רעש לבן \\ פרק 1: מי מפחד מאביגדור ליברמן? כולם

(עיצוב לוגו: אורי גולד)
(עיצוב לוגו: אורי גולד)

איך ניצחנו את השחיתות, חגגנו כל הלילה, והתעוררנו בבוקר כשלצידנו אביגדור ליברמן מחייך ומבסוט \\ פודקאסט ביקורת התקשורת החדש של "טיים אאוט" לא מפחד לשאול את השאלות הקשות \\ אורח מיוחד: גיא רולניק

1. היום הוא יום גדול. היום הזה הוא שיאו של מאבק נחוש ובלתי פוסק שהתחיל ב-2011, פשט ולבש צורה, התפוצץ ברחובות עם מאות אלפי מפגינים והתכווץ למשמרות מחאה של בודדים, עמד מול קמפיין הסתה ושנאה חסר תקדים ועשה את הבלתי ייאמן. הפופוליזם הובס. השחיתות נוצחה. הדמוקרטיה ניצלה. אתמול בלילה חגגנו את ההישג האזרחי המרשים הזה. היום בבוקר התעוררנו עם הנגאובר קשוח וגילינו שלצדנו במיטה שוכב אביגדור ליברמן, מחייך ומבסוט מעצמו. אוקיי, אמרנו לעצמנו, זה הולך להיות ווק אוף שיים ממש ארוך.

2. איך קרה שעם סיומו של אחד המאבקים המרשימים והמוצלחים ביותר בהיסטוריה נגד שחיתות פוליטית, מתיישב על הקופה הציבורית אחד החשודים הגדולים בהיסטוריה בשחיתות פוליטית? ישנן מספר אפשרויות: או שסיסמת הקרב "רק לא ביבי" הצליחה לבלבל את הלוחמים בשחיתות עד כדי אובדן המצפן המוסרי, או שלא באמת נאבקנו בשחיתות אלא רק בסימפטום אחד שלה, או שגורם אחר פעל כאן כדי לטשטש ולאלחש את הציבור. העובדה היא שאת העשור החולף העביר ליברמן מבלי שנשאל אפילו פעם אחת על המיליונים שהופיעו בחשבון הבנק של בתו ושל הנהג שלו, ובמקביל לא אותגר מול העובדה שחלק ניכר מבכירי מפלגתו בעבר נחשדים בעבירות פליליות שבוצעו במסגרת כהונתם. הוא לא ידע כמובן. הוא לא ידע כלום.

הוא הלך בשדות. אביגדור ליברמן, 2009 (צילום: שאטסטוק)
הוא הלך בשדות. אביגדור ליברמן, 2009 (צילום: שאטסטוק)

 

3. התקשורת הישראלית הפילה בעשור האחרון את רוב הכדורים שלה, ברמה העיתונאית והמסחרית גם יחד. מעט מאוד גופי תקשורת עושים עיתונות נטולת פניות ואינטרסים, מעט מאוד גופי תקשורת יכולים להציג רווחיות כלכלית. אם אתה כלי תקשורת זאת בעיה. אם אתה פוליטיקאי זה עשוי להיות דווקא הפתרון. בסדקים ההולכים ומתרחבים שהבעיה הזאת מייצרת קל להשתחל. כשהתקשורת ריכוזית ומשרתת את ההון קל למצוא את הכפתורים הנכונים ללחוץ עליהם, את העיתונאים הנכונים להסתחבק איתם, את המו"לים הנכונים לגירודי גב הדדיים. אבל בסיפור של ליברמן זה לא סתם להפיל את הכדור. כאן נשמט המגרש כולו ולתוכו קרסה השכונה שמקיפה אותו, ואז העיר והארץ במלואן. חור שחור של מידע וידע.

