מנכ"ל הקאמרי: המשבר תקף את כולם, שנתי נודדת בלילות

לפני הכל, כמה עובדות על תחום התיאטרון בארץ: בעשור האחרון מדינת ישראל הצליחה להפוך למעצמה תרבותית בעולם. מספר הצופים בתיאטרון בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם (ביחס למספר האזרחים במדינה)! זה קורה כי הצלחנו לייצר תיאטרון איכותי ומגוון, אשר פונה לכל פלחי האוכלוסיה בארץ.

כמות ההרצות של הצגות הארץ הגיעה למספרים שאף מדינה בעולם לא מכירה. במדינות כמו צרפת, בריטניה, גרמניה וארה"ב, הצגה בתיאטרון נתמך יכולה לשחק בין 10-50 הצגות בשנה ואצלנו בישראל בין 50-250 הצגות בשנה.

בישראל, ורק בישראל, רק 20% מתקציב התיאטרון מגיע מתמיכות הממשלה והעירייה, וכל שאר ההכנסות הן ממכירת כרטיסים. במדינות אחרות היחס הפוך: מוסדות התרבות בעולם נהנים מתמיכה ממשלתית/עירונית של כ 70%-90% ורק אחוז קטן מהתקציב שלהם מתבסס על הכנסות עצמיות. כל מוסדות התרבות הנתמכים הינם מלכ"רים/עמותות ללא כוונות רווח, כך שכל ההכנסות מכסות את ההוצאות.

רן גואטה (צילום: כפיר בולוטין)

משבר הקורונה הוביל את כל התחום לזעזוע קשה, שיש בו השלכות מרחיקות לכת על עתיד התרבות בישראל. באמצע מרץ נאלצו כל מוסדות התרבות בארץ לסגור את שעריהם ולהוציא את כל העובדים לחל"ת.

בזמן הסגר, במשך שלושה חודשים, "ניצלנו" את הרעב של הצוות האמנותי ושל השחקנים שלנו וייצרנו תוכן אחר, כזה שיצר הד. צילמנו מערכוני זום קומיים, הוצאנו את השחקנים לביקורי בית מצולמים אצל המנויים שלנו, חלק מהם המציאו לעצמם "מקצוע חיוני" בסדרת קטעים מתוסרטים. פנינו לאפיקים חדשים, צילמנו תוכנית מיוחדת לטלוויזיה ביום העצמאות עם שחקני הקאמרי, שידרנו לייב ברשתות ביום השואה וביום הזיכרון, בקיצור – לא עצרנו מלכת.

ביוני, עם ההקלות בסגר, החזרנו לעבודה כ-80 עובדים ושחקנים. תכננו לפתוח מחדש עם שלוש הצגות: "גדר חיה" המבוססת על הספר של דורית רביניאן, "הבן" המטלטלת על נער המגלה נטיות אובדניות ו"החיים הם קברט", מחזמר מקסים ומשמח. התיאטרון חזר לחיים; חדרי החזרות התמלאו בשחקנים, התפאורות קמו מחדש על הבמות, ועובדי השיווק והמכירות חזרו למשרדים.

אבל אז הגיעה הודעה על הגבלת התקהלויות, ונאלצנו להחזיר שוב את כולם הביתה, לחל"ת. כמנכ"ל שאחראי על מאות עובדים בתיאטרון, רובם בעלי משפחות, שנתי נודדת בלילות. בתקופת החל"ת עובדי התיאטרון והשחקנים יכולים להשתכר במשכורות הנעות בין 3000-8,000 ש"ח. כמה זמן יכולה להחזיק מעמד משפחה ממוצעת עם ילד או שניים במשכורת כזו? חודש? חודשיים? שלושה? הם ישתמשו בחסכונות שצברו במהלך השנים, אבל אחרי שאלה יגמרו, הדרך לקריסה תהיה מהירה מאוד. צריך לשלם שכר דירה, משכנתא, חשבונות, גנים… נכנסים למינוס, לוקחים הלוואה ועוד הלוואה ואז אי אפשר לקחת יותר הלוואות ואין איך להחזיר וחיים בפחד. כל לילה שוכבים לישון בפחד מהמחר.

לאחרונה הקמנו בקאמרי קרן מיוחדת שתעזור לעובדים שמתקשים לסגור את החודש. אנחנו מנסים לעזור ככל יכולתנו. אבל ממשלת ישראל והביטוח לאומי חייבים להבין שהסקטורים שמושבתים לתקופת זמן ארוכה יותר מאחרים חייבים סיוע נוסף. הם חייבים למצוא את הדרך להחזיק אותם חיים בכבוד, עד שיצליחו לחזור שוב לעבודה.

וגם התיאטרון יצטרך להיערך שוב לפתיחה מחודשת לכשתהיה. יש עלויות גבוהות בחזרה לשגרה: כוח אדם, חזרות להצגות, שיווק, פרסום, עלויות שחייבים להוציא עוד לפני עליית ההצגות. אנו יודעים גם שבחודשים הראשונים תהיה האטה גדולה במכירות וההכנסות לא יהיו מספקות, אפילו ברמת 40%-50% תפוסה, דבר שיקשה במימון המערכת שעובדת. עוד ידוע כי תקציבי הרווחה בחברות רבות יקוצצו, והן לא יקיימו אירועי חברה בתיאטרון. גם היכלי תרבות בארץ יבקשו לרכוש תרבות זולה – הצגות דלות משתתפים ותפאורה.

המשבר תקף את כולם, בכל מקום, וההשלכות קשות. כולם רק מנסים לשרוד ולהתקיים. אז מישהו יצטרך לקבל החלטות קשות, כדי שלא נחזור 20 שנה אחורה ונוסיף עוד אלפי עובדים למעגל האבטלה. מישהו צריך לסייע לתיאטרון בישראל, כדי שנישאר מעצמה תרבותית עולמית.