיו זה רק חצי שעה. עדיף מלהתמודד עם הפקקים בירושלים", הוא אומר.

שושנה, פנסיונרית חביבה שיושבת לבדה וסורגת שמיכת צמר, מספרת שבעקבות ההודעה על הקו החדש החליטה לצאת לטיול. "התעוררתי בבוקר והחלטתי, היה בא לי לקום ולנסוע. ככה אני מטיילת תמיד. אני גרה בראשון, וגם לקריית שמונה אני נוסעת ברכבת, דרך חיפה. הכי נוח ככה, זו איכות חיים. אני ארד, אטייל קצת בעיר, אולי אבקר בעתיקה, משם הביתה. יש המון מה לראות בירושלים".

ציפק'ה, חנצ'וק ובינצ'וק מתרגשות (צילום: דין אהרוני רולנד)

גם חבורת הנשים העליזה ציפק'ה, חנצ'וק ובינצ'וק עלו על הרכבת למטרות תיירות פנים. "אנחנו חברות מאז שנולדנו, במושב גן חיים. נולדנו באותה שנה, למדנו ביחד וישנו באותו אוהל במחנה שמונים. ההורים שלנו הכירו עוד בקפריסין", מספרת ציפק'ה ("היא הכי יפה", אומרת עליה בינצ'וק), היחידה שעזבה את המושב לתל אביב מאז ("בגדתי!"). בינצ'וק לקחה יום חופש מהעבודה ודחקה בשתי חברותיה להצטרף לטיול. "התכוונו לנסוע באוטו של ציפק'ה, אבל אתמול שמעתי על הקו החדש והחלטנו לשנות את המסלול. אנחנו תמיד מטיילות, כשהיינו בנות שישים נסענו יחד לגואטמלה", מספרת חנצו'ק, ואחר גוערת בבנות: "מי שלחה את התמונה של שמוליק לכולם?".

הרכבת, שיצאה מתל אביב בדיוק בדקה שצוינה בלוח הזמנים, עוצרת בירושלים בחלוף 38 דקות. "זה אמור להיות חצי שעה", אומר לנו אחד הסדרנים. "לפעמים יש עיכובים בנתב"ג". תחנת יצחק נבון ממוקמת מתחת לאדמה, וגם במהלך הנסיעה חזרה לתל אביב ישנן הבלחות חפוזות של הרי ירושלים בין רצפים ארוכים של אפלה תת קרקעית. "מפספסים ככה את כל הכיף שבנסיעה לירושלים. אין חוויה, אין נוף", אומרת דין הצלמת (וירושלמית בעברה) בעצב. הקרונות בכיוון הזה כמעט ריקים, והתכונה שאפיינה את הדרך הלוך נמוגה. הפעם תחנת נתב"ג עוברת ללא תקלות, ואנחנו מגיעות לתל אביב תוך 35 דקות בדיוק, דקה יותר מהמצוין באתר של רכבת ישראל. "איך היה?", שואל אחד הסדרנים שביקש להצטלם בדרך הלוך. "אין על הרכבת, הא?".