כיף איתו במסיבות. אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
כיף איתו במסיבות. אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)

4. ועכשיו, ביום שאחרי נתניהו, חולש אביגדור ליברמן כמעט על כל הצמתים של הכסף הגדול בישראל, ובמרכזם ועדת הכספים ומשרד האוצר. האיש שהצליח לתמרן את התקשורת במשך יותר משני עשורים כך שתציג אותו פעם כלאומן מיליטנטי ופעם כליברל פרוגרסיבי בהתאם לצרכיו האלקטורליים, הולך להתל בה כעת בעודו מנהל את המדינה. וזה, ילדים וילדות, לא יכול להיות טוב. אף אזרח ישראלי לא אמור להיות רגוע עכשיו. המהלך הגדול של ליברמן להזזת נתניהו מדרכו היה הימור שמשתלם לו עכשיו בענק. "מרגע זה והלאה: 7000 עיניים על ליברמן", כתבה קרן נויבך בטוויטר שלה עם השבעת הממשלה, אבל ספק אם אפשר למצוא היום בתקשורת אפילו שבע זוגות עיניים שישגיחו.  ועל זה רצינו לדבר עם גיא רולניק.

כמה עיניים צריכות להשגיח עליו? אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
כמה עיניים צריכות להשגיח עליו? אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)

5. מעבר לזכויותיו הרבות כמייסד "דה מארקר" ועורכו הראשי במשך שנים, גיא רולניק הוא מהעיתונאים הבודדים בישראל שמעולם לא הפסיקו לעסוק בסימני השאלה הרבים שמקיפים את ליברמן, ולכן נמצא בפוזיציה מצוינת להסביר מדוע עיתונאים רבים כל כך מתעלמים מהם לאורך השנים. קיבלנו ממנו תשובות מאלפות שישאירו גם אתכם ואתכן בתהיות והרהורים. נאמר זאת כך: אם חשבתם שהתקשורת עשתה בשנתיים האחרונות הנחות גדולות ונדיבות לנתניהו, מה נגיד על ליברמן שקיבל ממנה שקט כמעט טוטאלי ואפס פקפוק בהסבריו הקלושים לרעידת האדמה הפוליטית שחולל? עיתונאים בכירים יסבירו לכם שהוא אחלה גבר, ממש נחמד, איש מצחיק ופיקח שכיף לשבת ולדבר איתו. יתכן שכיף איתו גם במסיבות.

אובססיה שמאלנית הזויה? אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
אובססיה שמאלנית הזויה? אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)

6. בימין הביביסטי יגידו "מה נזכרתם עכשיו?", אבל האמת המתועדת היא שרולניק, נויבך, גידי וייץ ואחרים העלו את התהיות הללו גם כשליברמן היה הבסטי של נתניהו. כל עוד היה בקואליציית הימין, נדחו השאלות הללו כאובססיה שמאלנית הזויה ורוב גופי התקשורת חדלו מכל עיסוק בהן. מעניין מה יקרה עכשיו כשזה מתהפך. מעניין מאוד. אחרי 12 שנות נתניהו לא נשאר הרבה מהעיתונות החופשית. בכל ערוץ, בכל מהדורה ובכל תוכנית יש חפרפרות קרנפיות שהושתלו שם במיטב טכנולוגיות השלטון-עיתון. האם נאמניו באולפנים יפנו את האנרגיות שלהם לעיתונות חוקרת נגד שותפיו לשעבר שהפנו לו עורף? גם זה יהיה מעניין מאוד.

7. הממשלה שיוצאת לדרך היום, אותו היבריד מוטנטי של ימין-מרכז-שמאל-איסלמיסטים שחבר להדחת נתניהו, תהיה נקודת מבחן קריטית לתקשורת הישראלית. האם תצליח להשתחרר מלפיתת הקסמים של נתניהו ולעבור לדון בבעיות האמיתיות של המדינה? האם תאפשר לקרקס השנאה וההסתה להימשך? האם תקשורת חלשה שוויתרה על האתוס העיתונאי שלה ומתקשה לשרוד כלכלית יכולה בכלל לשנות כיוון? או שנגזר עליה להיות מנוצלת ומושחתת על ידי מחליפיו של נתניהו באותו נתיב פלילי שראש הממשלה היוצא סלל? אנחנו ננסה להיות כאן כל שבוע עם הסיפור על נפילתה ונפילתה של העיתונות הישראלית, ללא מורא וללא משוא פנים. זה בדיוק הזמן לביקורת על הצד האפל של התקשורת.

>> רוצים לשמוע את הפודקאסט בשלל פלטפורמות שאינן ספוטיפיי? קליק אחד וזה קורה (לחצו More לאופציות נוספות)